"האינטרנט של הדברים עוד מעט כאן – אך האם גם אנחנו?"

"אנו עוברים מסביבה כאוטית ובלתי נשלטת, שהמאפיין אותה הוא שהאנשים מותאמים לעולם – אל סביבה הנשלטת והמסודרת באמצעות טכנולוגיה, בה העולם מותאם לאנשים", כך אמר ד"ר אלון הסגל מהמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה.

ד"ר הסגל דיבר בכנס IoT2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את הכנס הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

ד"ר הסגל הציג בדבריו מחקר על השפעות חברתיות ואתיות על תהליכי ההטמעה והקבלה של טכנולוגיות חכמות, ובהן האינטרנט של הדברים. צוות המחקר כולל את פרופסור ניב אחיטוב, ד"ר אורלי ברזילי, אלתר והסגל. המחקר, אמר, "מנסה להבין מהם התנאים שיובילו להטמעת אינטרנט של הדברים".

התאמה אישית לפעילות אנושית

החדשנות הטכנולוגית, אמר ד"ר הסגל, "היא ככל הנראה ההתפתחות הכי חשובה בהיסטוריה האנושית. היא משפיעה על כמות האוכלוסיה, על מדד החדשנות החברתית, על עליית ההון – אבל גם תורמת לפערים החברתיים".

יתרונות הסביבה החכמה, ציין ד"ר הסגל, "הם: התאמה אישית לפעילות אנושית; קיימות וניצול משאבים יעל במרחב; שמירת האיזון בין דרישות חברתיות ועלויות כלכליות; יצירת פסי ייצור של אבות טיפוס; הגברת בטיחות ונוחות; שיטות תקשורת חדשות".

"נדרשת מערכת שלמה ומורכבת על מנת לפתח טכנולוגיות חכמות", הסביר. "חיישני אינטרנט של הדברים לאיסוף מידע, מערכות לאחזור ושימור הנתונים – בענן משותף נגיש ומתפתח, מערכות ניתוח ל-Big Data, ואלגוריתם להחלטות גמיש ולומד – המביא לפעילות אוטונומית".

מכוניות אוטונומיות "תועלתניות" הן דבר נפלא

כבר כיום, אמר ד"ר הסגל, "רבע מהסביבה החיצונית מרושת בחיישנים. על מנת להגיע לעולם של אינטרנט של הדברים, יש צורך ב-70% רישות בחיישנים".

לדבריו, "שימוש בטכנולוגיות חדשות מושפע מהכוונות – הישירות והעקיפות של המשתמשים. כאשר טכנולוגיה מתחדשת מהר יותר מאשר היכולת לאמץ אותה – נוצרות בעיות אתיות". דילמה אתית, הסביר, "היא העלאת השאלה האם נכון להימנע מפעילות מסוימת, והיא מייצרת הבנה מה אנו רוצים לקבל באמצעות הטכנולוגיה".

הוא הציג את שאלת המחקר: האם דילמות אתיות וחברתיות ישפיעו על היכולת להטמיע חדשנות טכנולוגית כמערכות טכנולוגיות חכמות? האם חדשנות משבשת תשנה את ההתייחסות לדילמות אתיות?

ד"ר הסגל סיים בהציגו את מסקנות הביניים של המחקר: "אין נכון ולא נכון במקרים כאלה; הדעה הציבורית תשחק תפקיד, המטרה היא לגלות מה הן התפיסות הרווחות; אמנם יש כיוון בתשובות הציבור לתרחישים השונים – אבל עד כה התוצאה הייתה מעט צפויה אך מטרידה".

"כך, מהמחקר עולה כי הציבור אינו רוצה לרכוש מכוניות אוטונומיות 'תועלתניות' – כלומר, כאלו התורמות לרווחה הכללית. לא תמיד העדפת ביטחון הסביבה רצויה על פני ביטחון הנוסעים במכונית שכזו. כ-70% מהם אומרים כי מכוניות אוטונומיות 'תועלתניות' הן דבר נפלא, אבל אינן בשבילם".