"גישה אג'ילית אפשרית גם בפרויקטים גדולים מאוד – כדוגמת הביטחוניים"

"הנטיה היום בארגונים היא לעזוב את גישת 'מפל המים' בתכנון פרויקטים ולעבור לשיטות אג'יליות או לפחות גישות היברידיות המשלבות בין אג'ייל למפל מים. מעל 70% מהארגונים משתמשים בשיטות אג'יליות כאלה או אחרות", כך אמר איתי גורדון, מנכ"ל קרן טכנולוגיות ויועץ ל-Simple.

גורדון דיבר במפגש של פורום PPM&PMO מבית אנשים ומחשבים, שנערך ב-yes Planet- בראשון לציון. הנחה את המפגש גילי רגב, מנכ"ל Proceed.

גורדון, שתיאר דוגמה של יישום Scaling Agile בפרויקט בטחוני גדול אמר כי "עדיין בפרויקטים גדולים כמו אלו של משרד הביטחון הדרישה היא לעבוד בשיטת מפל מים, כלומר לעשות את הדברים נכון בפעם הראשונה. הגישה הזו מבוססת על הרבה מאוד סקרים וחוזים ומסמכים וניירות המהווים את הבסיס להמשך העבודה. אם עושים טעות בתכנון, השגיאה הזו עולה כסף רב אבל גם עלולה לגרום לכך שיורים טיל בזמן הלא נכון, על האיש הלא נכון".

"אנחנו צריכים לבחון כל הזמן שהלקוח מרוצה – צריך להגדיר מי הלקוח ומה יגרום לו להיות מרוצה. זה לא כל כך פשוט כשהמערכת גדולה יותר. השאלה השנייה שצריך לשאול, היא מי הם המשתמשים ומה דרישותיהם".

לעמת את ראשי הצוותים מול עובדות

"הגישה האג'ילית מאפשרת להגיב מהר לשינויים בדרישות, הן מצד המזמינים והן מצד המשתמשים. לפיכך יש לעשות 'ריצות' קצרות (סימולציות, אבי-טיפוס מוקדמים), לשתף את כל אנשי הצוות (טקסי Scrum), לפשט את התכנון, להעדיף תוכנה שעובדת על פני תיעוד מלא, שיתוף פעולה עם הלקוחות במו"מ על החוזה ומתן תגובה מהירה בעקבות שינויים בתוכנית".

ד"ר רונן בר נהור, מנהל הטרנספורמציה האג'ילית העסקית ב-Infosys, אמר כי "במהלך הפרויקט יש לבנות מדדים שיאפשרו מעקב אחר ההתקדמות, כי אם שואלים את ראשי הצוותים הם תמיד אומרים שהכל בסדר. צריך לעמת אותם מול עובדות".

בנוסף, אמר, "ב-Infosys אנחנו מחלקים כל פרויקט לתחומי זמן של 10 שבועות, ובסופם כל העובדים על הפרויקט מתכנסים ביחד ודנים בהתקדמות. גם הלקוחות הפנימיים – אלו שעובדים מול הלקוחות החיצוניים באים לישיבות הללו ולהדגמות. אי אפשר לעבור לפיתוח אג'ילי אם למטה הצוותים עובדים בשיטת Scrum ולמעלה המנהלים עובדים עם דו"חות ישנים".

הדבר החשוב ביותר – נראות ושקיפות

"כולם צריכים להימדד על דבר אחד – מחזור החיים של פיתוח תכונה למוצר", הסביר בר נהור. "כולם צריכים להתכוונן לפי זה – אנשי המוצר, אנשי הסיסטם, המפתחים, ה-DevOps. אני גם רוצה שמנהל המוצר, מנהל הפיתוח וכל המנהלים האחרים ייפגשו ביחד ויעקבו אחר הפיתוחים הגדולים בפרויקט וכתוצאת לוואי גם ידברו באותה שפה".

ד"ר דרור צרניק, מנכ"ל Dr. Agile תיאר כיצד יש לנהל פרוטפוליו בחשיבה אג'ילית כדי להגיע לאג'יליות עסקית. גם לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא נראות ושקיפות בכל מהלך הפרויקט – שימוש בנתונים כדי לבסס את ההחלטות הניהוליות, להתמקד במשיכה ולא בדחיפה, להתמקד בזרימה, לבחון את זמן המחזור של כל פיתוח".

"אם הנתונים ויזיביליים, המנהל לא צריך להתערב. הוא צריך להכשיר את אנשי הצוות להבין את הנתונים. תראו שאנשי צוות שמסיימים את הפיתוח מוקדם יותר לא יצטרכו לשאול מה לעשות, אלא יידעו זאת בעצמם. לפיכך מומלץ לכולם לבקר מדי פעם בלוח הפרויקט ולבדוק את השינויים".

המטרה, אמר, היא "אג'יליות עסקית: איך לוקחים חברה שמגיבה לאט לשינויים בשוק והופכים אותה לגוף שמגיב וחי  מהר. דרך אג'יליות עסקית ניתנת האפשרות לאנשי הביזניס לקבל פידבק מוקדם ולנהל את הפרויקט על סמך הנתונים בשטח".

המהיר שאוכל את האיטי ולא הגדול את הקטן

ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'ייל ספארקס (Agile Spark), תיאר את הדינמיקה של ניהול פרויקטי אג'ייל ו-DevOps ואמר כי "הגישה האג'ילית חשובה כי העולם הוא דינאמי. אם בעבר חשבנו שהלקוחות יודעים מה הם רוצים ושאנחנו יודעים לפתח ואם נתכנן נכון יהיה בסדר, מסתבר שלא כך. הדרישות זזות".

"אם הדרישות של היום יהיו נכונות בעוד חצי שנה, לא צריך אג'ייל. אם הדרישות משתנות צריך לא לקבע אותם. ההבדל בין אג'ייל ומפל מים הוא גמישות התגובה לשינויים – במפל מים אין גמישות – באג'ייל יש. היום זה הסיפור של המהיר שאוכל את האיטי ולא הגדול את הקטן.

ירון גורוביץ, סמנכ"ל הפיתוח ב-FDNA סיפר על אג'ייל בהתאמה אישית כדרך לשיפור מתמיד. החברה משתמשת במערכות ניתוח פנים בתצלומים, למידה עמוקה ותבונה מלאכותית כדי להפוך Big Data לתבונה גנומית, כדי לשפר את דרכי האבחון והריפוי של מחלות תורשתיות נדירות, שמתבטאות בתווי פנים ייחודיים.

לדבריו, "אנחנו עובדים עם מרפאות, מעבדות וחוקרים ויוצרים את בסיס הנתונים המקיף ביותר עד כה. FDNA משנה את המשחק עבור אוכלוסייה גדולה של חולים במחלות נדירות. כשהמערכת מוזנת בתצלום חדש, היא יכולה לאבחן מיד האם יש לו את אחת המחלות שבבסיס הנתונים".

לסיכום אמר גורביץ כי "בחרנו לפתח את המערכת בגישה אג'ילית מכמה סיבות. ראשית, יש לנו המון רעיונות והזדמנויות, אך המשאבים מוגבלים ויש צורך לתת סדר עדיפויות. אם אין חלוקת תפקידים ברורה סדר העדיפויות יהיה לקוי. אנו גם בוחנים את הקצאת הזמן והערכת משך הזמן כדי לחזות מה ניתן יהיה לעשות עד הדדליין הבא. כמו כן, אם פרויקט נכשל אנו מקבלים על כך התראה מהירה".