ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק הפייסבוק"

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') בשעות הצהרים את "חוק הפייסבוק (Facebook)", שמאפשר למדינה להוציא צווי בית משפט שיורו לחברות כמו פייסבוק וגוגל (Google) למחוק תכנים מסיתים מהאתרים שלהן וכאלה שמהווים עבירה פלילית. החוק, שיזמו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, יעבור עתה לאישור מליאת הכנסת.

על פי החוק, המדינה תוכל לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להוציא צווים שכאלה במקרים שבהם התוכן מהווה הסתה לטרור או עבירה פלילית, או כשהוא מהווה סכנה לביטחונם של אדם, הציבור או המדינה. חברות האינטרנט יחויבו למחוק את התכנים האלה, לאור הצו.

החוק נחקק לאחר שיח ארוך שמתנהל בין המדינה לחברות הללו, שבמסגרתו היא ביקשה מהן בשנה האחרונה 1,775 פעמים להסיר תכנים מסיתים – ונענתה באופן מלא ב-71% מהמקרים.

במהלך הישיבה הציג השר ארדן לשרים האחרים תמונות קשות של הסתה בפייסבוק שאספה המשטרה. הפוסטים האלה הוסרו מהרשת החברתית לאור בקשות של המדינה.

"שיתוף הפעולה עם חברות האינטרנט חייב להיות מחייב"

השרה שקד אמרה לאחר קבלת ההחלטה כי "אני שמחה לראות שיש שיתוף פעולה מצד חברות האינטרנט, אך חשוב ששיתוף פעולה זה יהיה מחייב ולא גחמתי. על הפרק מונחים חיי אדם ועל כן צריך לנהוג בהסתה המתפרסמת ברשתות כקריאה ברורה לפעולה לאלימות, ולחייב אותן לנהוג במסיתים במידת הדין. הממשלה אמרה היום בקול ברור – הסתה תיענה בתקיפות ובהסרתה מהרשת".

השר ארדן ציין ש-"על אף שההסתה מובילה לטרור, פייסבוק ושאר חברות האינטרנט עדיין לא נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

"להילחם בהסתה בדיוק פינטצה – לא בפטיש"

יצוין כי לחוק יש גם מתנגדים, שטוענים שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי ושהמלחמה בהסתה לטרור שמתפרסמת באתרים כמו פייסבוק לא צריכה להיעשות באמצעות חקיקה.

כך, למשל, איגוד האינטרנט הישראלי מסר ש-"אנחנו מצרים על קידום הצעת החוק. חוק הפייסבוק הוא לא כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד שיתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק, במתכונתו הנוכחית, יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך".

על פי האיגוד, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא בפטיש".

"אפס סובלנות לטרוריסטים"

מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה להחלטה כי "בפייסבוק, אין דבר יותר חשוב מביטחונה של הקהילה, ואנחנו עובדים קשה כדי שאנשים יהיו בטוחים. יש לנו אפס סובלנות לטרוריסטים, לשבחים לפועלם ולהסתה לאלימות בעולם האמיתי. אנחנו פועלים בצורה אגרסיבית כדי להסיר זאת מהפלטפורמה שלנו ברגע שאנחנו מודעים לכך".

על פי החברה, "אנחנו פועלים כל העת כדי לשפר את האפקטיביות של אמצעי הבטיחות שלנו ומקיימים דיאלוג שוטף עם חברות אחרות, גופים לא ממשלתיים וגופי אכיפת חוק. רק החודש, פייסבוק, יחד עם חברות טכנולוגיות אמריקניות אחרות, הודיעה על הקמת מאגר של תכני טרור, לרבות סרטוני וידיאו וצילומים, כדי לאפשר לנו לפעול מהר יותר נגד תכנים מסוג זה. מהלך זה יסייע במלחמה בטרור ברשת האינטרנט והוא תוצר של שיתוף פעולה – לא של רגולציה".

"אנחנו מקווים להמשיך ולקיים דיאלוג מועיל עם הממשלה בישראל ובעלי עניין אחרים, ומקווים שתתקיים בחינה זהירה של ההשלכות של חוק זה על הדמוקרטיה הישראלית, על חופש הביטוי, על אינטרנט פתוח והדינמיות של האינטרנט הישראלי", נמסר מפייסבוק ישראל.