"בלי נגישות למחשוב קשה לעיוורים להתקבל לעבודה"
העדר הנגישות לטכנולוגיה הוא הסיבה ל-98% מהמקרים בהם עיוורים לא מתקבלים לעבודה - כך נחשף בדיון בכנסת ● במהלך הדיון הוצגו טכנולוגיות שונות שמסייעות לעיוורים
ב-98% מהמקרים בהם עיוורים לא מתקבלים לעבודה הסיבה היא העדר נגישות למחשוב וטכנולוגיה – כך עולה מנתונים שפורסמו בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה לכבוד יום העיוור בכנסת, שחל אתמול (ג').
הנתונים הללו צוינו על ידי גבי כהן ממגדל אור – חברה שעוסקת בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון ובסיוע טכני לאוכלוסיה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "הנתון הזה צריך לעורר אותנו. הוועדה קוראת לקידום כתיבת תקנות בעניין במשרד הרווחה ותמשיך לדחוף את הנושא החשוב הזה".
לדברי ח"כ מקלב, "העיוורון הוא הלקות המשמעותית ביותר שיש לאדם ואנחנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות רבות לטובתו. מנגד, ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה עלולה להגדיל פערים, וחובתנו החברתית והאישית לדאוג שהעיוור לא יישאר מאחור".
נתי ביאליסטוק-כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור, ציין כי "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב שהממסד לא יודע להתמודד אתו. לעתים אנחנו נותרים מאחור מאחר שמדובר בטכנולוגיות יקרות בחלקן ושהתקנות לא מתעדכנות לפיהן. לפי התקנות הנוכחיות, עיוור זכאי לצג ברייל פעם בחיים, כאשר ברור שהצגים הללו מתעדכנים ומתקלקלים. אני קורא לשנות את התקנות האלה".
עינת נווה, עיוורת מלידה, סיפרה על הקשיים הרבים שחווים עיוורים בשוק העבודה: "אני עובדת סוציאלית ואימא. אני משתמשת הרבה בטכנולוגיה, אבל הדברים לא קלים. אני משתמשת בעבודה בתוכנה שלא נגישה וזקוקה שהקולגות שלי יקריאו לי מה מצוין בתיקים השונים שאני מטפלת בהם. אין על המצב הזה פיקוח ואני לא יכולה באמת להשתלב עד הסוף".
אילנה בייניש מהמרכז לעיוור אמרה כי "יש בעולם ערים חכמות, בינה מלאכותית ושירותים שמונגשים לעיוורים ולקויי ראייה, אבל ישראל מפגרת מאחור. אין כיום חקיקה בתחום. העבודה היא לא קשה, פשוט צריך לייצר את התשתית הנכונה".
"במדינות שונות בעולם יש דרישה שכל חברה שרוצה להשתתף במכרז ממשלתי חייבת להיות נגישה על כל רבדיה. למה זה לא קיים בארץ? צריכה להיות בישראל חקיקה כמו באירופה, בה כל מוצר טכנולוגי – ממכונת כביסה ועד מערכת מידע – צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות", אמרה.
פיתוחים טכנולוגיים למען העיוורים
במהלך הדיון הציגו חברות שונות פיתוחים בתחום. אליאב רודמן מאורקם הציג משקפיים שיודעות לזהות, לאחר שהוזנו להן תמונות, מי האדם הניצב מול העיוור שחובש אותם וכמה אנשים יש בחדר. הן גם יודעות לקרוא טקסט, להקריאו בקול ולבצע פעולות נוספות.
משה קילים, מנכ"ל מהלב – המרכז הישראלי לנגישות בתקשורת, שהוקם במיוחד לפיתוח מוצרים לאנשים עם מוגבלויות, הציג מוצר המזהה שלטים באמצעות הטלפון החכם. בשימוש ברכיב שמותקן על שלטים ובאוטובוסים, הוא מציג לעיוור קולית קווי אוטובוס רלוונטיים, ולנהג הוא שולח הודעה שבה מצוין שאדם עם מוגבלות מעוניין לעלות לרכבו.
לפיתוח הזה של מהלב אחראי שמואל נעמן, מנכ"ל פילוסופט מובייל, המתמקדת בנגישות מבוססת סלולר. נעמן, שהתחיל לעבוד בתעשיית ההיי-טק עוד לפני שהתעוור, נכנס לתחום לאחר שאיבד את הראייה לפני 12 שנים. "חשבתי שלא אוכל לתכנת יותר אבל אז הופתעתי כמה הטכנולוגיה יכולה לגשר על הפערים", אמר. "ראיתי את הפוטנציאל הגדול שבמכשיר הזה עבור העיוורים, את היותו נגיש ובעלות נמוכה, נוכח הייצור ההמוני, והחלטתי לעשות משהו".
כך פיתח נעמן אפליקציה הכוללת בתוכה מגוון שירותים לטובת ציבור כבדי הראייה והעיוורים. אחד הפיתוחים הנוספים עליהם עובד נעמן בימים אלה הוא רכיב שקורא טקסט ומזהה בני אדם בחדר, בהתבסס על מצלמת הטלפון הסלולרי, מה שיוזיל את העלות שלו.
עידן מאיר, מנכ"ל זיקיתאפ, הציג פתרון התמצאות במרחבים סגורים לעיוורים. הפתרון מתבסס על חיישנים המתוקנים במבני ציבור, מאפשרים לעיוור להפנות את הטלפון הנייד שלו לכל כיוון שיבחר ולשמוע מה ניצב מולו.
כמו כולם הייתי "עיוור" לבעיות העוורים עד שלא מזמן הייתי בהצגה מבעד לרוח של מרכז נא לגעת. כל השחקנים עוורים והייתה למזלי לצידי מי שידעה להסביר לי כמה קשה הדבר ומה נדרש מעיוור בשביל להצליח ולבצע תפקיד על במה. זה מדהים מה הקושי ועוד יותר מדהים איך שעוורים מצליחים להתגבר על הקשיים הנוראיים האלה...