איך אומרים iOS ביפנית?
צוצומי שואיצי, מהנדס יפני בן 38, הספיק לפתח 30 אפליקציות למערכת ההפעלה של אפל ● הוא הגיע באחרונה לישראל, ובראיון לאנשים ומחשבים הוא מציג כמה מהן ואת השקפת העולם שלו על התחום המתפתח
יפן ידועה כמדינה עם חברות היי-טק גדולות רבות, כמו סוני (Sony) או טושיבה (Toshiba), אבל גם בארץ השמש העולה, החדשנות מגיעה בין היתר מגופים קטנים, ואפילו זעירים.
באחרונה הגיע לביקור בישראל מהנדס בשם צוצומי שואיצי. הוא הוזמן על ידי שגרירות יפן כדי להראות למהנדסי תוכנה וסטארט-אפיסטים כיצד עובד מהנדס פרילנסר בעידן האינטרנט של הדברים.
שואיצי מתמחה בעיקר ביישומי אינטנרט של הדברים שמבוססים על מערכת ההפעלה iOS 10 של אפל (Apple) ושעושים שימוש בבלוטות' (Bluetooth) וב-BLE (ר"ת Bluetooth Low Energy).
"אני בן 38. למדתי תואר שני באינפורמטיקה ממוחשבת באוניברסיטת קיוטו, אבל כשסיימתי את האוניברסיטה, בגיל 24, לא הייתי טוב בתכנות. עבדתי ב-NTT Data ובקאנון (Canon), וראיתי שאני מבזבז את עצמי ואת זמני בפגישות ארוכות במקום לתכנת. לפני שבע שנים עזבתי לסוכנות קריאייטיב בשם קאייק, שם עבדתי כמתכנת, ובשנים האחרונות אני עצמאי", אמר שואיצי בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך במשרדי השגרירות בתל אביב.
"המפתחים ל-iPhone יכולים להוציא ממנו הרבה יותר"
לדברי שואיצי, "המפתחים ל-iPhone יכולים להוציא מהמכשיר הרבה יותר, בזכות הממשק (API) שאפל מספקת למפתחים. אחד החידושים ב-iOS 10 הוא שיפור יכולות זיהוי הדיבור. תכונות זיהוי הדיבור של Siri הפכו זמינות גם למפתחים חיצוניים וכך אנחנו יכולים לעשות בהן שימוש".
"היבט אחר של הטכנולוגיה הזו הוא התבונה המלאכותית, שכבר כיום מסוגלת לטפל בבעיות שאנשים מתקשים לפתור", אמר. "דוגמה לכך היא המקרה שבו תוכנה בעלת יכולת לימוד עמוק ניצחה את השחקן האנושי הטוב ביותר במשחק אלפא גו. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לעשות הרבה דברים, אם כי יש לציין שהכוח של הטלפון הסלולרי עצמו לא מספיק ושעיבוד התבונה המלאכותית נעשה בענן".
הוא הוסיף כי "בשנים האחרונות, האינטרנט של הדברים ובפרט המחשוב הלביש הפכו למילות באזזז ורבים מבקשים לבנות מוצרי חומרה בתחומים אלה. ואולם, קשה ללמוד כיצד לפתח את המעגלים האלקטרוניים, המערכות המכניות או השבבים המשובצים מאפס. מפתחי iOS יכולים לתרום לפרויקט של מוצרי חומרה את הידע שלהם בפרוטוקולי בלוטות' ו-BLE גם אם הם לא מכירים את שכבות החומרה. הסברתי בהרצאותיי בישראל את הבסיס של פרוטוקולים אלה, ובפרט BLE, שהוא פרוטוקול חדש יחסית, והראיתי כיצד לתכנן אפליקציה, איך לבדוק אותה בלי אבטיפוס עשוי חומרה ואת האופן שבו אפל בוחנת את האפליקציות. למדתי את הדברים האלה בעשרות פרויקטים של אינטרנט של הדברים ומחשוב לביש".
כיסא גלגלים שיכול לטפס במדרגות
בהמשך הראיון תיאר שואיצי כמה מתוך 30 האפליקציות שפיתח. "הייתי שותף בפיתוח Whill – כיסא גלגלים שיכול לטפס במדרגות, כך שהמשתמש יכול להגיע להיכן שהוא רוצה", אמר. "הגלגלים עצמם מורכבים מבחינה מכאנית, כל אחד מהם מכיל 24 גלגלים קטנים יותר, כך שהוא יכול להסתובב על המקום. הטלפון שולט בכיסא באמצעות אפליקציה שמותקנת בו. הוא גם יכול לשלוח את הכיסא למקום אחר בחדר כשהוא הולך לישון ולקרוא לו בחזרה כשהוא מתעורר, או לשלוט על העלאתו למכונית, והכול עד הפרטים הקטנים ביותר".
לדבריו, "בלעדי האפליקציה הזו, המשתמש היה חייב לקרוא לטכנאי לכוונון הכיסא. במדינות גדולות כמו ארצות הברית, לעתים צריך להזניק טכנאי ממקום מרוחק. השליטה על המכשיר דרך הטלפון חוסכת עלויות תחזוקה רבות".
"מוצר נוסף הוא BONX – אפליקציה ואוזניות שמאפשרות דיבור קבוצתי, למשל בין רוכבי אופניים או מטפסי הרים. הוא מופעל באמצעות קול. המערכת מאתרת את הקול, חותכת את רעשי הרקע ושולחת רק אותו. בכך נחסך רוחב פס והדבר מאפשר גם שימוש באזורים בהם הכיסוי הסלולרי חלש. בשלב זה, המערכת זו פועלת רק על גבי האינטרנט, אבל אני כבר עובד על השלב הבא – תקשורת Peer to peer", אמר.
כמו כן, הוא תיאר את Smartdrive – "מערכת לרכב מבוססת אינטרנט של הדברים, שקולטת נתונים כגון התנעה, סגירה, עצירה ומהירות. האפליקציה שולחת את הנתונים לחברת הביטוח והיא שולטת באמצעות המידע הזה במחיר שצריך לשלם המבוטח".
מה היתרון בעבודה כפרילנס?
"אני נהנה לעזור להרבה חברות ולעבוד על מוצרים רבים, אני מעדיף זאת. החברות משתמשות בי כי אני מהנדס iOS מיומן ויש לי הרבה ניסיון בפיתוח אפליקציות iOS ואינטרנט של הדברים. קשה לשכור מהנדס מיומן. מהצד שלי, טוב להתנסות במוצרים רבים, וזה משפר את המומחיות שלי בפיתוח ל-iOS. הסטארט-אפ שעושה את כיסא הגלגלים מתמקד בו וכדאי לו לשכור מפתח iOS למשימה ספציפית, במקום להעסיק אחד כזה בחברה".
כיצד אתה מתרשם מהתעשייה בישראל?
"מנהלי סטארט-אפים התלהבו מהדברים בהרצאות שלי כאן והיו חברות שביקשו שאפתח עבורן. אחרי שפגשתי אותן וראיתי את המוצרים שלהן אני יכול לומר שאני מתרשם מאוד מהסטארט-אפים הישראליים, מכיוון שלכל אחד מהם יש טכנולוגיה חזקה בכל תחום. ביפן, חברות סטארט-אפ יכולות לפתח משהו שכל אחד אחר יכול לעשות. כאן, לכל חברה יש מאפיין משלה, וזה מרשים מאוד".
תגובות
(0)