גידול של 50% במספר הסטודנטים הערביים הלומדים מקצועות היי-טק

דו"ח המדען הראשי שהתפרסם לאחרונה, עסק ברובו במצב ההיי-טק בישראל ודיבר על מחסור בעובדים בתעשייה.

אחד הפתרונות שעלו בדו"ח ועתיד להופיע בתכנית הרב-שנתית, הוא שילוב עובדים ערבים וחרדים. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, שפרסם ארגון צופן, העוסק בהשמת ערבים בהיי-טק הישראלי, בשנת 2012 היוו הסטודנטים הערבים 10% מכלל הלומדים מדעי המחשב והנדסת תוכנה, כאשר בשנת 2015-16 הם כבר מהווים 15% מכלל הלומדים.

מספר הסטודנטים בחוגי מדעי המחשב והנדסת תוכנה באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות בישראל גדל ב-10% מ-2012, כאשר 50% מהגידול הזה משויך לסטודנטים וסטודנטיות ערבים וערביות, המהווים 20% מהאוכלוסייה. ניתן אפוא לראות שצעירים ערבים מודעים יותר לפוטנציאל התעסוקה בתחום, ולכן יותר ויותר פונים ללמוד מקצועות היי-טק.

בארגון צופן, שהוקם ב-2008 במטרה לחבר בין ההיי-טק לחברה הערבית, מברכים על המגמה ומציינים שהיא נובעת בין היתר מכך שיותר חברות היי-טק מגיעות לערים ערביות, דוגמת נצרת, שבה פועלות כיום מעל 40 חברות היי-טק ביניהן ברודקום, אמדוקס ומיקרוסופט (Microsoft). "מעבר לערך החברתי, החברות זיהו את הגידול במהנדסים ערבים והגיעו לנצרת כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי שבהעסקתם", מסבירים בצופן.

האור בקצה המנהרה

בנוסף, ארגון צופן שהוציא תגובה רשמית לדו"ח, מדווח כי מתחילת השנה ביצע למעלה מ-100 השמות של אקדמאים ערבים בחברות היי-טק. לדברי וולאא איברהים, מתאמת השמות בצופן, "ישנן 100 השמות שאנחנו יודעים בוודאות כי הן פרי עמלנו. לצערנו, אין דרך לדעת כמה עוד ערבים השתלבו מתחילת השנה, בכוחות עצמם. ההערכה שלנו שמדובר בעוד 20-30".

פז הירשמן, מנכ"ל משותף בצופן, אומר כי "הגידול במספרם של הערבים שלומדים מקצועות היי-טק הוא האור בקצה המנהרה של חברות ההיי-טק שמתמודדות עם מחסור בכוח האדם. עכשיו רק נותר לקלוט אותם בשוק, וכמובן לפתוח סניפים של חברות בעוד ישובים ערביים ובראשם כפר-קאסם, שם אנחנו פועלים בחודשים האחרונים במרץ רב".

עוד הוסיף הירשמן כי "צריך לתגבר את ההכשרות כמו אלו שעברו בשנים האחרונות מאות אקדמאים ערבים, ושבעקבותיהם הם מצאו עבודה בהיי-טק. בנוסף, התשתית להצלת ההיי-טק קיימת, ואפילו הדרך ידועה, יש גם 'קבלות להצלחה'. כעת נותרו רק התקציבים והתמריצים".