"יש לשנות את כללי המשחק בדרך להפיכת ישראל לדיגיטלית"

"ישראל נמצאת בנקודת זינוק מצוינת בדרך להפיכתה לדיגיטלית. לשם כך נדרש לשנות את מהות כללי המשחק – וזה מה שאנחנו עושים", כך אמר יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית.

פראנק דיבר בכנס World e-Gov Forum 2016. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום באולם אירועים LAGO בראשון לציון בהשתתפות מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי. הכנס נערך זו השנה ה-13 והנחו אותו ד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למחשוב הממשלתי ויעקב נבות, לשעבר מנהל שע"ם, יועץ מחשוב וחבר ועדת ההיגוי של הכנס.

לדברי פראנק, "ישראל שניה בעולם בדירוג מדינות חדשניות, וראשונה ביחס בין האוכלוסיה ומספר חברות הסטארט-אפ שבה. סיכמנו את התכנית האסטרטגית לתקשוב הממשלתי עד שנת 2018. אנו מביטים על תקשוב במובנו הרחב. הרשות לא שווה בלי משרדי הממשלה והמנמ"רים המובילים את התהליכים, ואנו עובדים עימם בשיתוף פעולה".

"לא יהיה יותר מצב בו המשרד מספק את השירותים לאזרח מתי ואיך שנוח לו", אמר פראנק, "אלא הוא יספק אותם איך שהאזרח רוצה לקבל את השירותים, תוך התאמה לצרכיו. אנו רוצים להעביר את כל האזרחים לעולם הדיגיטלי, אך זוכרים שיש כאלה שאינם שם עדיין".

ממשלה אחת – הנותנת שירות

"כמו פרפר הגדל ומתפתח, ככה נרצה לתת לאזרחים שירותים מקוונים על פי צרכיהם – ולא על פי משרדי הממשלה", ציין, "מבחינת האזרח יש ממשלה אחת, הנותנת לו שירות. לא מעניין את האזרח מי ואיזה משרד נותן לו שירות".

פראנק ציין כמה אתגרים בדרך: "האחד הוא הרגולטורי. איך לשנות את העבודה שכיום היא ב'עמודים', ב'איים', ויש לשבור אותם. נעשה זאת בהתאמת ההיבט הרגולטורי".

לדבריו, "יש גם את אתגר הפרטיות. היעד הוא לשזור יחדיו נתונים ממשלתיים המגיעים ממקורות מרובים – ובה בעת לשמור על פרטיות האזרחים. אנו מחפשים את האיזון בין פרטיות ושירות, זו הזדמנות ולא איום. בוודאי שלא נפגע בפרטיות".

אתגר נוסף, ציין, "הוא הארגוני. איך לשכנע משרדים לשתף נתונים אחד עם השני. ברוב המקרים ישנה הבנה לצורך לעשות זאת, אבל זה עדיין אתגר".

עוד אתגר, לדברי פראנק, "הוא הטכנולוגי. בנינו כל מיני מגדלי בבל ומסדי נתונים המוכוונים למערכות תפעוליות-משרדיות ולא מוכווני שירות. צריך לשנות את המערכות, וליצור שפה משותפת. נדרש ליצור זרימת מידע בין המשרדים באופן אמין ורציף, לפי הרשאות, כך שניתן יהיה לשנע את הנתונים מגורם ממשלתי אחד לשני".

מיצוי זכויות האזרחים

"יש לנו כבר 400 שירותים דיגיטליים מקצה לקצה", אמר פראנק, "אבל אנו לא יכולים לפרוץ תקרה זו, אם לא נפתור את בעית ההזדהות. יש עוד מאות שירותים שניתן לעשותם דיגיטליים. השלב הבא יהיה שירותים ממשלתיים מבוססי הזדהות".

באוגוסט האחרון, ציין, "החליטה הממשלה על הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים. זה נעשה על תשתית Data.gov, בפורמטים פתוחים בעלי יכולת עיבוד. אנו מנגישים את הנתונים תחת מגבלות ביטחון המדינה והבטחת הפרטיות. לנתוני הממשלה יש ערכים כלכליים, על פי חברות המחקר, בשווי של 700 מיליון שקלים. התחלנו להעלות מאגרי מידע אלה ונסיים את התהליך ב-2022".

"אנו רוצים לעבור למדיניות בה האזרח מוסר נתונים פעם אחת, ובכך להביא לשיפור השירות לאזרח, לצמצום הנטל הביורוקרטי ולמיצוי זכויות האזרחים", הדגיש פראנק וציין כמה פרויקטי IT ממשלתיים שנעשו השנה: שירת הים – שירותי דת מקוונים, החזר מע"מ מקוון לתייר, רישוי דיגיטלי לרופאים ולמקצועות הבריאות, אתר חיסכון לכל ילד, הקמת מערכת מימ"ד – מרכז מידע לאומי לדיור.

"אנו בעיצומו של המסע", סיכם פראנק. "אני קורא לתעשייה ולאזרחים להיות שותפים לו, ליטול חלק בעשייה ולהנפיק רעיונות לטובת שיפור השירות לאזרחים".