2016 – שנה טובה להיי-טק הישראלי מבחינה כלכלית?

האם 2016 האירה פנים להיי-טק הישראלי מבחינה כלכלית? אין לכך תשובה אחידה. ברוב הסעיפים הייתה זו שנה טובה יחסית: אם תשאלו את עובדי הענף ואת מגייסי הכספים – הם ידעו לספר לכם שהשנה הייתה טובה, עם שיא בגיוסים. אם תשאלו את עושי האקזיטים ואלה שרוצים לבצע אותם – הייתה זו שנה רעה. לעומת זאת, בחברות המייצאות ידעו לספר לכם שהשנה הייתה מעורבת.

היצוא הכללי של ההיי-טק גדל השנה ב-4%, ל-41 מיליארד דולר, עם זינוק של 30% בזה של שירותי ההיי-טק. מצד שני, יצוא ההיי-טק התעשייתי ירד ב-11%. על פי נתוני מכון היצוא, הענף מהווה השנה 43% מכלל היצוא הישראלי.

השנה של המשקיעים

באופן כללי, ניתן לומר שתשומת הלב להיי-טק הישראלי בעולם מתפשטת מזרחה. הסינים הפכו לשחקן מרכזי מאוד במפת ההשקעות הזרות בישראל והם משנים את כללי המשחק. עם זאת, זה כמובן לא אומר שהאמריקנים והאירופים נטשו אותנו – גם הם ממשיכים בהשקעותיהם בישראל.

אחד המדדים הטובים ביותר לשפוט האם השנה הייתה רעה או טובה עבור ההיי-טק הישראלי הוא הבורסה, או, יותר נכון, שני המדדים בה שמשקפים את תעשיית ההיי-טק: הבלו טק ותל אביב טק עילית. שניהם רשמו השנה עליות דו ספרתיות – של כ-15% וכ-16%, בהתאמה. גם המדד הרלוונטי בניו-יורק – הנאסדא"ק קומפוסיט – עלה יפה, בכ-8%, והרי המסחר בארצות הברית משפיע על זה שבתל אביב, ובעיקר על החברות הדואליות, שנסחרות בשתי הבורסות.

העלייה בשערי מניות החברות הטכנולוגיות מושפעת מהעלייה הכללית בשערי המניות, ושתיהן מושפעות לטובה משערי הריבית הנמוכים ששוררים בעולם המערבי.

כמה מרוויחים בהיי-טק?

2016 התאפיינה בעלייה כללית בפעילות ההיי-טק במדינה. מהרשות לחדשנות מדווחים על עלייה במספר הסטארט-אפים שהוקמו ובקרנות ההון-סיכון יודעים לספר על ביקוש גבוה למימון. גורם בכיר ב-JVP אמר לאנשים ומחשבים שלהערכתו, ב-2016 היו בישראל כ-3,000 חברות סטארט-אפ חדשות, בשלבי פיתוח שונים. כשהוא אומר "חברות חדשות", הוא מתכוון להחל משני צעירים עם רעיון ועד לחברה שהצליחה להציג פרוטוטייפ.

בנוסף, חברות רב לאומיות כמו אמזון (Amazon) ומרצדס (Mercedes) מקימות בישראל מרכזי מו"פ, מה שיוצר ביקוש מוגבר לעובדי היי-טק ולנסיקה של השכר. כך, למשל, על פי נתונים שפרסמה Cyber-Jobs, השכר במקצועות האבטחה והסייבר עלה השנה ב-3.5%. מנתונים של Job Info עולה ששכר ממוצע של 40 אלף שקלים הוא לא דבר חריג בתחומים אלה. השכר הממוצע של עובדי המחקר בתחום זה עלה ב-2016 ב-8%-11% לעומת 2015, בעוד ששכר עובדי המו"פ בתחום ה-Big Data גדל במהלכה ב-22% ל-28 אלף שקלים.

השכר של עובדי ההיי-טק בישראל מתקרב לזה של עמיתיהם בארצות הברית ובתחומים רבים, כמו עובדי מחקר בתחום אבטחת המידע, עבר אותו – מה שעלול לפגוע בעתיד בתחרותיות של ההיי-טק הישראלי. מקורה של העלייה הוא המחסור בעובדים בענף, שהחמיר ב-2016. יצוין כי הממשלה הודיעה לא מכבר על תוכנית בת 750 מיליון שקלים, שתעובר לאוניברסיטאות – ובעיקר לטכניון – כדי שיגדילו את היצע המהנדסים. אולם, יישומה של תוכנית זו ייקח עוד זמן והמחסור זועק כעת.

פחות אקזיטים; האם זה בהכרח רע?

בינתיים, השכר הגבוה לא מרתיע את המשקיעים. הנתונים הסופיים לגבי הגיוסים ב-2016 עדיין לא פורסמו, אולם סביר להניח שהם יעקפו את אלה של 2015. בעוד שבשנה שעברה עמד סך הגיוסים של החברות הישראליות על 4.4 מיליארד דולר, שאז זה היה שיא חדש, ההערכות מדברות על כך שגם ב-2016 הוא ישבור שיא ויגיע ליותר מחמישה מיליארד.

לעומת העלייה בהשקעות, היקף האקזיטים פחת. נתונים של PWC ישראל מראים שהסכום הכולל של האקזיטים, הרכישות וההנפקות של החברות הישראליות ב-2016 צנח ב-67% והסתכם ב-3.5 מיליארד דולר בלבד בהשוואה ל-10.69 מיליארד בשנה הקודמת.

לכאורה, מדובר בנתון בעייתי, אבל יש כאלה שרואים בכך התפתחות חיובית, שמשקף שינוי מהותי בתעשייה. הירידה באקזיטים משקפת את השינוי במגמת ה-Revolving, או, במילים אחרות, קח את הכסף וברח. עד כה, חלק ניכר מהענף התבסס על סטארט-אפים שנמכרו במהירות, בלי שהיה להם זמן לגדול ולהתבסס. הכסף מהמכירה ומהירידה במספר העובדים שימש להקמת או לרכישת סטארט-אפים חדשים.

בשנה החולפת הורגש שינוי במגמה, כאשר יותר ויותר יזמים, ומה שלא פחות חשוב – המשקיעים שמימנו אותם, מבקשים להמתין עם האקזיט ולתת לחברה הזדמנות לגדול. הם רוצים לראות בישראל עוד חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point) ו-Nice.

לסיכום, ניתן לומר ש-2016 הייתה שנה טובה להיי-טק הישראלי, אבל גם כזו שמשאירה אותנו עם סימנים חזקים לבעיות עתידיות. המחסור בכוח אדם עשוי לביא לצמצום פעילות הענף ויש צורך לנקוט בצעדים נמרצים ויעילים כדי לצמצם אותו. הירידה ביצוא של ההיי-טק התעשייתי תיאלץ את הממשלה, את מכון היצוא ובעיקר את היצואנים עצמם לגוון את יעדי היצוא, שכן ענף עתיר יצוא כמו ההיי-טק התעשייתי לא יכול להמשיך ולהתקיים עם ירידה בתחום זה של יותר מ-10% בשנה.