כיצד עוזר האינטרנט של הדברים בשדה הקרב?

"צה"ל עוסק באינטרנט של הדברים ומחפש אחר טכנולוגיות גם בשוק האזרחי, כדי שיוכלו לשמש אותו. עם זאת, יש שוני בין המגזר האזרחי, שמתמקד בפן העסקי, לצבא. גם אנחנו רוצים להתייעל בעזרת הטכנולוגיה, אבל יש לנו מטרה אחרת, שהאינטרנט של הדברים מסייע לה: ניצחון בשדה הקרב", כך אמרה סא"ל נורית כהן-אינגר, ראשת ענף סיגמא ביחידת מצפ"ן.

סא"ל כהן-אינגר דיברה בכנס IoT2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את האירוע הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

בדבריה לא פירטה כהן-אינגר הרבה על הפעילות בנושא בצה"ל והתמקדה בפתרונות שהוטמעו בצבאות אחרים. באופן כללי, היא אמרה כי "יש לאינטרנט של הדברים משמעות אדירה עבורנו. הפוטנציאל שלו הוא אינסופי, גם מבחינה צבאית".

אחת המשמעויות המרכזיות של האינטרנט של הדברים בהיבט הצבאי, ציינה, היא ש-"שימוש בטכנולוגיה זו מביא לחיסכון בחיי אדם, הן בחיי החיילים והן בנזק שאנחנו גורמים לצד השני. הדיוק שאנחנו יכולים לייצר בפגיעה במטרות של האויב באמצעות ה-IoT יכול לשפר משמעותית את האפקטיביות של צה"ל ואת היעילות במלחמה באופן כללי".

היא אמרה כי בצבאות ברחבי העולם התפתח "האדם החכם", שזה, לדבריה, "האזור הכי מרתק בהיבט הצבאי של האינטרנט של הדברים. הוא מאפשר להפוך לוחמים ליותר יעילים. הכלים של הלוחמים בצבאות בעולם משופרים כיום יותר מבעבר באמצעות חיישנים, מצלמות ומשקפות חכמות. זה הופך את הלחימה ליותר מדויקת, ההחלטות מתקבלות הרבה פעמים על פי מה שנראה דרך האמצעים האלה. מדובר ממש באדם ביוני, מה שמחזק את הכוח של הלוחמים".

כשימושים שהם חלק מהאדם החכם מנתה כהן-אינגר "ניווט, האפשרות לזהות מי כוחותינו ומי לא, ולדעת האם חייל מסוים חי, במצוקה בריאותית או חלילה נפל".

"אנחנו מחפשים לראות איך אנחנו מאמצים פתרונות מהשוק האזרחי לעולם הצבאי", הוסיפה. "למשל, כשאני באה לבית חכם ואני רואה את המקרר מוציא מוצרים פגי תוקף ומזמין מוצרים חדשים, אני רואה את מחסני הציוד בצה"ל. אלא שבמקום ציוד שעולה מאות שקלים, כאן מדובר בציוד שעולה מיליונים".

עוד שימושי אינטרנט של הדברים בשדה הקרב

בדבריה ציינה כהן-אינגר שימושים נוספים של האינטרנט של הדברים שיכולים להועיל לצה"ל, למשל "במעבר משגרה לחירום, בכל הנוגע לציוד".

תחום נוסף הוא הערים החכמות. "לצה"ל אין ערים חכמות לנהל. אנחנו מסתכלים באמצעות הטכנולוגיה הזו על הערים של האויב, רואים אילו חיישנים יכולים לשרת אותנו באזורים אורבניים ומנצלים את זה לטובתנו, כדי לתקוף", הוסיפה.

"גם המכוניות המקושרות יכולות לאפשר לנו להשתפר, להפוך כלי רכב צבאיים לכשירים יותר בשדה הקרב. עם זאת, הנושא הזה פחות בולט בהקשר הצבאי", אמרה.

"השורה התחתונה היא לקחת את כל המידע שנאסף מקבוצה מאוד גדולה של לוחמים ושל כלים, להוציא ממנו את העיקר ולקבל החלטות שמביאות את החישה לפעולה. זאת המהות של האינטרנט של הדברים ואין לו שום משמעות מבחינה צבאית בלי זה", אמרה כהן-אינגר.

היא ציינה ש-"צה"ל הוא צבא מאוד חכם – בשדה הקרב, כמו גם בתחומי הלוגיסטיקה וההיסעים. אולם, לא הכול ורוד: יש לאינטרנט של הדברים פוטנציאל רב מבחינה צבאית, אבל הוא גם מייצר לצבאות הרבה מאוד אתגרים ייחודיים. בראש ובראשונה, סייבר. כשיש מתקפות סייבר בזמן לחימה, זה הרה גורל. בנוסף, אנרגיה – אי אפשר להטעין את כל החיישנים תוך כדי פעולה וצריך לחשוב על שיטות שונות וחדשות לכך. אתגרים נוספים הם ההצפה במידע והתאימות של המכשור האלקטרוני לשטח. השטח מאוד מחוספס והוא לא תמיד שורד שם".

לסיכום אמרה כהן-אינגר כי "ה-Big Data והאניליטיקה חשובים מאוד בהקשר זה, גם מבחינה צבאית, משום שבלעדיהם, אין לאינטרנט של הדברים זכות קיום".