משרד המדע מנגיש את המדע והטכנולוגיה בפריפריה

ישראל נתפסת, בעולם ובעיני עצמה, כמעצמה מדעית וטכנולוגית, עם ידע, ניסיון ופיתוחים רבים של חברות ישראליות. לא לחינם היא נקראת אומת הסטארט-אפ. בנוסף, יש בישראל תשתית מחקרית-מדעית בין המתקדמות בעולם, מה שהוביל בין היתר לזכייה של מדענים ישראליים ב-12 פרסי נובל.

במדינה כזו, משרד המדע (או, בשמו המלא, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל) היה אמור להיות אחד המשרדים החשובים. אלא שהמציאות היא ההיפך הגמור: הוא תמיד נחשב למשרד זניח וזוטר, עם תקציבים דלים.

השר הנוכחי, אופיר אקוניס, מנסה לשנות את המציאות הזאת, ולו במשהו. אולי זה משום שיש לו עוצמה פוליטית לא מבוטלת בליכוד, כאחד הפוליטיקאים המקורבים ביותר לראש הממשלה, בנימין נתניהו. והרי כדי לקדם דברים, כולל קידום משרד המדע למקום הראוי לו בין משרדי הממשלה, יש צורך בעוצמה פוליטית.

"הצלחתי להגדיל את תקציב המשרד בצורה מוחשית, כדי שנוכל להגדיל את פעילותנו לטובת האזרחים ובעיקר לטובת המדע והטכנולוגיה בישראל", אמר אקוניס לאנשים ומחשבים בראיון לרגל ראש השנה. "בתקציב 2016 קיבלנו 480 מיליון שקלים – עלייה של 15%, ב-2017 הוא צפוי לעלות לחצי מיליארד וב-2018 – ל-530 מיליון. אנחנו בדרך להפוך את משרד המדע לגורם יותר משמעותי בקידום המדע בישראל".

כיצד זה ייעשה? אחת הבעיות היא שסמכויות וגופים שלכאורה היו אמורים להיות תחת משרד המדע נמצאים תחת משרדים אחרים.
"זה קורה בגלל סיבות שונות – בעיקר פוליטיות אך לא רק. כך, למשל, מיזם ישראל דיגיטלית נמצא בתחום האחריות של המשרד לשוויון חברתי ורשות החדשנות נמצאת תחת משרד הכלכלה.

האם אני מרוצה מהמצב? התשובה היא: בהחלט לא. אבל אני ריאלי – במציאות הפוליטית הנוכחית לא ניתן לשנות את המצב. אנחנו ממשיכים לעבוד  בכלים שיש לנו".

אחד הדברים עליהם שם אקוניס דגש בפעילותו הוא הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל שכבות הציבור בישראל, בעיקר לפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות. לדבריו, "זה יקדם הן את הפריפריה והן את המדע, החדשנות וההיי-טק בישראל, אבל זה תהליך ארוך".

"הרבה מדברים על הפערים הסוציו-אקונומיים והם קיימים. אנשים רבים בפריפריה לא חשופים לטכנולוגיה ולמדע, לא למדו מקצועות מדעיים או טכנולוגיים ולא לוקחים חלק בכוח העבודה של ההיי-טק. זה פשע! ישראל היא מדינה קטנה, בת שמונה מיליון אנשים בלבד, יש מחסור בכוח אדם בהיי-טק ואנחנו מגייסים עובדים רק מחלק מהאוכלוסייה".

מה אתה עושה בנדון?
"התוכנית שלי היא להנגיש את המדע באמצעות סל טכנולוגי שאנחנו מענקים לרשויות מקומיות, כדי לממן העברת שיעורים בנושאים טכנולוגיים ומדעיים. עם הזמן, זה יעודד צעירים וצעירות מדימונה, ירוחם, שלומי, מעלות-תרשיחא, סכנין, פקיעין ושאר ישובי הפריפריה לבחור ללמוד בתיכון במגמה מדעית-טכנולוגית ולהמשיך בלימודים אלה באוניברסיטה. בדרך זו נגדיל מאוד את כמות כוח האדם שעוסק במו"פ ונקדם את המדע והטכנולוגיה בישראל.

אנחנו משקיעים בימים אלה 30 מיליון שקלים בפיילוט מעמיק, כשבהמשך נשקיע סכומים הרבה יותר גדולים ביישום התוכנית.

זאת ועוד, הקיץ קיימנו קייטנות מדע עם התמקדות בסייבר ורובוטיקה, שלקחו בהן חלק כ-10,000 בני נוער.

בנוסף, אנחנו לוקחים חלק במימון משלחות נוער לתחרויות מדע וטכנולוגיה בחו"ל ומקדמים את תוכנית להבה, שמטרתה לצמצם את הפער הדיגיטלי".

כדי שנמשיך לקבל פרסי נובל אנחנו זקוקים לתשתית כלכלית והתשתית שלנו קטנה מאוד. האם להערכתך צריך להשקיע משאבים בכמה תחומים מוגדרים?
"אני מתנגד לכך. אני דוגל ביזומה פרטית ואני לא חושב שיהיה זה חכם להגיד למדענים: אתה תפתח משהו בתחום הננו-טכנולוגיה ואתה בתחום ה-IT. יש לתת לכל מדען להחליט בעצמו מה הוא רוצה לחקור. אנחנו, במשרד המדע, מעודדים מחקר אמפירי טהור ובמחקרים כאלה, חשוב לתת למדען לחקור כאוות נפשו".

מה מבדיל בין המחקר שאתם מקדמים לזה שמקדם המדען הראשי במסגרת הרשות לחדשנות?
"המדען מקדם מחקר ופיתוח של פרויקטים שיש להם כדאיות כלכלית ואנחנו מקדמים מחקר ופיתוח באמצעות מענקים שונים שלא למטרות רווח. עם זאת, במקרים רבים, מחקרים אמפריים שלא נעשים למטרות רווח מהווים את הבסיס לחברות היי-טק. ההשקעה שלנו במחקרים אלה נושאים בתוכם ערך מוסף פוטנציאלי רב".

האם זה לא יוצר פערים וניכור בין האקדמיה לתעשייה?
"לא. לכל אחת מהן תפקיד משלה. בסופו של דבר, פריצות הדרך המחקריות מאפשרות פיתוח מוצרים שמניבים לתעשייה הרבה כסף. המחקר האמפירי הוא חוד החנית של התעשייה".

אקוניס דיבר גם על בריחת המוחות של חוקרים ומדענים ישראליים לחו"ל. "בפעם הראשונה בהיסטוריה של משרד המדע יצאנו עם כל קורא לכל המדענים הישראלים ששוהים בחו"ל לחזור הביתה, והקמנו קרן כדי לסייע להם לעשות זאת".

"אם אנחנו כבר מדברים על חו"ל", אמר, "אני רוצה לציין שמשרד המדע הוא אמנם לא משרד החוץ, אבל הוא תורם רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. אנחנו חתומים על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדע והטכנולוגיה עם מדינות רבות, ביניהן קנדה, ארצות הברית, סין וגרמניה. ישראל מדינה מבוקשת בנושאים אלה, כי בעולם מודעים ליכולות שלנו".