ראש בראש: המאגר הביומטרי – "כורח ביטחוני ודמוקרטי" או "חרפה?"

רב שיח שהתנהל באחרונה בבית אנשים ומחשבים בנושא המאגר הביומטרי היה טעון ברגשות משני הצדדים. היה קושי להבחין ולהפריד בין העובדות, שכל צד אחז בהן, לבין הדעות והעמדות. בצד האחד של השולחן ישבו אנשי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים, שמשוכנעים שהקמת המאגר היא מחויבת המציאות, עונה לצרכים ביטחוניים ומגנה על הדמוקרטיה. בצדו האחר היו אנשי התנועה לזכויות דיגיטליות, שמובילים את המאבק נגד המאגר הביומטרי מזה שנים רבות.

מנחה רב השיח היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פתח אותו גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים, שמשמש בתפקיד מאז הקמתה ב-2011. לדברי קמני, "הנחת העבודה בהקמת המאגר הייתה שנדרש תיעוד חכם ויש לשנות את תעודות הזהות החכמות. קיימות עשרות אלפי תעודות זהות מזויפות – מה שפוגע בדמוקרטיה, כי נעשה בהן שימוש בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. יש מדי שנה עשרות מקרים של מתחזים שמוכרים רכוש לא להם, והזיוף הולך ומשתכלל. אילן קופרמן-סגל, 'שודד הברינקס', השיג את עבודתו בהתחזות".

הוא ציין כי "הצורך בחיזוק התיעוד נעשה לאחר עבודת מטה של לוט"ר – המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה. הנחת העבודה ממנה נגזרה תורת ההפעלה היא שיש תעודות זהות גנובות שיוצרות בעיה של זהות בדויה. על בסיסה הוקם המאגר הביומטרי – בסיס נתונים עם תמונת פנים ושתי טביעות אצבעות, אחת מכל יד. בלי המאגר יהיו תעודות לגיטימיות – אבל מזויפות".

גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים. צילום: יניב פאר

לגבי היבט אבטחת המידע אמר קמני כי "רק ל-10 עובדים יש גישה למאגר, ביחידה שזה תפקידה. הגישה לנתונים מתאפשרת רק על ידי שני עובדים יחדיו. הנתונים הם ברמת סיווג ביטחוני 'סודי ביותר'. המאגר הוא אי בודד בלא קישורים. כל המשאבים שלנו מופנים לאבטחה ואנחנו מונחים על ידי השב"כ. בנינו חומות, כך שלהאקרים לא יהיה כדאי להתעסק עימנו. הכול מוצפן ובלי יכולת זיהוי".

"טענת המתנגדים למאגר הביומטרי, לפיה ניתן להוסיף שלבים בתהליך הגשת הבקשה לתיעוד ביומטרי חכם, תקשה על התושב בהיבט הביורוקרטי ובמשך הזמן בקבלת התיעוד", סיכם קמני. "תפקיד רשות האוכלוסין וההגירה, בין השאר, הוא לתת שירות לציבור, ולשפר ולייעל אותו. אנחנו מחויבים למצוא את האיזון הנכון בין התהליך שמבקש התיעוד החכם נדרש לעבור למטרת הרשות – ייעול תהליך הנפקת התיעוד".

"המאגר צפוי להיות יעד לאומי למתקפות סייבר"

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר כי "אין צורך במאגר ביומטרי, כי תיעוד חכם פותר 97% מהבעיות בתחום. התחלנו את המאבק שלנו ב-2007, הצגנו נתונים ובחלוף השנים, רוב גורמי הממשלה, כמו גם הציבור – השתכנעו שהמאגר הביומטרי אינו נחוץ. רוב הגורמים, למעט אנשי רשות האוכלוסין וההגירה ואנשי המאגר הביומטרי".

לדברי עו"ד קלינגר, "הטכנולוגיה השתנתה, מאגרי מידע דולפים ויש כל כך הרבה מתקפות סייבר שהצליחו. אנחנו רוצים להאמין ששר הפנים יאפשר הנפקה של תעודות זהות חכמות בלי מאגר ביומטרי. השר יכול לשנות את המצב".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות. צילום: גלעד אילוז

הוא הוסיף ש-"מבקר המדינה סתר את טענות המדינה על היקף תעודות הזהות המזויפות. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ קרין אלהרר, ביקרה אף היא את הנתונים שהוצגו בנושא. אין אף גורם במדינה שהנפיק נתונים מדויקים על היקף ההתחזות".

"הצענו כמה חלופות למאגר הביומטרי, שצפוי להיות יעד לאומי למתקפות סייבר", אמר עו"ד קלינגר. "האחת היא תשאול מוגבר, כמו כאשר לאדם נשרף הבית והוא מביא קרובים לאימות הזהות שלו. חלופה נוספת היא זו הבלגית – אדם נולד, מקבל תעודה ובעת הנפקת תעודה חדשה מוודאים את זהותו. עוד אפשרות היא לבדוק מול מאגרי מידע משטרתיים, תוך הנחת מוצא שהעבריינים הם מתחזים, ואם בעל התעודה אינו כזה – הוא גם לא מתחזה".

עו"ד קלינגר התריע כי "המאגר המשטרתי הוא סיכון לכשעצמו, כי קיים חשש, המעוגן בהיסטוריה של המשטרה, ששוטרים יקבלו שוחד וייגשו למאגר שלא לצורך עבודתם".

"אין מדינה דמוקרטית שכופה על אזרחיה לנפק טביעות אצבע ותמונת פנים, למעט הודו – שגם היא לא עושה זאת בכפייה, כך על פי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת", ציין.

לסיכום אמר עו"ד קלינגר כי "אנחנו מתנגדים למאגר כי הוא לא נחוץ, ואף אם היה נחוץ – יש שיטות טובות יותר לניהול מערך התיעוד הלאומי עם יכולת למנוע זיופים. הנזק בפגיעה בפרטיות האזרחים עם הקמת המאגר עולה על התועלת הקטנה שבקיומו: לא בונים כור אטומי בכיכר דיזנגוף לטובת תחנת כוח חשמלית לתושבי האזור".