אורי באואר, יבמ: "העולם הולך לפלאש וישראל בולטת בתחום"

"מנהלי האחסון ניצבים בפני שלל אתגרים, בשל הצורך בביצועים הולכים ומתרבים יחד עם הגידול בהיקף המידע המטופל. חלק מהמענה לכך טמון בפתרונות מבוססי פלאש, ובמקרה שלנו – מבוסס פיתוח כחול לבן", כך אמר אורי באואר, מנהל הפיתוח העולמי של XIV ומנהל מרכז פיתוח המערכות של יבמ (IBM) בישראל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר באואר כי "האתגר המרכזי של מנהלי אחסון בארגונים הוא הגידול האקספוננציאלי בכמויות הנתונים בהם נדרש לטפל. זה יוצר כמה בעיות: אחסון ושמירת הנתונים, עיבוד וטיפול מהיר בהם על מנת להוציא מהם תובנות בצורה יעילה, והצורך בניהול תשתיות ואחסון".

המענה אינו רק טכנולוגי, אמר באואר, "לצד היערכות ברמת התשתיות והטיפול בנתונים, נדרש שינוי בחשיבה. יש לחשוב איך לטפל בנתונים באופן שונה, לא בהוספת עוד מערכת – אלא להביט על הבעיה כל שיתאפשר להם לגדול בצורה מהירה ויעילה. התפיסה צריכה לאפשר ניהול פשוט ואינטואיטיבי, כי הנתונים גדלים – ואילו כוח האדם המטפל בהם לא גדל. נדרש יותר מיכון ופישוט".

צוות יבמ-XIV

אתגר נוסף, ציין באואר, "הוא בהתאמת סוג מערכת האחסון לדרישות הביצועים והמהירות. יתרונו הגדול של הפלאש הוא בביצועים: הוא נותן קפיצות בסדרי גודל בביצועים, לצד חסכון באנרגיה ובהוצאות הנילוות באחסון".

יתרון תחרותי

באחרונה, אמר באואר, "השקנו מערכות אחסון פלאש חדשות, המיועדות במיוחד לאפליקציות ענן חכמות. הרחבנו את קו מוצרי האחסון שלנו בסביבת פלאש, עם כלים המסייעים למשתמשים בהפקה מהירה יותר של ערך חדש – מתוך הנתונים הזמינים בארגון. בדרך זו ניתן להפוך את הנתונים האלה ליתרון תחרותי".

לדבריו, "מערכות אחסון הפלאש מספקות רמות ביצועים שלא הכרנו: השהיה מינימלית (latency) של 250 מיקרו-שניות – מה שפותר את אתגרי הגישה לכמויות נתונים גדולות ביישומים ובעומסי עבודה מבוססי ענן. זמני תגובה של חלקיקי שניה, הם תנאי קריטי לשליפת נתונים בענן, בהיבט של חוויית משתמשי הקצה".

"טכנולוגיית MicroLatency שלנו מעבירה נתונים דרך מערכי פלאש, באמצעות חומרה – במקום בעזרת שכבה נוספת של תוכנה, שהיא איטית יותר. המערכות שלנו בנויות בארכיטקטורה שריגית (grid), כדי לספק יכולת טיפול בנתונים הגדלים עד לנפחים של פטה-בייטים".

את טכנולוגיית FlashCore, אמר באואר, "קיבלנו בשל הרכישה את Texas Memory Systems ב-2012, והיא מטפלת בצורך ברמה אחידה של ביצועים, עם עקביות בשמירה על זמן השהיה נמוך. ליבמ יש יותר מ-380 פטנטים של החברה לתחום הפלאש, בתחומי הביצועים, עמידות מערכות, אמינות, זמינות וקלות שימוש".

מניעת שכפול

"מאז 2013, השקענו מיליארד דולר במחקר ופיתוח בתחום פתרונות הפלאש (Flash) למערכי אחסון ארגוניים".

מעליה, הסביר, "שילבנו את התוכנה שהגיעה מרכישת XIV. זו מספקת יכולות גידול והרחבה באופן מיקבולי. לצד הביצועים הגבוהים והשהייה נמוכה, מופעלות כל יכולות האחסון הכוללות, בין היתר של דחיסת נתונים ומניעת שכפול".

היבט נוסף חשוב, אמר, "הוא מיטוב של סביבות ענן, כלומר התאמת האחסון כשאתה בונה סביבת ענן. יכולות התוכנה של XIV מאפשרות זאת וזה מאד חשוב בסביבת ענן. בנוסף יש לנו יכולות רבות המיועדות למי שבונה ענן, Multitenancy , 'בניין מרובה דיירים', בו אנו מאפשרים לשים אחסון בענן, להבטיח סביבה נפרדת משלו ובלא הפרעה לשכנים".

"העולם הולך לכיוון פלאש, האימוץ שלו הולך וגובר. המוצרים החדשים שהכרזנו עליהם מאפשרים לטפל בנפחים גדולים של נתונים, כשדחיסת הנתונים מסייעת למחיר", אמר באואר.

אחריות כחול לבן

"המוצרים הם גאווה ישראלית. כל האחריות של פיתוח התוכנה הנמצאת מעל הפלאש, נעשתה בישראל במגדלי עזריאלי, במרכז פיתוח שהוקם על XIV המונה יותר מ-400 עובדים. יבמ הגדילה את כוח העבודה ואת המוצרים המגיעים מהרכישות של XIV וסטורייז (Storwize)".

את XIV הישראלית רכשה הענקית בסוף 2007, תמורת 300 מיליון דולר. וב-2010 רכשה את Storwize תמורת 140 מיליון דולר.

"כל פיתוח המוצר, והאחריות עליו היא כחול לבן. פתרונות ה-Big Data שלנו מבוססי הפלאש, מתאימים במיוחד לגופים הפועלים בתעשיות המדיה, המחקר הגנומי ומדעי החיים", סיכם באואר.