חוק הפייסבוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת

חוק הפייסבוק (Facebook) עבר הבוקר (ג') בקריאה ראשונה בכנסת, בדרך לאישורו המסתמן.

החוק, שהוצע על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מאפשר למדינה לבקש מבית המשפט להוציא צו שיורה לחברות דווגמת פייסבוק וגוגל (Google) להסיר תכנים מסיתים. הצעת החוק קובעת שהצו יינתן במקרים של חשד לביצוע עבירה פלילית או הסתה.

אתמול (ב') קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דיון בנושא פעילות איגוד האינטרנט הישראלי שעסק, בין היתר, בחוק הפייסבוק. כן עסק הדיון בדו"ח השנתי של האיגוד וברישום כתובות הדומיין בישראל הנעשה בידי האיגוד, ויש הסוברים שראוי שייעשה בפיקוח ממשלתי.

מנכ"ל איגוד האינטרנט, עו"ד יורם הכהן הציג סקירה על האיגוד, בין היתר הציג כי האיגוד אמון על הקצאות שמות המתחם (דומיין) במרחב il, והוסיף כי האיגוד הפסיק לפעול כרשם שמות מתחם מאוקטובר 2016 ויתמקד בניהול המרשם בלבד, וכי הרישום יעשה אך ורק על ידי רשמי משנה, בדמות חברות מסחריות.

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי צילום: יח"צ

לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, הציג הכהן את עמדת האיגוד לגבי חוק הפייסבוק. "ההסתה לטרור ברשת היא בעיה אמיתית, צריך לתת לה פתרונות, אבל אנחנו לא חושבים שאלה פתרונות חקיקתיים", אמר הכהן. "ההצעה לא עוסקת אך ורק בהסתה לטרור ברשת, היא עוסקת בנושא הרבה יותר רחב. אנחנו מפחדים שהיא תוביל אותנו להתערבות רחבה בחופש הביטוי באופן בוטה" ציין והוסיף כי "אנחנו מפחדים מחקיקת אינטרנט שתעוות את הניטרליות והתפיסה באינטרנט".

לדברי יו"ר הוועדה, "האינטרנט חובק נושאים רבים, דנו כאן בוועדה בהסתה ברשת, בריונות, פרטיות בכלל ופרטיות ילדים, שיימינג, פייסבוק, גוגל (Google) וצנעת הפרט. האיגוד בו אנו דנים היום הינו גוף וולנטרי שעושה את המקסימום שניתן כדי לייעל ולשפר מבלי שיש עליו רגולציה מחייבת. האינטרנט הוא אחד הגופים החשובים במשק. הוא מחבר הכל, עליו להיות חופשי, פעיל ונגיש לכל, ואנחנו כאן כדי לבדוק שהדברים מתיישבים עם פעילות האיגוד".

ח"כ יפעת שאשא ביטון תהתה "למה מעלים רעיון לשנות את מה שעובד טוב?! יש פעילות מאוד מקצועית של איגוד האינטרנט, אני מכירה אותם היטב מכל הניסיונות למנוע בריונות ברשת ומהקמת מוקד חירום לפניות. יש פה משהו משמעותי שנותן לנו ערך מוסף כחברה במשך שנים ארוכות, ועכשיו עולה פתאום רעיון לשינוי ורק מטעמים כלכליים. איגוד האינטרנט מחזיר לחברה גם במה שהוא מייצר, ספק אם גוף שיחליף אותו יעשה זאת.

ערך מרכזי ביותר

ליאור לייבוביץ, דוברת ושדלנית עמותת אשנב, הוסיפה כי "יש לנו שיתוף טוב עם איגוד האינטרנט. הבסיס הוא בעיקר בתחום החינוך וקידום התכנים. מראיה חיצונית אני בעד לשמור את המרשם בידי עמותת המרשם, שאין להם עניין מסחרי אלא מקצועי בלבד. העמותה מורכבת מאנשים מקצועיים בכל הדרגים שלה. הכל מנוהל במקום אחד שיש לו הגנה. יש לכך ערך מרכזי ביותר".

רפי הוידה, חבר איגוד האינטרנט הציג דעה שונה. "יש כאן בעיה עקרונית, לטווח הארוך זו צריכה להיות תשתית לאומית מוסדרת לפי חוק. שאלתי מה סכום האגרה שאיגוד האינטרנט גובה מעשרת הרשמים שפועלים תחתיו ולא נענעתי. חשוב ששיעור האגרה יהיה מפורסם כמו במדינות אחרות. ראוי שיהיה מספר גדול יותר של כתובות עם סיומת של il. עלות הכתובת הינה חלק מהסיבה שזה לא קורה".

הוידה ציין כי עמדתו בסוגיה הובילה בין היתר להצעת החוק שהוגשה לכנסת על ידי ח"כ נחמן שי: "ראוי שאיגוד האינטרנט יקים עמותה לתועלת הציבור שהייעוד שלה יהיה ניהול המרשם לשמות המתחם. שיהיה גוף אחד כזה נפתור כמה בעיות – יש בעיה אחת שלפי משרד המשפטים מדובר בפעילות עסקית, רשות המיסים גם היא בוחנת את הנושא ורוצה לגבות 2.5 מיליון שקלים עבור הפעילות. לטווח ארוך זה יהיה לטובת האיגוד. אני קורא לו לשקול זאת".

לשמור על האינטרס של הציבור בישראל

גלעד נווה, מהלשכה המשפטית של הכנסת, הציג מסמך שנכתב לבקשת ח"כ שי בסוגיה ולפיו בדיקה בארצות הברית, בריטניה, גרמניה והודו העלתה כי יש שם פיקוח או הסדרה מסוימת אבל אין בהן חקיקה ממשלתית הנוגעת למרשם הדומיין: "הסקירה העלתה שבדרך כלל הגופים מנוהלים על ידי גופים מסחריים או מלכ"רים, לא על ידי רשות ממשלתית".

"כאשר שירות מסוים ניתן לציבור בצורה טובה מאוד לאורך שנים, צריך לבחון טוב טוב אם יש מקום להתערב", אמר דורון שקמוני, מייסד ונשיא האיגוד לשעבר. "התערבות יכולה ליצור בעיקר אפקט שלילי. באשר למחירים, המחירים בישראל לכתובת דומיין נמוכים מאוד, לא הכי נמוכים בעולם אבל נמוכים. מדובר בכמה עשרות של שקלים בשנה".

יו"ר הוועדה סיכם ואמר כי "דיונים בדרך בה אנו רואים את האינטרנט כמדינה הם מבורכים וחשובים. דיון כזה כדיון ציבורי פתוח גורם לנושא להיות יותר שקוף ויותר ברור, כך שאם ישנם שינויים הנדרשים הם מבוצעים. האיגוד צריך להמשיך ולחזק את המטרה לשמה הוא קם – לשמור על האינטרס של הציבור בישראל. לצד כך זהו אינו מדע מדויק ואנו נמשיך לעקוב בדיונים נוספים".