"השינוי במסים על החברות הרב לאומיות יקדם את ישראל במפת ההיי-טק"

"השינוי במס החברות שהכנסנו לתקציב המדינה ישנה את כללי המשחק ויקדם את ישראל במפת ההיי-טק העולמית", כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.

גרונר דיבר בכנס של פורום החברות הרב-לאומיות של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שנערך אתמול (ד') במשרדי גוגל (Google) בתל אביב.

הוא ציין כי "קבענו משטר מיסוי מועדף – מס חברות בשיעור של 6% ומס דיבידנד של 4% – לחברות טכנולוגיה רב לאומיות, שירשמו את ה-IP (הקניין הרוחני) שלהן בישראל ויקיימו כאן פעילות מו"פ".

גרונר דיבר על תקנת BEPS (ר"ת Base erosion and profit shifting) של ה-OECD, שנוצרה לאחר פנייה של הארגון לחברות ענק לרשום את ה-IP שלהן במדינה שבה הוא נוצר, ולשלם מסים בה. "התקנה הזו מהווה הזדמנות למדינת ישראל, משום שהיא נותנת את היכולת למשוך לכאן עוד פעילות מו"פ של חברות טכנולוגיה".

לדברי גרונר, הנושא הוכנס לתקציב המדינה בין היתר לאחר פגישות שקיים עם חברי פורום החברות הרב לאומיות ב-IATI. לדבריו, "זאת דוגמה מצוינת לכוח ולחשיבות של שיתוף הפעולה בין הממשלה למגזר העסקי".

נושא חשוב נוסף שהעלה גרונר בדבריו הוא המחסור בכוח אדם מיומן. "אנחנו מקדמים סל של פתרונות לטווח הארוך, כמו הגדלת החוגים באוניברסיטאות, הגדלת מספר התלמידים שלומדים חמש יחידות לבגרות במתמטיקה ומיצוי כוח האדם במגזרים החרדי והערבי. כמענה לטווח המיידי, התחלנו בהפעלת תוכנית מסע, על מנת למשוך יהודים מכל העולם להשתלבות בתעשייה הישראלית. בנוסף, פעלנו עד כמה שאפשר כדי להקל ולפשט את תהליך הכניסה של עובדים זרים מומחים: לוחות זמנים יותר קצרים, פחות ביורוקרטיה ומתן האפשרות גם לבני הזוג של אותם מומחים לקבל אשרת עבודה בישראל", אמר.

"אנחנו מבינים שיש מחסור בכוח אדם ואנחנו משתדלים לספק פתרונות הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר", ציין גרונר. "בטווח הארוך תהיה יותר עבודה בעולם הסייבר בצה"ל, יהיו יותר בוגרי חמש יחידות במקצועות המדעיים, יגדל מספר התקנים לאנשי סגל בפקולטות הרלוונטיות ויגיעו לכאן מדענים ומהנדסים יהודים, שיעלו לארץ וישביחו את ההיי-טק הישראלי".

עוד הוא אמר ש-"יש לי את הזכות להיות אחד הבודדים שנוכח בשיחות הטלפון של ראש הממשלה עם ראשי מדינות בעולם וכולם פונים אליו באותה הבקשה – חשיפה לטכנולוגיה הישראלית. הם מבינים שישראל היא חלק מהפתרון ולא מהבעיה, ורוצים את ההיי-טק הישראלי".

גרונר סיכם באמרו ש-"ראש הממשלה מבין שעולם השירותים הולך לקראת דיגיטציה, שכוללת איסוף נתונים, קישוריות ו-Big Data בתחומים שונים, כמו תחבורה חכמה ורפואה אישית מונעת. נכין את התשתית לדיגיטציה, כדי להיות מובילים עולמיים בתחום – בעזרת המגזר העסקי".

"המחסור במהנדסים – צוואר בקבוק להתפתחות ההיי-טק בישראל"

דובר נוסף באירוע היה פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. גם הוא ציין את המחסור במהנדסים וקבע כי "זוהי אחת הסוגיות החשובות, שמהווה צוואר בקבוק להתפתחות ההיי-טק בישראל. הדבר נובע ממחסור במורים בבתי הספר ובמרצים באוניברסיטאות במקצועות הרלוונטיים. בימים אלה מתחילה להתגבש תוכנית שתפתור את הבעיה בטווח הארוך".

"לאחר ששמענו ממנהלי החברות הרב לאומיות בישראל על המחסור בכוח אדם, נכנסנו לפרטים ואיתרנו את אחד הגורמים העיקריים לכך – חוסר היכולת של האוניברסיטאות והמכללות להכשיר בוגרים בתחומי המדעים וההנדסה במספרים גבוהים יותר מאשר כיום. זאת, בנוסף לבעיה של העדר המוטיבציה בקרב התלמידים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה, שבה מטפלים בנפרד", אמר פרופ' שמחון.

לדבריו, "שאלתי את נשיאי האוניברסיטאות מדוע הן לא מכשירות יותר מהנדסים והם ענו שאין מספיק חברי סגל, שיש מחסור במשאבים ובתקנים. שאלתי אותם האם יש מספיק מועמדים ללמוד בפקולטות הללו ברמה גבוהה והם השיבו בחיוב, שבכל שנה הם דוחים מועמדים טובים כי אין להם מספיק מקום. כל הגורמים, בראשות ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה – א"ב) ומשרד האוצר, התכנסו והחליטו להקציב לאוניברסיטאות מאות מיליוני שקלים כדי שיגדילו בצורה משמעותית את מספר הסטודנטים שהן מכשירות בתחומים המדעיים. זהו הפתרון הטוב ביותר לטווח הבינוני".

"בטווח הקצר, נגביר את ההכשרות החוץ אקדמיות, בעיקר הסבה של בוגרים ממקצועות אחרים להיי-טק", הוסיף פרופ' שמחון. "זה לא עומד בתחרות ולא מתקרב לסדרי הגודל שאנחנו מדברים עליהם באוניברסיטאות המובילות, אבל גם זה משהו".

"החוסן של הכלכלה תלוי במגזר ההיי-טק", סיכם. "עד 2002, כלכלת ישראל הייתה חלשה וחשופה למשברים, בין היתר בגלל העדר רזרבות מטבע חוץ וחובות ענק למדינות שונות. מאז 2002, מאזן מטבע החוץ חיובי והחזרנו את כל החובות. הנס הזה קרה רק בגלל ההיי-טק. מכלכלה חלשה ופגיעה, הפכנו לכלכלה מאוד חזקה, כזו שיש מעט כמותה בעולם".