Horizon 2020: המענק הממוצע לחוקרים הישראליים – הגבוה ביותר בתוכנית

Horizon 2020 – תוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, שישראל משתתפת בה – חוגגת בימים אלה 20 שנים. לציון מועד זה פרסמה הרשות הלאומית לחדשנות נתונים על השתתפות ישראל בתוכנית.

כך, ההשקעה הישראלית הכוללת ב-Horizon 2020 עמדה עד היום על 1.375 מיליארד יורו וההחזר לגופים בישראל הגיע לכ-1.7 מיליארד. מדובר בשיעור הצלחה של כ-21%. עוד עולה מהנתונים שכל חוקר ישראלי שהשתתף בתוכנית זכה בממוצע למענק של 616,094 יורו.

מהממצאים עולה כי שיעור אישור הפרויקטים נמוך למדי: 21,300 ישויות ישראליות הגישו הצעות לתוכנית במהלך השנים, מתוכן אושרו 3,080 פרויקטים ובהם 4,435 חוקרים מהארץ, מהם 1,270 מהתעשייה, 2,450 מהאקדמיה ו-715 חוקרים מגופים ממגזרים אחרים.

המדינה תעניק היום (ג') אותות הוקרה ל-398 החברות והחוקרים הישראליים שזכו ב-Horizon 2020 במהלך השנה האחרונה. הטקס יתקיים בתיאטרון ירושלים, בנוכחות משלחת אירופית בראשותו של רוברט יאן סמית'ס, מנכ"ל המשרד למחקר ולחדשנות של הנציבות האירופית. האירוע מאורגן על ידי ISERD, המנהלת הישראלית למו"פ האירופי, ושגרירות האיחוד האירופי בישראל.

הדפסת תלת ממד, טיפול בגלאוקומה ופיתוח למען שחקני פוטבול

בין הפרויקטים שנבחרו לקבל מימון השנה ניתן למצוא את פרויקט HIPERLAM, המנוהל על ידי אורבוטק ישראל ומפתח פלטפורמה המאפשרת שימוש במידע תלת ממדי להדפסת רכיבים במערך הייצור במערכות מבוססות לייזר; GLAUrious – פרויקט ששואף להנגיש מכשיר לייזר אוטומטי לטיפול בגלאוקומה לאוכלוסיה רחבה של חולים; ותוכנית BrainPEER של ACE, המתמקדת בפיתוח מערכת אימון קוגניטיבית לשחקני פוטבול, על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה החברה.

יו"ר רשות החדשנות, אבי חסון, אמר כי "אנחנו מתכוונים להמשיך את שיתוף הפעולה במחקר ובחדשנות של ישראל עם מדינות אירופה במגוון התוכניות, מאחר שהוא תורם משמעותית לביסוסה של ישראל כמדינה בעלת מוניטין בינלאומי בתחומי המחקר, הפיתוח והחדשנות התעשייתיים והאקדמיים".

יצוין כי ישראל משתתפת בתוכנית Horizon 2020 מיום הקמתה. לפני כשלוש שנים הודיעו האירופים שלא יעניקו מענקים לפרויקטים שמקורם בהתנחלויות. גורמים בימין דרשו בעקבות כך לבטל את השתתפות ישראל בתוכנית, אולם הממשלה והאיחוד הגיעו בסופו של דבר להסכם שלפיו ההשתתפות תימשך ופרויקטים שמקורם בקו הירוק אבל יש להם שלוחה בהתנחלויות יוכלו להמשיך ולהגיש בקשות למימון. באשר למעמד ההתנחלויות, הסכימו הצדדים שלא להסכים: האיחוד האירופי כתב בהסכם שהוא לא מכיר בהן ואילו הממשלה הדגישה במסגרתו את התנגדותה לעמדה האירופית.