"מענף שפיגר אחרי הטכנולוגיה עברנו לחדשנות בתחום הבריאות"

"מענף שפיגר אחרי הטכנולוגיה עברנו לחדשנות בתחום הבריאות", כך אמרה שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות.

לב עמי דיברה במסגרת שולחן עגול בנושא בריאות דיגיטלית 2017 – מגמות וכיוונים, שהתקיים אתמול (ג') במשרדי אנשים ומחשבים. באירוע השתתפו גם מנמ"רים של קופות החולים ונציגים של חברות סטארט-אפ ומשקיעים. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

"לפני חמש שנים כשהתחלנו, קראנו לכנס Smart Doctors שהתמקד בהיבטים היותר תפעוליים ונקודתיים", אמרה לב עמי. "אבל המהפכה הדיגיטלית לא פסחה על תחום הבריאות, וממצב שבו הכלים הדיגיטליים היו Nice to have ותרמו לשיפורים קטנים ברמה הקלינית והניהולית, עשינו קפיצת מדרגה".

האדם במרכז

לדבריה, "מטרת הכנס היא חיבור קהילות החדשנות והחברות הטכנולוגיות שגם הן מתפתחות – לספקי הבריאות, ואת זאת אנו רוצים לקדם באמצעות התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. לפעמים אנחנו פשוט לא מפריעים, אבל אנחנו גם מעודדים יזמים לתת פתרונות לצרכים של מערכת הבריאות.

"אנו מסתכלים על המהפכה הדיגיטלית מנקודת המבט של המטופל והחוויה הדיגיטלית שהוא עובר", אמרה לב עמי. "היום אחד הדגלים העיקריים של משרד הבריאות הוא האדם במרכז. הכלים הדיגיטלים מאפשרים לנו להסיר את הבירוקרטיה ואת החסמים של המידע הרפואי והשירותים הדיגיטליים הנעים לקראת רפואה מותאמת אישית. אנחנו עושים שימוש במשאבים של מערכת הבריאות ביחד עם קהילת המחקר והאקדמיה, חברות הפארמה וחברות הביוטכנולוגיה – והחיבור ביניהם".

לב עמי הסבירה כי "אנחנו עוברים ממקום שקיבל טכנולוגיה רק אחרי שהיא מוכחת – למקום של חדשנות. סוגיות כמו ענן, פרטיות, רמת ההצפנה של המידע – גילינו שהלקוחות דורשים זאת, והחברות הללו מספקות פתרון שמאפשר חדשנות".

"הרעיון במכרזי האתגר היה במקום לייצר תהליך, לנסות לייצר את החיבור בין היכולת בשוק והפתרונות המתקדמים – לא מדען ראשי שבוחר. המטרה שלנו הייתה לא לפתח את החברה – אלא שאותו שירות שהחברה מציעה, יוכל לעמוד לרשותם של מטופלי כללית ואיכילוב".

לשם כך, אמרה לב עמי, "היינו צריכים להוציא מכרזים שאין בהם פתרון מוכתב מראש, אלא הבעיה ודרישה למענה לה. זה לא מחליף את המכרזים הקלאסיים לצרכים הקלאסיים. זה סוג של דיון שנעמיד למכרז את האתגר ולא את הפתרון".

להפוך את הפרויקט ללא כדאי

"זה היה תהליך מעניין וקצת מאתגר מבחינת היועצים המשפטיים. אבל הצלחנו להגיע יחסית לקו הגמר עם פתרונות שעכשיו הולכים להוכחת היתכנות, והשלב הבא הוא להראות שהם נותנים מענה שעוזר לשפר את המצב במידת מה – ואם יעמוד בכך אפשר יהיה לקנות את השירות". לב עמי אמרה כי "למכרז ניגשו גם חברות מבוססות כמו יבמ (IBM), אבל חצי מהחברות שניגשו היו קטנות אשר לא ניגשו אף פעם למכרז ממשלתי".

"בהרבה ארגונים אין תהליכים ברורים לקליטת חדשנות. זה הרבה פעמים מאוד פרסונלי. נוצרים כל מיני איים שלא תמיד מחוברים ומדברים זה עם זה, ולפעמים יש אפילו כפילויות".

"אם בארצות הברית יש ניסיון לייצר סטנדרטיזציה לאבטחת מידע – בארץ אין", אמרה לב עמי. "סטארט-אפ שרוצה לפתח משהו למערכת הבריאות, צריך ללמוד כל פעם סטנדרט חדש. אחד הדברים שיכולים להיות מועילים, הוא אם יזמים יבינו מה מצופה מהם, לדוגמה – האם אפשר לעבדו עם עננים ציבוריים בקופות החולים".

"יכול להיות שמשקיעים זמן בפיתוח, ואז זה לא מתאפשר, ושואלים האם זה שווה להם להמשיך – כי לסחוט כמה חודשי עבודה מסטארט-אפים קטנים על מערכת בריאות ישראלית, עלול להפוך את הפרויקט ללא כדאי".

לסיכום אמרה לב עמי כי "המקום של משרד הבריאות הוא ליישם דרישות מינמליות על סוג החשיבה שהם צריכים להפעיל – איך להתאים את עצמם אל אנשי קופות החולים כדי לא להיתקע או לנסות לעקוף".