אורי בן ארי: "עיר חכמה זה לא רק טכנולוגיה"

"עיר חכמה זה לא רק טכנולוגיה. למרות שהטכנולוגיה היא מניע ליבה מרכזי בערים חכמות, הרי שהתחום אינו רק טכנולוגי, כי אם מימוש ושימוש במודלים חדשים", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לתחום ערים חכמות.

בן ארי דיבר בכנס "פארק חכם – פארק העסקים קיסריה". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם אירועים טרה פארק. לכנס הגיעו כ-300 משתתפים והנחה אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

המהפכות הטכנולוגיות, הסביר, "הן המאפשרות את מימוש הערים החכמות, כאשר לצדן, אנשים נעשו חכמים יותר, וראשי הערים צריכים להיות חכמים יותר".

המגמות העולמיות בתחום הערים החכמות, אמר בן ארי, "הן העיור: עד שנת 2050, 72% מאוכלוסיית העולם יגורו בערים. כבר כיום יש 30 מגה-ערים. הטכנולוגיה וההתקדמות המואצת שלה, לצד הפחתת העלויות שלה, מסייעת לקדם אף היא את תחום הערים החכמות".

התושבים הם לקוחות

תחום נוסף המקדם את הערים החכמות, הסביר, "הוא האינטרנט של הדברים. הכל מתחבר להכל, כל העצמים משדרים נתונים שניתן לנתחם ולהופכם למידע בעל ערך – לטובת שיפור הליכי קבלת ההחלטות". לדבריו, "אנו רואים התלכדות של הרבה טכנולוגיות IT, אבטחת מידע ותקשורת – סביב הערים החכמות".

"אנשים נעשים חכמים יותר", אמר, "בעיקר בני דור ה-Y ודור ה-X, אשר עבורם – הטכנולוגיה היא לא בגדר מהפכה. הם מצפים לשירות טוב ומהיר יותר". על ראש העיר, אמר, "לראות את עצמו כיושב ראש קונגלומרט. עליו לנהל חברות כלכליות תחתיו, עליו לחשוב ביזנס. עליו להבין כי התושבים הם לקוחות, ולכל תושב יש 'מניה' בארגון כמצביע בבחירות".

מטרות הליבה של העיר החכמה, אמר בן ארי, "הן פיתוח כלכלי, איכות חיים, קיימות. סביב זה טווים אסטרטגיה של עיר חכמה. הגדרה של עיר חכמה היא כזו המשתמשת ב-ICT, על מנת להיות אינטיליגנטית יותר, כזו המשתמשת ביתר יעילות במשאבים שלה, כדי ליצור חיסכון בהוצאות ובאנרגיה, ולהביא לשיפור השירותים לאזרח, לתעסוקה, לאיכות החיים ולאיכות הסביבה".

"ראשי ערים עושים טעות באומרם כי עיר חכמה זה פרויקט טכנולוגי, ולכן על המנמ"ר להוביל אותו. עיר חכמה הוא פרויקט אסטרטגי, שהמנמ"ר נדרש להיות מעורב בו, אך לא להוביל אותו".

לא יעד ולא פרויקט

מאפייני עיר חכמה, אמר בן ארי, "הם אנשים, כלכלה, תחבורה, סביבה, חיים וממשל. לכל אחד מהתחומים הללו יש מדדים. המודל הנכון לחשוב עליו בתחום הוא מודל הקובייה ההונגרית, יש לה שישה פנים, אבל אם מזיזים פן אחד, אז השינוי משפיע על תחומים אחרים".

כך, לדוגמה, אמר, "כאשר בירושלים בנו את הרכבת הקלה, לכאורה מדובר בפרויקט תחבורתי, אבל 'על הדרך' גרמו לרחוב יפו לצמוח כלכלית ותעסוקתית, ושתלו 3,000 עצים, ובכך תרמו לסביבה, כלומר זה תהליך רחב יותר".

פארק חכם, הסביר בן ארי, "הוא חלק מעיר חכמה, הוא קמפוס, בסיס חכם. יש לבחון חלק מהיבטי עיר חכמה לטובת הפארק. בעת תכנון והקמת פארק חכם תעשייתי, יש להתמקד בתחומי אנרגיה ירוקה, ניהול חכם של אנרגיה, ניהול מים עם חיישנים למניעת דליפות, ניהול קירור, ניהול פסולת חכם כמשאב כלכלי, טיפול במרחב הציבורי, בניינים חכמים, מערכות שליטה ובקרה, תחבורה חכמה".

ראשי ערים, סיכם בן ארי, "נדרשים להבין כי העיר קיימת עבור תושביה. התושבים הם במקום הראשון. המוטו הוא C.A.R.E – ראשי תיבות של 'לקוחות הם באמת הכל'. מי שישכיל להפנים זאת – יצליח. עיר חכמה זה מסע, זו מהות, – לא יעד ולא פרויקט".