הקשר"ר: "המעבר לנגב מאפשר לממש את תפיסת הלוחמה הרשתית המשולבת"

"המעבר של בסיסי צה"ל לנגב הביא אותנו לעריכת שינוי גדול. תוך כדי ביצוע התהליך, הבנו שאנחנו עוברים שינוי תפיסתי, ולא רק טכנולוגי", כך אמר תא"ל נתנאל (נתי) כהן, קצין קשר ותקשוב ראשי. לדבריו, "המעבר לנגב מאפשר לנו לממש את תפיסת הלוחמה הרשתית המשולבת, להילחם לחימה מודרנית ולהיות יותר אפקטיביים. מדובר במשהו שקורה פעם בדור, זו הזדמנות פז".

תא"ל כהן היה דובר המפתח היום (ה'), ביומה השני של ועידת הבכירים השנתית השביעית ברציפות שאותה עורכת בינת תקשורת מחשבים במלון יערות הכרמל, בהשתתפות 700 מנהלים ומקצועני IT. היום התקיים המסלול הביטחוני, בהפקת אנשים ומחשבים, בו נדונו אתגרי התקשוב למגזר זה ב-2017. את הכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג קבוצת אנשים ומחשבים.

לדברי תא"ל כהן, "אם עד לפני ארבע שנים לקחנו את המעבר לנגב כמשהו תשתיתי – ספרנו מסדי נתונים ושרתים, וחשבנו שהמעבר הוא כמו מעבר דירה, עם שדרוג טכנולוגי והעברת הדטה סנטרים לדרום – הרי שבעיצומו של התהליך הבנו שזה דבר גדול בהרבה. הבנו שיש לנו את האפשרות להביא לידי ביטוי את היכולות שלנו, על בסיס פעילות משותפת אחת במעבר דרומה. בעבר, בנינו את מערכות ה-IT במעלה הדרך, בצורה לא משלבת ולא משתפת. הבנו שעלינו להתארגן בצורה אחרת".

"המרחב משתנה"

תא"ל כהן אמר ש-"חיל הקשר עבר שינוי לפני יותר מעשור, כשהפך לאגף התקשוב, וכעת הוא עובר שינוי מהותי נוסף, על בסיס תפיסת הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט. כשהרמטכ"ל נכנס לתפקידו, לפני כשנתיים, הוא ביצע תהליך חשיבה עמוק, ניתח את האתגרים והסיק שצריך לשנות מהותית את הארגון ואת יכולותיו. אם עד היום היה איום ייחוס להילחם נגד צבאות מדינה, הרי שזה השתנה: כוחן של המדינות פחת וכן גם פחת כוח צבאן. למרחב נכנסים ארגונים רדיקליים אסלאמיים קיצוניים. גם קצב השינויים המתחוללים באזור גדל. אלה שינויים גיאו-פוליטיים עמוקים".

"נדרש לשמר כוח למול איומים צבאיים רחבי היקף", ציין הקשר"ר. "רוב בניין הכוח הולך על אתגרי צה"ל בגבולות. אחת התובנות שנבעה מהשינויים הללו הוא שנדרשת לחימה מבוססת רשת. מבצע צוק איתן היה עבורנו קו פרשת מים – חווינו לוחמה מבוססת רשת מלאה בפעם הראשונה".

"בשנים האחרונות", אמר הקשר"ר, "הסבנו את כלל האוגדות לצי"ד (מערכת שו"ב לזרוע היבשה שראשי התיבות שלה הם צבא יבשה דיגיטלי – י"ה) והסבה זו מאפשרת לוחמה דיגיטלית. השינוי היה לא רק בהיבט הטכנולוגי, אלא גם ברמת המפקדים בשטח. בצוק איתן הם הבינו כיצד מערכת צי"ד מסייעת לאפקטיביות המבצעית שלהם. למשל, אחד המפקדים תיחקר האם וכמה הרשת סייעה לו להשמיד את האויב, ובתחקיר עלה שבתשעה מתוך עשרה מקרים של היתקלויות עם האויב הרשת הייתה מעורבת. נתון זה ממחיש את המסע התקשובי שעברנו מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ועד מבצע צוק איתן ב-2014".

לוחמה רשתית – יכולת אב

לדברי תא"ל כהן, "במסגרת השינוי הוחלט על תשע יכולות אב. אגף התקשוב מוביל את יכולת הלוחמה הרשתית – היא חלק מהאסטרטגיה הצה"לית. יש פה יתרונות מבצעיים, אבל מאחר שאנחנו צבא טכנולוגי, יש גם איומים".

הוא אמר כי "המימוש של תפיסת הלחימה מבוססת רשת הוא בשדה קרב פעיל ברשת. מעתה, אין מצב בו יש אמצעי לחימה שלא מתחבר לרשת. ה-ICT נמצא בכל פרויקט. יש לנו יכולת לייצר אפקטיביות לטובת חיבור הפלטפורמות. בעבר, ראינו לא מעט פרויקטים שיצאו לדרך כשהם עומדים לבדם. זה קרה במיוחד בעולם של האיסוף. כיום, אין יותר כזה דבר שאמצעי לחימה, או פרויקט, עומדים לבד. נדרש לחבר את כלל היכולות של אמצעי הלחימה לרשת עצמה".

בהתייחסו להחלטת הרמטכ"ל להעביר את מטה הסייבר הצה"לי, שהיה תחת סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, לאגף התקשוב, אמר הקשר"ר כי "ברמת ההתארגנות המדינתית, אנחנו עובדים יחד עם מטה הסייבר הלאומי ורשות הסייבר הלאומית. בכל בחינה של מתווה לחימה, העבודה נעשית במשולב. אנחנו כל הזמן במוד של לחימה. המרחב הדיגיטלי הוא מרחב לחימה לכל דבר ועניין, הוא מייצר אפקטיביות מבצעית לצד איומים – ולשם כך צה"ל מתארגן באופן רב זרועי".

"לא לטבוע במידע"

"אנחנו נדרשים להשתלט על המידע", אמר תא"ל כהן. "המפקדים חשים שהם טובעים במידע, ולעתים לא עושים שימוש במערכות השליטה והבקרה שלנו. האתגר שלנו הוא לתווך בין הטכנולוגיה לפיקוד האנושי וליכולת ההטמעה שלו. למשל, מג"ד עושה תעסוקה מבצעית בעוטף עזה, ולאחר פרק זמן עובר לאימון ברמת הגולן ומשם לחברון. עלינו להתאים את מערכות השו"ב למתווים השונים, לגיאוגרפיה השונה, לאויב השונה וללחימה השונה".

תא"ל כהן סיכם באומרו כי "האתגר הוא לחבר את הטכנולוגיה, שמתקדמת בצורה אדירה, ליכולת הפיקודית. אנחנו משנים את פנינו ומעצבים שדה קרב מודרני. כל יכולות התקשוב המבצעי יהיו בקצה – אצל המג"ד. זו מהפכה טכנו-תרבותית ולא רק טכנולוגית. עלינו להפוך אותה למהפכת ידע".