"הגנת הסייבר חיונית למדינה כמו מים לגוף האדם"
"בלי הגנת סייבר נהיה בסכנה גדולה וראוי לטפל בה כמו שמטפלים במים, כדי שיהיו ראויים לשתייה", אמר בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת סייבר
"הגנת הסייבר היא דבר קריטי למדינה, שבלעדיה תהיה לה סכנה גדולה. היא חיונית למדינה כמו שמים חיוניים לגוף האדם", כך אמר בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת סייבר.
כרמלי דיבר הבוקר (ד') בכנס "הגנת המולדת והסייבר", שנערך בגני התערוכה בתל אביב. לדבריו, "כמו שמטפלים במים כדי שיהיו נקיים וראויים לשתייה, כך יש לטפל בסייבר. החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית להגנת סייבר הראתה שהיא מבינה את זה".
בדבריו התייחס כרמלי להתפתחויות שהיו מאז החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית להגנת סייבר, שהתקבלה בפברואר אשתקד, ומאז הקמתה בפועל ומינויו לתפקיד, בינואר האחרון. הוא אמר כי "מאז שהרשות נוסדה, כוח האדם שלה הוכפל פי 10. פיתחנו ואנחנו עדיין מפתחים מערכות להגנה על הסייבר, ואנחנו בעלייה".
"האחריות שלנו היא ההגנה על התשתיות הלאומיות הקריטיות של מדינת ישראל מפני מתקפות", ציין כרמלי. "משכך, אחת השאלות הראשונות שהיינו צריכים להתעסק איתן עם הקמת הרשות היא אילו הבדלים יש בין אבטחת מידע והגנת סייבר על ארגונים לרמה המדינתית. אנשים רבים אומרים שאבטחה ברמה המדינתית היא אבטחת כל הארגונים ועוד דברים. אני לא מסכים עם זה – יש הרבה פעולות בתחום שהמדינה יכולה וצריכה לעשות, שארגונים לא יכולים או לא צריכים".
הוא אמר כי על אף שהגדילה מאוד את כוח האדם שלה מאז הקמתה, הרשות עדיין נתקלת בבעיות בבואה לגייס מומחים ולהעביר אותם מהמגזר הפרטי, שבו הם מרוויחים שכר גבוה. "לא קל לגייס אנשים טובים לממשלה. אנחנו מאמינים ששילוב של תנאים טובים, יחס של ההנהלה ואתגרי הסייבר שעומדים בפני מדינה יכול למשוך אותם", ציין כרמלי.
לדבריו, "אנחנו רשות ולא סוכנות, וזה ההבדל בינינו לגופים ממשלתיים רלוונטיים אחרים. אנחנו עובדים איתם במהודק ועובדים בימים אלה על חוק סייבר, שיחזק את מגני הסייבר בארץ – ובראשם אותנו".
"ככלל", אמר כרמלי, "הרגולציה היא כוח חזק כדי להבטיח את השרידות של השוק. צריכה להיות רגולציה של מקצוע הסייבר, הגדרה מיהו בדיוק מקצוען סייבר ומה גבולות הגזרה שלו – והרשויות הרלוונטיות בארץ פועלות בנושא".
בנוסף, יש לדבריו חשיבות גדולה בשיתוף פעולה בתחום הסייבר בין ארגונים ובעיקר בין מדינות. "מתקפת סייבר לא נעצרת בגבולות – היא עוברת ממדינה אחת לאחרת ומיבשת אחת לאחרת עד שהיא מגיעה ליעדה. לכן, חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין מדינות, כי המטרה של כולנו היא לבלום מתקפות לפני שהן מגיעות ליעדן", אמר.
נראה שההבנה הזאת מתחילה לחלחל במדינות שונות בעולם. אחת הראיות לכך היא שלכנס הגיעו נציגים ממדינות שונות, ובראשם שר ההגנה של אוסטריה ומפכ"ל המשטרה האיטלקי.
עוד אמר כרמלי כי "השאלה היא לאן ובאיזו מהירות הטכנולוגיה לוקחת אותנו. אנחנו חיים בעידן מיוחד מאוד, שבו המידע הוא רב ומהיר יותר משאנחנו יכולים לקלוט ולכן אנחנו צריכים מכונות חכמות יותר ויותר".
לסיכום הוא הזהיר ש-"כמו שהותקפנו פיזית בהפתעה במלחמת יום כיפור, כך יש מתקפות פתע בסייבר. כישלון בהגנה מפניהן הוא לא תוצאה של חוסר מידע וידע, אלא של חוסר דמיון".
"קיים קשר הדוק בין ביטחון פיזי לסייבר"
דובר נוסף באירוע היה עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה. הוא אמר כי "ישראל ידועה בחדשנות שלה ובחשיבה מחוץ לקופסה. האתגרים העומדים בפנינו מביאים אותנו לחפש את החדשנות באופן קבוע. המספרים של ישראל בתעשיית הסייבר מרשימים ואנחנו מותג חזק בתחום".
לנג התייחס לאחד הנושאים המרכזיים בכנס – הקשר בין ביטחון פיזי לסייבר. "קיים ביניהם קשר הדוק ועל העולם להבין את הקשר הזה ולהפנים שאבטחת הסייבר מסובכת יותר ממה שאנחנו חושבים".
עוד הוא ציין ש-"הנספחויות המסחריות והשגרירויות של ישראל בעולם עובדות רבות מאוד כדי לקדם את תעשיית הסייבר הישראלית".
תגובות
(0)