"העיקרון החשוב בעיר החכמה – שיתוף מלא של התושבים"

"אנחנו עיר מוטת תושבים והטכנולוגיה היא אחד האמצעים שעוזרים לנו לשפר את השירות עבורם", אמר ערן אברהמי, סמנכ"ל תכנון ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו

ערן אברהמי, סמנכ"ל תכנון ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו

הביתן של עיריית תל אביב-יפו בכנס Smart City, שנערך באחרונה בברצלונה, היה אחד הביתנים שיותר מושכי את תשומת לב המשתתפים מבין 561 המציגים מכל העולם שלקחו חלק באירוע. אבל למרות זאת, ערן אברהמי, סמנכ"ל תכנון ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו, אמר בראיון לאנשים ומחשבים: "החדשנות לא מעניינת אותנו. אנחנו עירייה מוטת תושבים והטכנולוגיה היא רק אחד האמצעים שעוזרים לנו לממש את שיפור השירות עבורם. הכלים מסייעים לנו לממש עיקרון חשוב בחזון העיר החכמה: שיתוף מלא של התושבים בכל מה שחשוב להם".

אברהמי, שהשתתף באירוע יחד עם ליאורה שכטר, מנמ"רית העירייה, ציין שכאשר אומרים שיתוף תושבים, בעיריית תל אביב-יפו מתכוונים למשהו אחר, שלא קיים במרבית הערים ומהווה מבחינתו שינוי דיסקט. "עד עכשיו פירשו את המושג 'שיתוף תושבים' בהעברת מידע, פרסום החלטות ועוד. זה יפה אבל לא מספיק", ציין. "בבסיס החזון שלנו כעיר חכמה, אנחנו הולכים אל התושבים, יושבים איתם, שומעים מה חשוב להם ומה הם חושבים שצריך לעשות – ועל בסיס זה מתכננים ומבצעים. כלומר, הם שותפים מלאים לכל התהליך".

מה מקומה של הטכנולוגיה בתהליך הזה?
"היא עוזרת לנו לייצר ערוץ תקשורת קבוע עם התושבים, שבמהלכו הם מבינים וחשים שהם שותפים מלאים לתהליך קבלת ההחלטות. הם מציפים בבקשות, אנחנו מתעלים אותן למסגרות שלנו ומיישמים את מה שניתן ליישם – והכול בשקיפות מלאה".

כהמחשה לדבריו הוא מציין את דיגיתל, הפרויקט של עיריית תל אביב-יפו, שכולל אפליקציה ייעודית. "דיגיתל נוצר בדיוק למטרות אלה – לא כדי לחפש חדשנות ואם למצוא כלי שמתאים למימוש החזון, לרוץ עד קצה העולם כדי לרכוש אותו במקום להמציא את הגלגל בבית".

הטכנולוגיה בשירות הקשישים

אחד התוצרים של שיתוף התושבים הוא פרויקט של העירייה שמסייע לקשישים שסובלים מבדידות. "יש בתל אביב-יפו אלפי קשישים שמסיבות כאלה ואחרות איש לא מבקר אותם ולא מדבר איתם", אמר אברהמי. "בעזרת כלים שאגף המחשוב של העירייה פיתח, אנחנו מחברים בין מתנדבים שמוכנים לבקר בבתי קשישים כאלה לאותם אנשים בודדים".

"זה מדהים: יש קשישים שמוכנים לוותר על ארוחת צהריים רק כדי שמישהו יבוא לשאול אותם מה שלומם", ציין. "לכן, הכלי הטכנולוגי המחבר בינם לבין המתנדבים הוא חשוב מאוד".

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו

דוגמה נוספת היא אפליקציה שנועדה לתת מענה למצוקת כוח אדם בתחום הסייעות. "האפליקציה מציגה קאדר של סייעות זמינות, שמאפשרת להזמין אותן כאשר יש מחסור בסייעת באחד הגנים", אמר אברהמי.

התעניינות בינלאומית בפרויקט התל אביבי

"יש התעניינות רבה בטכנולוגיה שלנו, בעיקר בדיגיתל, וניתן היה לראות את זה בנוכחות הערה בביתן שלנו בתערוכה", סיפרה שכטר לאנשים ומחשבים.

היא ציינה ש-"דיגיתל היא פלטפורמה ייחודית, שכנראה שאין לה מקבילים בעולם. היו פה רבים – למשל אנשי מיקרוסופט (Microsoft) או המנמ"ר של עיריית ברצלונה, שגילה התעניינות ביישום התפיסה הזו בעירו. אני מעריכה שבתוך כמה חודשים נוכל לייצא את דיגיתל לערים אחרות, אם זה בתהליך מכירה או שיתוף ידע, שאותו אנחנו מציעים בשמחה לכל הרשויות בישראל".

בביתנים של עיריית תל אביב-יפו ושל מכון הייצוא הציגו מספר סטארט-אפים שפועלים בשיתוף פעולה עם העירייה. "הבנו שכעירייה, אחת הדרכים ליישם חדשנות היא לסייע לחברות צעירות, שמפתחות פתרונות שיכולים לסייע לנו לממש את המטרה העיקרית – שיפור השירות ואיכות החיים של התושב", אמרה שכטר.

"הסיוע ניתן בצורות שונות, בין אם על ידי אירוח החברות בחללים עירוניים או באקסלרטורים שמופעלים בסיוע עירוני, או על ידי חיבור בין החברות לאגפים המתאימים בעירייה, על מנת לממש את תפיסת ה-Open data ולמקד את הדרישות שהעירייה מחפשת להן פתרונות", הוסיפה.

שכטר ציינה ש-"אחד הנושאים החמים בתערוכה, וגם אצלנו, הוא פתרונות למציאת חנייה. סייענו לפחות לחברה אחת שמחברת בין בעלי בתים שיש להם חניונים פרטיים לנהגים שמחפשים חנייה באזור המגורים שלהם. הייחוד של אותה חברה הוא העובדה שהיא מטפלת בכל נושא המיסוי והגבייה, ובכך משחררת את התושב מהתעסקות בדבר שהוא לא מורגל בו".

בסך הכול, יש בתל אביב כ-1,400 סטארט-אפים שפועלים ב-85 מתחמים שונים, שלושה מתוכם בבעלות העירייה. לדברי שכטר, הציפייה היא שהתוצרים שלהם יאיצו בצורה משמעותית את חזון העיר החכמה של תל אביב-יפו.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ניב

    מסכים עם כל מילה של לימור, השיתוף הוא חד כיווני. זה לא חוכמה להכתיב מדיניות. החוכמה היא להיות בשטח, לחיות אותו ולהקשיב לאזרחים. זה שמידעים בדיגיתל זה יפה אבל רחוק משיתוף. נראה לכל התושבים בשכונת הדר יוסף שפשוט הוחלט ״להתלבש״ על השכונה ולהרוס את כל אופייה. העירייה כל כך עשירה שגם פתרונות יצירתיים (וזולים בהרבה) שהוצגו נדחו. תוספת בניין בית ספר איזורי בלב שכונה צפופה על חלקת גוש חום מסכן שנשאר כחמצן לתושבי הרחוב ובנוסף החלטה תמוהה לסלילת שביל אופנועים חוצה חניונים ברחוב מופחת מהירות שהיה רחוב אדום עם שני הרוגים תוך כדי עקירת 71 עצים!!!!! כל זאת על מנת שבאיגרת 2020 העירייה תוכל לרשום שסללה 100 קמ שבילים..... זה לא שיתוף זה שיטור! לפני שאין דרך חזרה....להתעורר בעירייה בבקשה.

  2. לימור

    שיתוף לא קורה בפועל חבל על הזמן כמה שהמציאות רחוקה מהחזון !!! ראה מקרה הדר יוסף והעצומה של 1000 איש נגד תוכנית שנעשתה ללא שיתוף התושבים ! לא מתיחסים לאף דעה אחרת מדעת העיריה ! בכנס האחרון שהיה במאי 2019 בבית פרנקפורט היתה ממש התנגדות גורפת לתוכנית העיריה !!!

אירועים קרובים