מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: "אין הצדקה לתעריפי הגלישה באינטרנט"

מיעוט התחרות בין חברות התשתית גורם לצרכן הישראלי לשלם מחירים אסטרונומיים עבור אינטרנט מהיר – כך עולה מדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בהשתתפות שר התקשורת, משה כחלון, ונציגים של חברות האינטרנט והתשתית.

מהדיון עלה, כי ישנם כמה גורמים לתעריפים הגבוהים. אחד מהם הוא התשלום שמשלמות ספקיות האינטרנט עבור קישוריות לבזק ולהוט (HOT), בנוסף למחיר שמשלמים הצרכנים עבור אותה קישוריות – לאותן ספקיות תשתית. יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, קבל על כך שבעוד העבודה העיקרית בחיבור לאינטרנט נעשית בידי ספקיות האינטרנט, אלה נהנות רק משליש מהתשלומים של המנויים, בעוד שני שלישים הולכים לספקיות התשתית. זאת, כאמור, בנוסף לסכומים שהן משלמות לחברות התשתית כדמי התחברות. "אין לכך הצדקה" אמרה עו"ד קרן צוקרמן, היועצת המשפטית של 013-נטוויז'ן, שהשתתפה בדיון. שטרית הסכים איתה ודרש משר התקשורת לבחון את הנושא.

תלונה נוספת שהעלתה צוקרמן היא שתעריפי ההתחברות לחברת מד-נאוטילוס, הספקית היחידה של כבלים בינלאומיים, גבוהים יותר מכוון שאין תחרות בתחום, וכתוצאה מכך ספקיות האינטרנט הישראליות נאלצות להגביל את התעבורה הבינלאומית, למורת רחום של הצרכנים.

ח"כ שטרית הראה במצגת, כי בהשוואה בינלאומית, ישראל היא אמנם המדינה בה קישוריות האינטרנט היא הזולה ביותר ברוחב פס של 2.5 מגה-ביט, אך בארץ משלמים על 8 מגה-ביט מחיר זהה לזה שמשלמים בדרום קוריאה על קישור סימטרי של 100 מגה-ביט. "הסיבה היחידה לכך היא העדר תחרות", אמר שטרית. לדבריו, "ועל הממשלה להקים חברת תשתית שתאחד את כל הסיבים האופטיים שיש לגופים ממשלתיים כגון חברת חשמל ומקורות ותאפשר ניצול של הסיבים הללו ותחרות בבזק ובהוט", אמר שטרית.

שטרית קרא לממשלה להשקיע באופן מאסיבי בתשתיות, ואמר, כי אם יש בידי הממשלה אפשרות להפעיל את הסיבים האופטיים של חברת חשמל הרי שיש לעשות זאת לאלתר. כמו כן קרא שטרית ליצור מערכת בדיקה שתבחן את רמת הגלישה האמיתית של משתמשי האינטרנט.

שטרית גם האיץ במשרד התקשורת להפעיל את המלצות ועדת גרונאו. "אלה המלצות חכמות שיכולות לתת כמעט מיידית תחרות רצינית לספקים", אמר. שטרית גם קרא, כאמור, לבחון את נושא התשלומים הכפולים על התשתית משום שלדבריו, "בוודאי שאין הצדקה למחירים".

עו"ד יונתן קלינגר מעמותת המקור, שייצג את משתמשי האינטרנט קבל על כך שבנוסף למחירים הגבוהים מציעות החברות פס עולה צר מאוד בשיעור של 1 ל-20 ואפילו 1 ל-50 מרוחב הפס היורד, וטען, כי הדבר מונע אפשרות שיזמים יבנו יישומים כמו טוויטר (Twitter) בישראל, כי הם תלויים בספקים אחרים לאיחסון האתרים שלהם. "אם רוחב הפס העולה היה גבוה יותר אפשר היה לפתוח אתרים מהבית ולפתח הזדמנויות עסקיות", אמר קלינגר.

דורי צ'יקו, מנהל תחום ממשל בסלקום, הצביע על גורמים נוספים המהווים מכשול בפני כניסת סלקום לתחרות גדולה יותר מול בזק והוט ובהם האפשרות להשתמש בתשתיות הקיימות כבר בבתים. לדבריו, האילוץ לבנות תשתית חדשה הוא זה שמונע מסלקום לחבר בתים רבים במגזר הפרטי. גורם בעייתי נוסף הוא אגרות התדרים להעברת נתונים במיקרוגל, שאם יוזלו יוכלו לאפשר תשתית הגעה לבתים שתתחרה בבזק ובהוט.

נציג בזק, יגאל ברקת, אמר, כי הסיבה לכך שהתעריפים גבוהים נעוצה בעלויות הגבוהות של פריסת תשתיות ה-NGN, דבר שמחייב את בזק לחפור סיבים אופטיים ולהקים מערכות ברחובות.

עו"ד מיכל פליישר, מנהלת אגף אסטרטגיה ורגולציה בהוט טלקום, אמרה, כי יש לקחת בחשבון שהמחיר למגה הולך ויורד ככל שהמהירות עולה ובמאה מגה הוא מגיע ל-6 שקלים למגה.