"העיר החכמה היא דבר חברתי, כלכלי, טכנולוגי ופוליטי"

"תחומי המפתח שמניעים ערים להפוך לחכמות הם החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי והפוליטי. אם מבינים את כל האלמנטים האלה – מצליחים להיכנס לעולם הזה בצורה טובה יותר", כך אמר ד"ר יואב אינטרטור, מנהל הטכנולוגיות הראשי של בנק הפועלים.

ד"ר אינטרטור דיבר בכנס IT מוניציפלי, שנערך תחת הכותרת עיר חכמה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ג') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הבעיה בתחום הערים החכמות היא לא החזון, אלא הביצוע", אמר ד"ר אינטרטור. "הטכנולוגיות בתחום קיימות, אולם ערים רבות משתהות להיכנס לפרויקטים בתחום".

הוא ציין את הגדרת האיחוד האירופי לעיר החכמה: "אזור עירוני שיוצר פיתוח כלכלי בר קיימא ואיכות חיים גבוהה על ידי מצוינות בתחומי מפתח".

לדבריו, "אחד האתגרים של הערים החכמות הוא הגידול האורבני. ב-1800, רק 3% מאוכלוסיית העולם גרה בערים וכיום עומד השיעור על 75%. מדי שבוע 1.2 מיליון איש עוברים לערים. בנוסף, הטכנולוגיה גרמה לכדור הארץ להיות הרבה יותר צפוף. הערים החכמות הן אתגר אדיר – גם עבור הממשלה וגם עבור החברות המסחריות".

"אין מודל אחיד לערים חכמות", הוסיף. "אנחנו מדברים בתחום עם הרבה סטארט-אפים והם צריכים להבין מאיפה הם רוצים להיכנס לתחום. כך, למשל, הבעיות של ערים בהודו שונות מאלה של ערים בארץ, ועל כן מדובר במודלים שונים".

ד"ר אינטרטור דיבר על ההקשר הכלכלי שמונע כניסה של ערים לתחום: "להרבה ערים יש בעיה כיצד לממן את התשתיות הדרושות. נשאלות בנושא זה שאלות כמו: איך בונים ממשק בין הערים לממשלה? כיצד עוברים לערים נטולות מזומן? מחקרים מראים שבלי מזומן, יש גידול של 1.5% בתמ"ג".

הוא דיבר על פרויקט של האיחוד האירופי, שביקש לבחון לאן הולכת ההשקעה ב-240 ערים ביבשת. "נמצא שרוב הכסף מושקע בסביבה חכמה, לאחר מכן במובייל חכם והרחק מאחור ממשל חכם ושאר התחומים הקשורים לעיר החכמה", ציין.

לדברי ד"ר אינטרטור, "אנחנו רואים טכנולוגיות שמשנות את המשחק לא רק בערים חכמות, אלא גם בעולם הבנקאות. בשנים האחרונות, הכלכלה החכמה הולכת ומתפשטת. זה קורה בעיקר בגלל מחשוב הענן. לפני שהוא נכנס היו מגבלות של CPU ושל אחסון – והן נעלמו. כיום, ה-CPU והאחסון זמינים ללא הגבלה".

צפריר פיימן, סמנכ"ל חטיבת המוצרים של אדוונטק. צילום: ניב קנטור

לסיכום הוא אמר ש-"יש הבדל בין עיר חכמה לעיר חכמה יותר (Smarter city). עיר חכמה יותר היא עיר חכמה, אבל ההיפך – לא".

החיישנים שהצילו חיים של קשיש

דובר נוסף באירוע היה צפריר פיימן, סמנכ"ל חטיבת המוצרים של אדוונטק. הוא פתח בדוגמה שממחישה שהתקנים לערים חכמות יכולים להציל חיים. "אחת מבין העיריות הלקוחות שלנו הטמיעה חיישנים בבתי אבות בעיר – חיישני נפח, על מנת לדעת איפה הקשיש, חיישני חשמל, לחץ ועוד. באחד הימים, בשעה 16:00, המערכת התריעה על כך שאחד הקשישים באחד מבתי האבות באותה העיר לא היה בשירותים עד לאותה השעה. היא יודעת שהוא נכנס לשירותים 4-5 פעמים ביום. המערכת התריעה על כך ובעקבות זאת הגיע למקום רופא, שמצא אותו יושב בסלון עם כאבים והחליט להעביר אותו לבית חולים. שם מצאו שיש לו אבנים בכליות והצילו אותו. החיישנים הם אלה שנתנו אינדיקציה שיש בעיה".

פיימן דיבר על האתגרים בתחום העיר החכמה: "יש כמות ציוד אינסופית, למשל כבישים, עמודי תאורה, פחים, בניינים ומעליות. בנוסף, התושבים דורשים התייעלות ורוצים לדעת שהם חיים בעיר מתפתחת. כמו כן, העיר צריכה להיות אטרקטיבית, רוצים שהצעירים יישארו; צריך להתמודד עם ריבוי עצום של מערכות, יש עיריות שבהן כל חטיבה מתנהלת בצורה אחרת מבחינת המערכות וקיים צורך לבנות אינטגרציות מסובכות ביניהן; ולבסוף, האתגר הבולט ביותר הוא אילוצי התקציב".

"אדוונטק מציעה פתרון מקצה לקצה", אמר. "מדובר במערכת Maximo של יבמ (IBM), שמספקת מידע בזמן אמת על כל אחד מהציודים בשטח, בעזרת פלטפורמת אינטרנט של הדברים. בנוסף, היא יכולה לנתח מה היה ומה יהיה, ולהמליץ לעירייה כיצד להתייעל".

לדבריו, "המערכת מציעה את הכול בתוך פלטפורמה אחת, אין צורך לעשות אינטגרציה. היא מנהלת כל נכס בעיר החכמה משלב המידול ועד לשלב החלפתו בנכס חדש, ומציעה החזר השקעה בתוך כחודשיים". פיימן ציין ש-"המערכת מוטמעת ביותר מ-170 מדינות, במאות עיריות, כמו מדריד, לוס אנג'לס וסידני".