"ה-BDS לא מצליח במאמציו לגרום לחרם טכנולוגי על ישראל"

"ישראל היא מעצמה בטכנולוגיה ובחדשנות. בדירוג ה-OECD אנחנו ממוקמים שניים אחרי שוויץ, אבל תרשו לי לחלוק – אנחנו במקום הראשון. אין זה נכון שיש חרמות ברמה המדינתית. אמנם, תנועות ה-BDS מנהלות נגדנו שיח אלים וקוראות לחרם על ישראל גם ברמה המדעית-טכנולוגית, אך ללא הצלחה. בתחום הזה אין חרמות, ההפך הוא הנכון", ציין שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, אופיר אקוניס.

השר אקוניס דיבר בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבה סקר את פעילות המשרד. הוא הציג שורה ארוכה של הסכמים בינלאומיים שחתמה ישראל עם מדינות ברחבי העולם בשנה האחרונה – במזרח הרחוק, ובסין בפרט, כמו גם באירופה ובארצות הברית. לדבריו, בשנתיים הקרובות הכוונה היא לחתום על הסכמים נוספים עם אוסטריה, דנמרק, הולנד, קנדה והאיחוד האירופי. כן ציין השר אקוניס שיש כוונה "לפרוץ את השווקים בדרום אמריקה, דרך ברזיל וארגנטינה, ובאפריקה – דרך אתיופיה".

הוא הוסיף בסקירתו כי "הדבר העיקרי שאנחנו נזקקים לו בפעילות המשרד הוא כסף. היה לנו מאבק קשה עם אגף תקציבים במשרד האוצר. ב-2010 היה למשרד המדע תקציב עלוב של 146 מיליון שקלים ולאט לאט, בזכות קודמיי בתפקיד, עלה הסכום. כעת התקציב שלנו עומד על שיא של 443 מיליון שקלים ל-2017 ו-484 מיליון ל-2018".

עוד הציג אקוניס פעילויות שמבצע המשרד בתוך ישראל, בהן להנגשת המדע והטכנולוגיה לכלל אזרחי המדינה. כך, ביצע המשרד את פרויקט ליל המדענים במוסדות ברחבי הארץ, שלקחו בו חלק 62 אלף משתתפים; מיזם האוריינות הדיגיטלית (להבה), שמופעל ב-30 רשויות מקומיות, עם עשרות אלפי משתתפים, וקיימת כוונה להרחיבו; התנסויות במוזיאוני המדע ברחבי הארץ, שהשתתפו בהן 18 אלף תלמידים; שבוע המדע ב-12 רשויות, שיתקיים בסוף החודש הנוכחי ושבו יונצח האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל; יום המדע בחודש מרץ; וקייטנות מדע שהופעלו ברחבי הארץ ולקחו בהן חלק 6,500 ילדים – כאשר גם כאן, הכוונה היא להרחיב את הפרויקט.

אקוניס הציג גם את "סל המדע", שפיילוט שלו יוצא השנה לדרך. במסגרת זו יוקדשו 30 מיליון שקלים לפעילויות רשויות מקומיות במאות יישובים בנושאים שונים – קבוצות רובוטיקה, סייבר, מדעים מדויקים ועוד.

בהמשך הוא הציג את תוכניות המצוינות, שבהן מקבלות 750 תלמידות כיתות ט'-י"ב מכלל המגזרים, כולל החרדי והערבי, תגבור בלימודי המדעים.

לקראת משבר בחלל?

במהלך הישיבה התייחס השר אקוניס גם למצב תעשיית החלל הישראלית, ובמיוחד להתפוצצות ולהשבתת הלוויין עמוס 6, שאירעה לפני חודשים אחדים. הוא אמר ש-"ישראל עלולה להגיע למצב משברי, שבו לא יהיו לה די לווייני תקשורת, שהם כמו אוויר לנשימה עבורנו". לדבריו, "שר האוצר, משה כחלון, הבטיח לי אישית תמיכה סביב ההתפוצצות עמוס 6, בצורה של כסף לבניית לוויין חלופי, אך עד לרגע זה לא קיבלנו תגובה מהאוצר לעניין הזה. אנחנו מצפים להתגייסות מוחלטת של האוצר. אני מעריך שיהיה פה מאבק".

ענבל קרייס, סגנית מנהל מבת חלל מבית התעשייה האווירית, ציינה על רקע הדברים כי "יש להתחיל במהירות את פרויקט לוויין התקשורת הבא. אם ימומשו המלצות הוועדה שהקים שר המדע, נוכל לקיים מערך תקשורת שייתן מענה לצרכינו, כמדינה. אנחנו מתכוונים השנה לשחרר שני לוויינים לחלל, אך בקיץ נמצא עצמנו ללא תוכנית חלל אווירית, וחייבים לדאוג לתקצוב".

עוד ציין אקוניס שעד מחצית 2018 צפויים חמישה שיגורים של לוויינים לחלל, כאשר גולת הכותרת שלהם הוא הלוויין ונוס, פרי שיתוף פעולה של התעשיות האוויריות הישראלית והצרפתית. לוויין זה ישוגר, ככל הנראה, בין אמצע מאי לאמצע יוני השנה.

"החקיקה בפיגור לעומת הטכנולוגיה"

נושא נוסף שעלה בדיון הוא הפיגור בחקיקה לעומת הטכנולוגיה. "למדע יש תפקיד מאוד חשוב גם בהרתעה וגם בפיתוח העסקי, אבל אנחנו מפגרים בחקיקה לעומת הטכנולוגיה. היא רצה ואנחנו לא מסוגלים לחוקק בקצב הזה", אמר ח"כ חיים ילין. הוא פנה לאקוניס ואמר: "ראינו באחרונה כיצד תקנות של משרדים שונים פוגעות קשות בענף הרחפנים, שיכול להכניס מיליארדים לישראל. אני קורא למשרד שלך להיכנס לעובי הקורה בנושא התקנות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, ציין ש-"משרד המדע התקדם בתקופה האחרונה, גם מבחינת הרחבת פעילותו וגם מבחינת התקציב. פעילות המשרד מגוונת ונוגעת לכל המגזרים. יש לציין גם את ההסכמים הבינלאומיים בתחומי המחקר והסחר, ואנחנו חשים את זה בצורת פניות מרחבי העולם של ועדות מקבילות, שרוצות להיפגש איתנו וללמוד על המעצמה הטכנולוגית – ישראל. יש עוד כמה נושאים שלא נגענו בהם, נמשיך ונעקוב אחר הנעשה ונפקח, כפי שנדרש מאיתנו".