"תפיסת הביטחון הישראלית – במשבר"

"אין עוררין על כך שתפיסת הביטחון הישראלית היא במשבר". כך קבע ח"כ עופר שלח, יו"ר סיעת "יש עתיד".

ח"כ שלח היה אורח הכבוד בכנס החצי השנתי של IIA, איגוד המבקרים הפנימיים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה.

ח"כ שלח הביא תובנות מספרו "האומץ לנצח". בביטחון, אמר, "הציבור מעדיף להסתמך על ברי סמכא, שלכאורה יודעים הכל, למרות ההוכחות שלא כך הדבר, ולמרות שלציבור יש ידע בנושא יותר מאשר בתחומי בנקאות ובריאות".

הרתעה, התרעה והכרעה"

הבעיה הראשונה, אמר ח"כ שלח, "היא שאין דיון על מושגי יסוד ולא מנוסחת תפיסת ביטחון כתובה. מה שנכתב בנושא, גובש באחרונה ב-1953 על ידי דוד בן גוריון, ומאז לא עודכנה, למרות השינויים הגדולים בסביבה המדינית והצבאית של ישראל. נגד האיומים אז נבנה כוח הגנה, ולו שלושה מרכיבים חיוניים: הרתעה, התרעה והכרעה"

"תפיסה זו התאימה לאיומים שהיו אז, וליכולת צה"ל מול האיומים ההם", אמר. "העולם בו בן גוריון ניסח את תפיסת הביטחון הלא-מנוסחת שלו – הוא עולם שונה משלנו".

לא תיעשה פעולה נכונה

"תפיסת הביטחון היא נושא מאוד חשוב", אמר ח"כ שלח. "במקום בו אין מסמך כתוב בנושא, וסביבו לא נוצר תהליך שלם של ידע, יצירת ידע, חלוקתו, הפצתו וחדירתו – לא תהא ולא תיעשה פעולה נכונה".

כך למשל, ציין יו"ר סיעת יש עתיד, "פעמיים במשך כהונתו, נשיא ארצות הברית מפרסם את תפיסת הביטחון שלו, וצבא ארצות הברית נותן למשתמשיו לעיין ולערוך ברשת את מסמכיו הכתובים".

"מושגי היסוד בתפיסת הביטחון השתנו", אמר ח"כ שלח. "כיום, הזמן הופך מידיד לאויב. בעולם הישן, הזמן פעל לטובתנו. כך, לדוגמה, במלחמת יום כיפור, האויב תקף בשתי חזיתות, והדרג המדיני 'קנה' זמן עבור הדרג הצבאי, כדי שזה ישנה את תמונת המערכה".

הנזק של פגיעה במטרה – חמור מהמטרה עצמה

"אנו נמצאים כיום בעולם בו אין הסדרה מול האויב, אין אחיזה מוגדרת בשטח של חמאס וחיזבאללה. הם פרוסים בגני ילדים – בעולם בו הלגיטימציה הבינלאומית כל כך חשובה, הנזק של פגיעה במטרה, למשל גן ילדים, עלול להיות חמור מהמטרה עצמה, גם אם היא לגיטימית לפי הדין הבינלאומי".

חשיבות מימד הזמן, אמר, "היא בבסיס הכישלונות במלחמת לבנון השניה ובמבצע צוק איתן: התכתשנו עם חיזבאללה והחמאס עשרות ימים. ראשי הממשלות, אולמרט ונתניהו (בהתאמה) – לא הבינו זאת".

הבעיה שניה, אמר ח"כ שלח, "נובעת מכשלי כשירותו ואופן עיסוקו של הדרג האחראי לביטחון. מטעמי נוחות, הדרג האחראי לא רק שאינו מנהל תהליך סדור – אלא יש לו רצון לשמור הכל בחדר סגור. כך, נוצר תהליך פורמלי, חסר משמעות. אם אין שיח בחדר זה – מגיעים לכישלון".

לדבריו, "העדר השיח הראוי הוא משני הצדדים. הדרג האחראי דן בתוכנית אופרטיבית המוצגת על ידי הצבא, וזה, מצידו אומר 'אנו קבלן ביצוע'. לכאורה יש תהליך של 'מה' ו'איך', בפועל אין ולא מתקיים שיח, ויכוח, סיעור מוחות. אם אין מסמך כתוב ואין שיח – המשבר בתפיסת הביטחון לא ייפתר".

היעדר ביקורת פנימית

בעיה שלישית, ציין ח"כ שלח, "היא העדר ביקורת פנימית. אין שיח ביקורתי במערכת הביטחון עצמה. אין אומץ להביע דעה עצמאית. הכפופים אומרים בדיון את מה שהם מנחשים שהמפקד רוצה לשמוע. בסוף דיון, המפקד מסכם אותו על סמך הדעה שגיבש בטרם הדיון".

בעבר, אמר ח"כ שלח, "הייתה תרבות שעודדה דיון. בן גוריון הקים את יחידה 101, מינה את הרמטכ"ל משה דיין כשהיה צעיר בן 38, ייצר רוח ועוצמה ומיצוב של צבא מנצח. בלא אתוס מרדני והקפדת הדרג המדיני על שימור האתוס – לא תהיה תפיסת ביטחון".

דרושה שקיפות

"שקיפות ושיח ציבורי הם רכיבים מהותיים בתפיסת הביטחון", אמר ח"כ שלח. "תפיסת הביטחון זה לא עניין לגנרלים – היא עניין לדיון ציבורי, במיוחד בישראל כשהצבא הוא צבא העם. מה שהחברה לא תדון ולא תתבע מהדרג המדיני להתמודד עימו – לא יתוקן. אנו נמנעים משיח ציבורי בענייני ביטחון – מה שיביא לכך שהתפיסה לא תיכתב ולא תהיה נכונה".

כך, ציין הח"כ, כי הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי אייזנקוט, "עשה צעד אמיץ בתחום, ופרסם ברשת את האסטרטגיה של צה"ל, ובמעשהו הצהיר כי 'זו הדרך, זו התורה. היא דורשת לדבר עליה, להבין אותה. אני, כמפקד, אומר שאם הדברים האלה יינתנו לי – אגיע להישג".

"הבעיה העיקרית של המסר הזה", סיכם ח"כ שלח, "היא שאת התפיסה האסטרטגית של הביטחון כתב האיש הלא נכון. את התפיסה צריך לכתוב הדרג הממונה האחראי. זאת, כדי שנדע לאן הולכים. אם אנו, האנשים, לא נעשה את המצופה מאיתנו ונעורר את השיח – בל נצפה שעונדי הדרגות ישנו את המצב".