"ישראל תמשיך להיות מקור ל-IT חדשני"
בראיון לאנשים ומחשבים מסביר נילס ברואקמן, מנכ"ל סוסה, מדוע קוד פתוח הוא משהו שכולנו עושים, על הרכישה הראשונה של החברה, שבוצעה באחרונה, ועל חשיבות האיזון בין חדשנות טכנולוגית להחלטות עסקיות
אחת החדשות המעניינות בכנס סוסהקון, שנערך באחרונה בוושינגטון, הייתה שסוסה (Suse), אחרי שנים רבות, הודיעה על רכישה ראשונה. מדובר ברכישה של פתרון אחסון מוגדר תוכנה מהחברה הגרמנית it-novum.
הרכישה רלוונטית במיוחד על רקע העובדה שהחברה נכנסה באחרונה לשוק הישראלי ומאחר שקיימים בארץ סטארט-אפים רבים – בתחום ובכלל – שמעניינים את השוק. למרות הרכישה בגרמניה, נילס ברואקמן, מנכ"ל סוסה, מדבר בחיוב על הטכנולוגיה הישראלית. "ישראל תמשיך להיות מקור ל-IT מקורי וחדשני", הוא אומר בראיון לאנשים ומחשבים. "ישראל תמיד הייתה מובילה בתחום ה-IT, בטכנולוגיה ובחדשנות, וככה אני רואה את השוק הישראלי וחווה את ישראל".
הוא ציין כי "קהילת הקוד הפתוח של Open Suse פועלת וחיה, והקונספט שלה מתקבל בצורה חמה מאוד גם על ידי ישראלים".
מה ההבדל הבולט בין סוסה לרד-האט (RedHat), שהיא המתחרה העיקרית שלכם?
"קודם כל, אני רוצה לציין שרד-האט היא חברה מצוינת וצומחת, עם מוצרים טובים, והיא בהחלט מתחרה חזקה שלנו. ישנם תחומים מסוימים שהיא הולכת אליהם ואנחנו לא.
יש הבדלים אסטרטגיים בין שתי החברות: רד-האט מפתחת פתרון כוללני המבוסס על קוד פתוח. לפעמים אנחנו שומעים משותפים שהם רוצים מרד-האט פתרון שמורכב מכל מיני חלקים של כל מיני חברות, וקשה לה לעמוד בדרישה הזו. רד-האט מבקשת לתת ללקוח את הכול, בעוד שלנו נוח לפתח חלקים מה-Stack ולתת ללקוח להחליט בעצמו איך זה ייראה בסוף, אילו מרכיבים יהיו לו. זה קוד פתוח אמיתי.
אני לא חושב על רד-האט בכל צעד שאני עושה. האחריות שלי היא לדאוג ללקוחות של סוסה, לראות מה הם רוצים וצריכים מהחברה, ולספק להם את הדברים האלה. במקום להתחרות באמצעות התמקדות ביריב, עדיף להסתכל על השוק ולהבין את דרישותיו ואת דרישות הלקוחות, ולעבוד עם השותפים הטכנולוגיים".
מה הוביל את סוסה לרכישה הראשונה שלה?
"זה חלק מההחלטה שלנו לקדם ולתגבר את פורטפוליו המוצרים שלנו למה שאנחנו קוראים לו 'שווקים סמוכים וקרובים'. זאת, אחרי כל מה שעשינו עד אז, כמו לינוקס (Linux) לארגונים ותשתית כשירות כ-Open Stack. למדנו יחסית מהר שאנחנו צריכים טכנולוגיית ניהול אחסון טובה יותר עבור פתרון ה-CEPH. או אז, התחלנו לחפש פרויקט קוד פתוח שעושה את זה, ומצאנו את OpenATTICK, שהיה בדיוק המוצר שחיפשנו".
איך התקדמתם משם?
"בעבר, היינו מצטרפים לפרויקט, בונים את התשתית ההנדסית שלנו ועושים את הכול בעצמנו. אבל הבנו שאם אנחנו רוצים להתקדם מהר יותר, צריך לעשות משהו אחר. במקרה הזה היה לנו עדיף לרכוש את הטכנולוגיה במקום לבנות אותה בעצמנו.
אנחנו לא קונים לקוחות או הכנסות, אנחנו קונים טכנולוגיה שתעזור לנו להתקדם. זו האסטרטגיה שלנו לרכישות. אם יש לקוחות או הכנסות שמגיעות עם רכישה – זה בסדר גמור, אבל זה לא המניע העיקרי של סוסה, אלא הקידום של המוצרים והטכנולוגיות שלה".
מה הטכנולוגיות שאתם שמים את העין עליהן כעת, שאתם מעוניינים לקדם באמצעות רכישות?
"אני לא רואה צורך או סיבה לרכוש דברים שקשורים ללינוקס ארגוני, אבל טכנולוגיות שקשורות לתשתית כשירות, Open Stack ואחסון מבוסס תוכנה ממשיכות להיות יעדים אפשריים. גם כל הטווח של שירותי פלטפורמות של אפליקציות מעניין אותנו מאוד, וייתכן שנרכוש בעתיד בתחום זה".
לא הגעת מקוד פתוח, כמו שאר ה-"משוגעים לדבר". איך זה משפיע על העבודה שלך בסוסה?
"קודם כל, הייתי צריך ורציתי להבין את הפילוסופיה מאחורי הקוד הפתוח, לא רק במובן הטכנולוגי, ולא רק את המודל הפיתוחי. אבל אתה לא צריך לבלות כל חייך בסביבות קוד פתוח כדי להבין את הערכים שמאחורי המודל. בחיים שלנו, עם חברים או משפחה, אנחנו מתנהלים בצורה דומה – עובדים ביחד ונהנים מהתוצאות. כולם נהנים מהתרומה של כל אחד ויוצרים משהו גדול מאיתנו. זה קונספט טוב מאוד.
יש בקהילת הקוד הפתוח הרבה מאוד אנשי טכנולוגיה, שנלהבים מאוד ממנה, וזה טוב לחדשנות. אבל, אם אתה מגיע ממקום שיש בו דגש גדול יותר על הפן העסקי, אתה פרגמטי בקשר לכל מיני דברים. זה מתבטא בכך שכשאחד האנשים הטכנולוגיים מספר לי על רעיון, אני שואל אותו: מתי אנחנו יכולים למכור את זה? או: האם יש לזה לקוח?
הסיסמה שלי היא תמיד חדשנות – אבל כזו שהלקוח יהיה מוכן לשלם עליה. אם הוא מוכן – מצוין, אבל אם לא – אנחנו לא יכולים לעשות חדשנות כל הזמן, כי אנחנו עסק וככזה, אנחנו מקבלים החלטות עסקיות ופרגמטיות".
הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.
תגובות
(0)