"על הממשלה לממן תשתיות מחקר מדעי ב-100 מיליון שקלים"

על הממשלה לממן ולתמוך בתשתית מתודולוגית וטכנולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל, שיבוצע באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים – כך ממליצה האקדמיה הלאומית למדעים בדו"ח שהגישה לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

הכוונה היא למחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות, את מדד הדמוקרטיה ומדד אי השוויון החברתי, וכן מחקרים פוליטיים כמו מחקר הבחירות הישראלי.

"תחום חשוב, שמתפתח במהירות ושראוי להכלילו בתוכנית, הוא הניצול המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים, שמתקבלים מפעילויות יום יומיות של משתמשים מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים", נכתב בדו"ח.

האקדמיה ממליצה לממשלה להקצות לתשתיות המחקר 100 מיליון שקלים, שרובם יועברו למימון העלות הגבוהה של הציוד הטכנולוגי הנדרש.

הדו"ח הוגש ליו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, לקראת דיון שזו קיימה היום (ב') בממצאיו. מהדו"ח עולים נתונים מדאיגים, כמו פערים גדולים בהשקעה במדע ובמחקר מול מדינות העולם, סכנה להיעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית והידרדרות מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים.

ממול הציגו נציגי משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה תוכנית תקציבית בת 12 מיליארד שקלים לשש שנים, לחיזוק האקדמיה והמחקר.

פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן, שעמד בראש הוועדה שהכינה את הדו"ח, ציין בדיון כי "קיים קושי במדינת ישראל להשיג כספים לרכישת ציוד יקר שנדרש בתחומים כמו מדעי הטבע, ההנדסה, הרפואה ואפילו במדעי הרוח והחברה. המדינה לא מממנת את הציוד, מה שמחייב את החוקרים בתחומים הללו להשתמש בתשתיות בחו"ל".

"יש לעודד את המחקר התרגומי"

נושא חשוב נוסף שעלה בדיון הוא המחקר התרגומי – כלומר, הפיכה של פיתוחים אקדמיים ליישומים תעשייתיים (מה שנקרא עד כה מסחור טכנולוגיות – א"ב). לדברי פרופ' טנא, "יש לעודד את התחום הזה. אם העברת ידע שנוצר באוניברסיטאות אורכת שנים ואף עשורים עד שהוא מבשיל לכדי מוצר, יש כיום מחקר יישומי בהיקף גדול במכללות. ואולם, בעוד שלאוניברסיטאות יש מספיק כספים כדי להקים חברות מסחור, למכללות אין את היכולת הזו". הוא ציין שרוזטה – החברה שהוקמה ביוזמה ממשלתית על מנת למנף את הטכנולוגיות המפותחות במכללות – לא הצליחה להמריא.

תחום חשוב אחר שמעלה הדו"ח הוא הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי. כבר כיום, 50% מהמחקרים המתפרסמים על ידי חוקרים ישראליים הם בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות אחרות בעולם. מסקנת הדו"ח היא שיש לעודד הגעת דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים להשתלמות באוניברסיטאות הישראליות, כדי לחזק את המחקר הישראלי ואת מעמדו הבינלאומי.

"על כן, אנחנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית, על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו לאומית (BSF) לקרן האמריקנית הלאומית למדע (NSF). כמו כן, מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין לאומיים גדולים, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים", נכתב בדו"ח.

דיגיטציה של הידע במדעי החברה ורוח

הדו"ח דן ארוכות במשבר במדעי הרוח, שמביא לצמצום ואף לסגירת פקולטות, כמו גם להיעלמות תחומי מחקר שלמים. פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, אמרה כי "הסטודנטים לא מגיעים לפקולטות הללו. לא יעלה על הדעת שמפאת העדר תלמידים, תחומים מרכזיים ביהדות, היסטוריה של מדינות האזור ועוד – ייעלמו".

היא ציינה ש-"יש לנו הצעות לקידום הנושא, שאחת מהן עוסקת בשימור הידע. במסגרת זו יתוקצב פרויקט ענק לדיגיטציה של כל הידע במדעי החברה והרוח שנצבר באוניברסיטאות".

ח"כ מקלב אמר כי "אנחנו לא יכולים רק לנוח על זרי הפרסים וההכרה. הדו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים הוא מסמך חשוב מאוד, שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד. יש פער גדול בין היכולות וההון האנושי שיש לנו לבין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני = זה תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".

לדבריו, "אני קורא לממשלה להתמקד בכך שקיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. אם לא נתעורר ונשקיע הרבה, העבר, שכבר מיטשטש, יימחק לגמרי, ואיתו היתרונות הגדולים שצברנו בכל תחומי החיים, האזרחיים והביטחוניים".