כיצד משפיע האינטרנט של הדברים על הדואר?

"האינטרנט של הדברים מציב אתגרים רבים בפני הדואר. הוא יכול לסייע בהתמודדות שלנו עם כמויות הולכות וגדלות של חבילות – כמיליון ביום. בימינו חלה עלייה בכמות החבילות שעוברות דרכנו לצד ירידה דרמטית בדואר ה-'מסורתי'. אנחנו צריכים לשפר משמעותית את התהליכים התפעוליים שלנו והתחלנו בכך, אבל הדרך עוד ארוכה", כך אמרה עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל.

חן דיברה בכנס IoT2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את האירוע הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

"אחד האזורים שבהם האינטרנט של הדברים יכול לסייע לדואר הוא באיתור היכן החבילות והמכתבים נמצאים, באיזה שלב של התהליך מהשליחה שלהן ועד להגעתן ללקוח", אמרה חן. "אחד האתגרים שלנו בתחום המכתבים ה-'מסורתיים' הוא שאנחנו ממיינים ומשנעים אותם ואין לנו יכולת לדעת איפה הם. אם הייתה לנו יכולת לנהל את זה באמצעות האינטרנט של הדברים – זה היה טוב. כיום אנחנו משתמשים בברקוד, אבל זה פתרון ישן מאוד".

היא ציינה ש-"בעולם החבילות, האתגר הזה הרבה יותר משמעותי, כי הלקוח דורש לדעת איפה החבילה שלו נמצאת ולא תמיד יש לנו את המידע. התחלנו להשתמש בטכנולוגיה מאוד מורכבות לצורך כך ויש מאמץ גדול מצד ארגון הדואר העולמי, שמחפש פתרון למעקב אחרי החבילות בצורה מלאה, מקצה לקצה".

"אתגר גדול נוסף הוא הלוגיסטיקה והשינוע", לדבריה. "יש לנו 1,000 סניפים ולנייד אליהם כמויות גדולות של חבילות זה מערך מורכב שמצריך בקרה. אנחנו עוסקים בלמצוא פתרונות לזה".

חן הוסיפה כי דואר ישראל פועל מול אתרים סיניים – מקורם של 45% מהסחר אונליין הוא במדינת הענק – "כדי לדעת מבעוד מועד אילו חבילות ומוצרים אנחנו עומדים לקבל ולהיערך לכך".

עוד היא אמרה שלאור הגידול בנפחי הדואר הקימה החברה "בית מיון נפחי" במודיעין, שפיילוט להפעלתו יחל ב-15 בינואר. "אנחנו ערוכים לקצב גידול של 30% בשנה עד 2020", אמרה חן.

עופר עוז, מנכ"ל Triple T. צילום: ניב קנטור

היא הוסיפה כי הדואר בוחן בימים אלה כמה שירותים וטכנולוגיות, בהם מיתוג מכתבים בעזרת חיישנים, וכי בקרוב תודיע החברה על שירות אקספרס להבאת החבילה ללקוח בתוך חצי שעה, בעזרת גט (Gett).

קמפוס חכם, מבוסס אינטרנט של הדברים

עופר עוז, מנכ"ל Triple T, דיבר על הפתרון של החברה – קמפוס חכם, מבוסס אינטרנט של הדברים. "מדובר במבנה עם מערכות חשמל, מיזוג וניהול, שאנחנו מעבירים אותו לרמה אחרת על ידי שילוב סנסורים. המטרה היא לחסוך אנרגיה, זמן וכסף, ולנהל את האנרגיה בצורה יעילה יותר", אמר.

הוא ציין כי "הסנסורים מתחברים למערכת השו"ב, שמנהלת את היום יום של הבניין באמצעות חוקים שמכניסים אליה".

אחת האופציות שמציע המוצר הוא חנייה חכמה, "שמאפשרת ויתור על השומר בכניסה", הוסיף עוז. "המערכת מזהה את רישיון הנהיגה, הדרכון או כל תעודה אחרת של הנהג, אחרי שמי שהזמין אותו הכניס את הפרטים. אם הוא זוהה – יונפק לו תג שיאפשר לו להיכנס. למעשה, מדובר בשומר וירטואלי, שמאפשר ניהול מבקרים".

"כמו כן, אנחנו מציעים פאנלים חכמים לחדרי ישיבות – לניהולם, לזימונם ואם הם לא נתפסו, הם 'משוחררים' אחרי כמה דקות לשימושם של אחרים", אמר.

המערכות הללו, הוסיף עוז, מאפשרות גם ניקיון טוב יותר: "הן מזהות את כמות הבקטריות בשירותים ומפעילות ניקוי, שאיבה וייבוש של התאים באופן אוטומטי".