הנחיה חדשה: באילו מקרים יועמדו לדין מפיצי סרטונים מיניים

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הוציא היום (ב') הנחיה חדשה שקובעת באילו מקרים להעמיד לדין חשודים בהפצת סרטונים באפליקציות מסרים מיידיים וברשתות חברתיות, על פי "חוק הסרטונים". בין היתר נקבע כי ניתן להגיש כתבי אישום נגד קטינים שעשו זאת ושאין להם עבר פלילי.

ההנחיה קובעת כי יוגשו כתבי אישום במרבית המקרים שבהם יש "ראיות מספיקות להעמדה לדין". סגירת התיק בשל חוסר עניין לציבור תישקל רק במקרים חריגים, "למשל כאשר החשוד בן פחות מ-15, כשהיקף תפוצת החומר הפוגע היה מצומצם, כשחלקו של החשוד במעגל ההפצה לא היה משמעותי ועוד". זאת, בין היתר בשל התגברות התופעה.

כאמור, גם קטינים שיש ראיות שעברו על "חוק הסרטונים" יועמדו לדין, מאחר ש-"קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפת העבירה, גם כשמדובר בחשודים קטינים נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער".

בהנחיה מצוין כי הפצת סרטון ברבים נעשית גם כאשר אדם העביר אותו לאדם אחד בלבד, וזה הפיץ אותה לאחרים, או ב-"שרשרת", מאדם לאדם. ניצן מציין כאמצעים להעברת הסרטונים "דואר אלקטרוני, תוכנה להעברת מסרים מיידים במחשב או בטלפון הסלולרי כמו מסנג'ר (Messenger) או ווטסאפ (WhatsApp)". הוא אף קובע שיש הבדל בין הפצת הסרטון באפליקציות למסרים מיידיים להפצתו באמצעות תוכנה לשיתוף קבצים. בכל מקרה, ההנחיה מורה לחוקרים ולפרקליטים להתמקד במקרים אלה ב-"חוליה הראשונה", כלומר: במי שפרסם את הסרטון.

"מכת מדינה"

חוק הסרטונים נחקק לפני כשלוש שנים כתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית. הוא קובע כהטרדה מינית גם העברת סרטונים ותמונות של אדם "שמתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו", ללא ידיעתו. העונש למי שעובר עבירה זו הוא עד חמש שנות מאסר.

העברת סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני באמצעים דיגיטליים היא תופעה נפוצה, עד כדי מכת מדינה. בפרקליטות מציינים שמאז שחוקק "חוק הסרטונים" נפתחו עשרות תיקים בחשד לעבירה עליו והוגשו 30 כתבי אישום.

בשנים האחרונות פורסמו מקרים רבים של הפצת סרטונים כאלה ללא אישורו של מי שמצולם בהם, ובכלל זה של מפורסמים כמו שרון פרי וגילי מוסינזון.