חוששים ממלנומה? צלמו את האזור החשוד – ו-ווטסון יזהה אם יש סיבה לדאגה

סרטן העור, ובעיקר מלנומה, מאותת על קיומו באמצעות גידולים במקומות שונים בעור שעשויים להיחשב בטעות לנקודות חן. חוקרים של יבמ (IBM) באוסטרליה ישתפו פעולה עם המכון האוסטרלי למלנומה כדי לקדם אפשרות לזיהוי המחלה באמצעות טכנולוגיית מחשוב קוגניטיבי.

איך זה ייעשה? המחשב ילמד ממסד נתונים של 40 אלף חולי מלנומה באוסטרליה באמצעות לימוד מכונה איך נראות שומות שחשודות בהיותן סרטניות.

המחקר יישען על שיתוף פעולה קודם בין יבמ ל-Molemap, שבמסגרתו נעשה שימוש בכלים לניתוח ויזואלי-אנליטי, המבוססים על טכנולוגיית ווטסון (Watson), על מנת לנתח יותר מ-40 אלף מערכי נתונים אודות חולי מלנומה, כולל תמונות וטקסטים.

מעבדות המחקר של הענק הכחול מתכוונות לנתח תמונות רקמות עור, לצורך זיהוי דפוסים קליניים בשלבים מוקדמים של המלנומה.

המחקר באוסטרליה מיועד להפחית את מספר הביופסיות המיותרות ולסייע לרופאים להבין באופן מדויק יותר את התהליכים והמאפיינים של סרטן העור, כדי לסייע לשיפור הטיפול בחולים.

אוסטרליה – מהגבוהות ביותר במקרי סרטן עור

למרות תוכניות לשיפור המודעות הציבורית המיועדות לצמצם את שכיחות המחלה, מציגה אוסטרליה את אחד השיעורים הגבוהים בעולם של סרטן העור, ובכלל זה מלנומה.

הסטטיסטיקה קובעת כי שניים מכל שלושה אוסטרלים יאובחנו כסובלים מאחד מסוגי סרטן העור עוד לפני גיל 70, על אף שניתן למנוע בין 95% ל-99% מהמקרים האלה מלהתפתח. אבחון מוקדם של סרטן העור מהווה כלי קריטי לשיפור שיעור השרידות, במיוחד במקרה של מלנומה, שנחשבת כסרטן העור המסוכן ביותר. מדי שש שעות נפטר באוסטרליה אדם אחד כתוצאה ממחלה זו.

החוקרים ינתחו את מאגר הנתונים ללא הפרטים המזהים את בעליהם וכך ייהנו מגישה למיליון תמונות של גידולים ב-9,000 חולים מאוסטרליה ומניו-זילנד, כמו גם לרשומות הטקסטואליות של רופאים שטיפלו בחולים אלה. הם ישתמשו במידע על מנת לשפר את רמת הדיוק של האלגוריתמים במערכת הקוגניטיבית, בעזרת יכולות מתקדמות ללמידת מכונה. המערכת תנסה ללמוד להבין את המאפיינים של סרטן העור מסוגים שונים, לרבות מלנומה, קרצינומה של תאי הבסיס וקרצינומה של תאי סקוומה, תוך שימוש בתמונות קליניות ברזולוציה נמוכה יותר. זאת, מתוך כוונה להגיע לדיוק מקביל לזה האפשרי כיום רק בעזרת תמונות דרמוסקופיות בהפרדה גבוהה.

חולי מלנומה שאצלם הגיעה המחלה לבלוטות הלימפה מציגים שיעור שרידות לחמש שנים של 64% בלבד. לעומתם, בחולים שבהם אובחנה המחלה מוקדם יותר, עומד שיעור השרידות לחמש שנים על 95%. אבחון מלנומה בעין בלתי מזוינת יהיה מדויק ב- 60%, ודרמוסקופיה מעלה את שיעור הדיוק הזה ל- 80%. שימוש בניתוח אוטומטי של תמונות עשוי לאפשר עליית שלב בשיעור הדיוק של גילוי המחלה, בעיקר במקומות בהם קשה לשלוח את החולה לבדיקות דרמוסקופיה.

יצוין כי אשתקד ביצעה יבמ, בשיתוף פעולה עם MoleMap, מחקר רטרוספקטיבי ב-40 אלף תמונות, חוות דעת ואבחונים של רופאי עור, בשלושה סוגים של סרטן ו- 12 סוגים של גידולי עור שפירים. המחקר הצביע על אפשרות זיהוי מדויק של מלנומה ואבחנתה מתוך 12 הסוגים של הגידולים השפירים, ברמת דיוק של 91% בתמונות דרמוסקופיה ושל 83% בתמונות קליניות בהפרדה נמוכה יותר.

מחקר דומה נערך בימים אלה בשיתוף מדענים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה, בראשותו של ד"ר שרון אלפרט. החוקרים מנתחים צילומי רנטגן ו-MRI כדי לגלות מקרים של סרטן השד.