"מעבר לענן דורש ידע רב – ולא בטוח שיש את זה לכל הארגונים"

"ענן זה באזז, וזה בא מהמנמ"ר או מהמנכ"ל שבא למנמ"ר ושואל אותו למה אנחנו עדיין לא בענן. עם זאת אני מבין את זה, כי זה מאוד קל ומאוד טבעי ללכת לענן כדי לשלם בארגון עבור צריכת תוכנה במודל לפי שירות, כלומר SaaS, ובמידה מסוימת זה הרי חוסך כסף בהוצאות, ובארגונים הרי לא אוהבים הוצאות – אוהבים השקעות". כך אמר מוטי לנדס, מנהל שביעות רצון לקוחות בחברת האבטחה Nyorton, בהופעה הראשונה שלו בתפקידו החדש לאחר שנות עבודה ממושכות בקוקה-קולה (Coca Cola), כולל תשע שנים כמנהל תשתיות ואבטחת מידע.

לנדס אמר את הדברים בפאנל המומחים שסגר את כנס Cloud Today שנערך השבוע (ביום ב') ב-LAGO בראשון לציון. הכנס הופק בידי אנשים ומחשבים, כשהנחייתו, כמו הנחיית הפאנל, נינתה לידיו האמונות של העורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס. בפאנל התבקשו המשתתפים להתייחס לשאלה "האם הארגונים בישראל בשלים לעבור לענן".

לפי לנדס, ב-IaaS (תשתית לפי שירות) לא צריך להשקיע מי שמחפש חסכון כספי. "זה לא עולה פחות וזה לא חוסך בכוח אדם, כך שמי שמחפש להוזיל השקעות שיתרחק. נכון, ענן גורם לארגון להיות מהיר ויעיל, אבל זה ב-SaaS ולא בתחום התשתיות. כמו כן, כאחד שבא מהתחום, בכל מה שקשור באבטחת מידע, צריך לחשוב טוב טוב. האם יש מוכנות שהארגון יעלה מסמכים ל-Dropbox בדיוק כמו מסמכים אישיים? אני חושב שהרבה מאוד מנהלים יתחלחלו מזה. זה אומר שבמעבר לענן יש צורך בקורסים, ידע והשקעות, ולא בטוח שיש את זה לכל הארגונים", הוא אמר.

גבי זודיק, מנהל מחקר פלטפורמות מובייל ואינטרנט של הדברים ביבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

גבי זודיק, מנהל מחקר פלטפורמות מובייל ואינטרנט של הדברים ביבמ (IBM) ישראל, הסכים עם דבריו של לנדס והוסיף כי "יש את הענן הציבורי שהחברות עושות שם את הצעדים הראשונים, לפני שמקבלות החלטה גורפת לעבור לתחום, ולרוב גם משאירות חלקים בעיקר בצד המגע עם הלקוחות. המחיר, דרך אגב, לא סיבה לעבור לענן", הוא אמר.

חסכון זה לא שיקול?

לדבריו, "ארגוני ה-IT הגיעו להתייעלות לא רעה. הענן יכול לספק יעילות במקומות עם עומסי עבודה משתנים. בעומסי עבודה קבועים – עדיף בחברה. צריך לשנות את המחשבה שמפתחים רק לענן. בנוסף, אני לא חושב שפוגשים מישהו על הגדר. עם זאת, כל אחד בקצב שלו. כל אחד יודע כבר מה טוב עבורו בענן".

עדית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בדואר ישראל, נשאלה איך הענן משרת טוב יותר את האנשים באתגר השינוי הגדול שעובר הדואר. "זה דבר שמאוד תלוי במחזור החיים של הארגון גם מבחינת האתגרים העסקיים וגם מבחינת ההשקעות שבוצעו. אני שמונה חודשים בתפקיד והיה לי יחסית קל להעמיד השקעות מול הזדמנויות, כי לא מצאתי תשתיות מורכבות מבוססות".

עדית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בדואר ישראל. צילום: ניב קנטור

"יש ערך להצבת הדברים הענן, אבל אם כמות ההשקעה נמוכה ומדובר במספר דברים בלבד, אין לזה ערך" אמרה חן. "אנחנו עושים הכל בענן הציבורי, והכל נמצא בשלבי ביצוע כאלה או אחרים".

כן הוסיפה, כי בצד פורטלי רשות הדואר משתמשת בטכנולוגיה של מיקרוסופט (Microsoft), אבל זה לא אומר שזה מחייב מערכות אחרות. "בצד המערכות הארגוניות אנחנו פרסמנו בדיוק מכרז, ואנחנו ערוכים ומוכנים לעבודה במולטי ענן, כשההיבט החשוב הוא האבטחה. אני יכולה לומר היום שאני לפחות יודעת איך זה הולך להיות, עם מספר עננים אצל מספר ספקים, עם מערכות ליבה שעדיין נשארות בחברה", היא סיכמה.

אין בשלות מספקת

דניאל נחום, סמנכ"ל חטיבת המחשוב במפעל הפיס, סיפר שיש החלטה עקרונית בחברה שמערכות הליבה לא יעלו לענן "אלו מערכות יותר מדי קריטיות, והכוונה היא בעיקר למערכות המשחק, גם כדי להחזיק את כל כדורי המזל קרוב לחזה. זה לא בגלל נושא של אבטחת מידע, כי יש פתרונות בענן שהם טובים יותר ממה שיש בארגונים, אבל אולי זה בגלל שאין בשלות מספקת".

דניאל נחום, סמנכ"ל חטיבת המחשוב במפעל הפיס. צילום: ניב קנטור

"ברוב הארגונים שאני מכיר בתחום שלי, מערכות הליבה הן פנימיות בארגון. אבל מודלים מסוימים כן נוציא לענן, כולל ERP ו-CRM. אני ממליץ דרך אגב שכל הנושא יקבל אישור בפורום הנהלה גם אם לא כולם ממש מבינים, גם אם בדרך כלל רואים ROI מול העיניים. אצלנו הדבר הכי חשוב זה דווקא הזמינות של המערכות", הוא אמר.

לשאלה מה מפעל הפיס עושה בענן, ענה נחום שבעקרון עוד כלום, שבינתיים מדובר בחשיבה. "אין לנו מערכות בפועל שנמצאות בענן, ולא בגלל שהרגולטור מגביל אותנו, אבל אנחנו רוצים להיכנס לזה בזהירות. כתבנו מסמך מדיניות מקיף לגבי הכניסה לענן ולגבי הפלטפורמות והמערכות וסוג הענן שאנחנו שוקלים להיכנס, כולל שיקולי אבטחת מידע, וכלל חישוב עלויות – כי למשל בחלק מהמערכות, השיקול של העלות לא מתאים, ובאחרות העלויות לא מצדיקות את המעבר לענן", הוא סיפר.