"ההתפתחויות בבנקים ישנו לחלוטין את יחידות ה-IT"

"בקרוב צפויים שינויים טכנולוגיים, הן בבנקים והן בארגונים נוספים, שישנו לחלוטין את פני יחידות ה-IT ומה שהיה הוא לא מה שיהיה", כך אמר גדי דודיאן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק יהב.

דודיאן דיבר בפאנל בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי חברות IT שנערך במסגרת הכנס המקצועי והסיור הלימודי של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים שהתקיים בסנט פטרסבורג, רוסיה. את הפאנל הנחו רונן זרצקי, מנכ"ל BSD–IT ולשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, ועו"ד שמוליק חכים, מנכ"ל Smart mind solutions.

בדבריו התייחס דודיאן הן להיבט האנושי והן להיבט הטכנולוגי של הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת על ענף הפינטק.

לדבריו, השינויים יתבססו על כמה מרכיבים מרכזיים. "בתחום הרגולציה, יש הנחיות של בנק ישראל המורות על התייעלות וצמצום הוצאות, כדי לייעל את המערכת", אמר דודיאן. "הדבר מחייב תוכניות ארוכות טווח ונובע מכך שכיום יש רמת יעילות נמוכה במערכת הבנקאית, שנובעת מהיחס בין הוצאות להכנסות. בישראל הוא עומד על כ-70%-80% ובממוצע מדינות ה-OCED – על 60% בלבד".

האתגר השני עליו הצביע הוא תהליך הדיגיטציה. "ישראל מפגרת בתחום זה אחרי העולם – רק 20% מהפעולות הבנקאיות נעשות בישראל בערוצים דיגיטליים, לעומת 45% בשאר העולם. אני צופה שתהיה עלייה משמעותית בערוצים אלה בשנתיים הקרובות", אמר.

רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

דודיאן התייחס גם להחלפת מערכות הליבה של הבנקים והתבססות על חבילות תוכנה בינלאומיות, כפי שמקובל בבנקים בעולם. "גם פה המצב משתנה", ציין. "לא עוד פיתוח מערכות בנקאיות בתוך הבית, אלא עבודה במודל שאנחנו עושים בבנק יהב – התבססות על מוצר ליבה, מערכת אינטגרטיבית רב ערוצית ולא מיינפריים".

"לתפיסתי, בתוך 3-5 שנים לא יהיה בנק בארץ שלא ילך בעקבות המהלך הדרמטי שבנק יהב עושה", אמר דודיאן. "כולם יהיו שם".

הוא הוסיף ש-"ברור שיש לכך משמעות רבה בתחום כוח האדם – ניתן לנהל כיום תשתיות טכנולוגיות של בנק מקצה לקצה עם פחות מ-100 עובדים. בעתיד, גם מקצועות הטכנולוגיה בבנקים ישתנו – יהיו פחות מפתחי מערכות ליבה, כי לא יפתחו יותר מערכות כאלה. יהיה ביקוש למפתחי אפליקציות במובייל, עם דגש על חוויית המשתמש, גיוס נרחב של אנשי אנליטיקה, מנהלי חדשנות ומומחי ענן".

עו"ד שמוליק חכים, מנכ"ל Smart mind solutions. צילום: פלי הנמר

דודיאן סיים באמרו כי "הסטארט-אפים מושכים אליהם אנשים איכותיים וטובים, ובגלל התחרות, השכר שמשלמים גבוה ולא קל לארגונים לקלוט עובדים ברמה גבוהה עם שכר נאות. בנוסף, קשה למצוא אנשים שמכירים מערכות לLegacy, כי אלה שעובדים בזה מתבגרים והצעירים לא נכנסים לזה".

"חשיבה מחוץ לקופסה"

אחד הנושאים שעלו בדיון היה המעבר לענן. יוני ראוכברגר, מנהל התפעול הראשי של מגדל, אמר כי "מגדל, כחברת ביטוח, לא אומרת לא לענן ומשקיעה משאבים גדולים מאוד בתחום. שי בסון, כמוביל, דוחף כל הזמן לכיוון, ואנחנו בהחלט שם ומשתמשים בענן כמה שניתן במקומות שנכון ללכת אליו – הן בפן הכלכלי והן בפן הטכנולוגי".

יוני ראוכברגר, מנהל התפעול הראשי של מגדל. צילום: קובי קנטור

"יש מגבלות שמצירות את צעדינו, הן בצד הרגולציה הלא פשוטה והן בתחומים נוספים, כגון אבטחת מידע על כל גווניה ואיומי סייבר שרובצים לפתחנו כל הזמן", אמר ראוכברגר.

"בכל פתרון של יציאה לענן אנחנו נדרשים להרבה מאוד חשיבה מחוץ לקופסה שמתבצעת כל הזמן, על מנת שנוכל למשש היכן שניתן פתרונות מבוססות ענן ולאו דווקא פתרונות בתוך הבית", ציין לסיום.

"להוריד מהראש את העיסוק בתשתיות"

אייל צפריר, סמנכ"ל המגזר העסקי בבזק בינלאומי, אמר שמעבר לדטה סנטרים מבוססי ענן הוא כלי מרכזי להעצמת מעמדו של המנמ"ר. "אנחנו טוענים שתפקידו של המנמ"ר הוא לפתח את העסק", אמר צפריר. "כמנמ"ר לשעבר אני יודע בוודאות שהתקציב הכי גדול והמשאבים הכי רבים הולכים לתשתיות. המרדף אחרי מנהל הכספים כדי להשיג עוד כמה תקציבים מתיש ופוגע ביכולת של המנמ"ר לממש את הפוטנציאל שלו".

אייל צפריר, סמנכ"ל המגזר העסקי בבזק בינלאומי

לכן, ציין, על המנמ"רים שרוצים לשדרג את מעמדם ביחס להנהלת הארגון לשקול ברצינות מעבר לענן בדטה סנטרים כמו זה של בזק בינלאומי. "ניתן לעבור אצלנו לפעילות בענן בלחיצת כפתור, עם כל היתרונות שגלומים בכך. כך המנמ"ר מוריד מעצמו את העיסוק בתשתיות", הוסיף צפריר.

נדב טוביאס, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix) ישראל, אמר בכנס כי "המסר העיקרי שלי לאנשי הטכנולוגיה בארגון ולהנהלות הוא: תשמרו את הכסף שאתם משקיעים בתשתיות. לכו לענן ואל תחששו. הענן מספק לכם את הדרך הטובה ביותר לפקח על ההוצאות שלכם, שם יש את המודל המנצח של תשלום לפי השימוש, וזה המודל הנכון לניהול תשתיות".

נדב טוביאס, מנכ"ל נוטניקס ישראל

הוא התייחס למוטו של החברה ואמר שהוא "כולל שני היבטים: לעשות דברים באופן הכי פשוט ושהפשטות תיראה הכי קלה ליישום ולשימוש. הארגון יודע על מה הוא משלם ולא משנה לו איך הוא משלם. מה שחשוב הוא הפעילות והצלחתה".