"המחשוב הקוגניטיבי עוזר לחברת החשמל להתגונן ממתקפות סייבר"

"המחשוב הקוגניטיבי הוא הכרח להתמודדות אפקטיבית עם Big Data ועם איומי סייבר, משום שנדרשת מערכת שמסוגלת להתגבר על מרחב אינסופי של נתונים, תהליכים, סוגי קלט ואי ודאות. למעשה, המחשוב הקוגניטיבי עוזר לנו בהתגוננות מפני מתקפות סייבר", כך אמר יוסי שנק, סמנכ"ל התקשוב של חברת החשמל.

שנק אמר את הדברים בכנס BI & Big Data של קבוצת אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון. השתתפו בו מאות מומחים מהתחום והנחו אותו אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בדבריו הסביר שנק כיצד מתמודדת חברת החשמל עם ה-Big Data ואיומי הסייבר. "חברת החשמל מטפלת בכמויות גדולות של נתונים – 72 טרה-בייט ליממה, כלומר יותר מ-7 ג'יגה-בייט לשנייה. קצב יצירת והגעת הנתונים הוא תוצאה ישירה של היכולות הטכנולוגיות שלנו. עולם הגנת הסייבר מאופיין בקצב מהיר, ומאלץ אותנו לנתח באופן רציף ובזמן אמת את ההווה", ציין.

"הבסיס להתמודדות בעידן מתקפות הסייבר הקיומיות של ימינו הוא הנתונים", אמר שנק. "כל גרגר של מידע יכול לשנות את התמונה והתובנות. אין בעולם זה מקום למקריות, ההנחה היא ששום נתון או מידע אינו מקרי. המשמעות היא שנדרשת עבודה מתמדת מול עולם אינסופי של נתונים".

כחלק מזה, יש צורך להתמודד עם מגמת האינטרנט של הדברים, שגם היא מתחילה להיות משולבת במערכות החשמל. "כל רכיב במערכת הוא מקור מידע וכל המערכות מדברות זו עם זו", אמר. "האינטרנט של הדברים הוא המקור האולטימטיבי למידע הרב שנדרש".

נועם זיימן, מנהל ה-BI של שטראוס מים. צילום: ניב קנטור

לדברי שנק, "40% מהתקיפות נובעות מקטעי קוד שכבר הושתלו במערכת ושקשה למצוא אותם. לפיכך, יש צורך להבין את התנהגות התוקף, כדי לזהות חריגות ולנסות לחזות מה הוא ירצה לעשות בעוד דקה. בשביל זה צריכים את המחשוב הקוגניטיבי".

המקרה של שטראוס מים

נועם זיימן, מנהל ה-BI של שטראוס מים, דיבר על חיזוי דרישות התחזוקה של ברי המים שיש לרבים מאתנו בבית או במשרד. הוא אמר כי "כדי לעשות זאת, אנחנו לא רק בודקים את הנתונים הפנימיים שיש אצלנו אלא גם נתונים חיצוניים. הבולט שבהם הוא מזג האוויר, אבל אנחנו בודקים נתונים רבים נוספים".

"שטראוס מים מושפעת משמעותית מעונתיות", אמר. "נתוני מזג האוויר לא באים לידי ביטוי במערכות המחשוב שלנו ואנחנו אוספים אותם מהאינטרנט. כל מכשיר ומוצר שלנו מושפע ממזג האוויר ולכן, הטמענו במערכות נתונים בתחומים אלה, שמדגימים לנו את כמות ההזמנות כשבחוץ קר או חם, גשום או שמשי… אנחנו משווים את התנהגות ההזמנות כתלות בטמפרטורה. גם מערכת ה-CRM מצטרפת לניתוח זה, מה שמאפשר לנו לדעת מה הקשר בין מספר השיחות שאנחנו מקבלים למוקד שלנו ואופיין למזג האוויר".

הוא דיבר גם על אנליטיקה חיזויית (Predictive Analitics) ואמר כי היא "מאפשרת לנו לתחקר את הביצועים של הארגון".

"המטרה של ה-BI היא לתת לארגון את היכולת להבין מה הביצועים שלו ואיך כל פעולה בו משפיעה על הארגון כולו. ה-BI צריך להביא את המידע הנכון בזמן הנכון", ציין זיימן.

"במסדי הנתונים יש מודלים – מכירות, משאבי אנוש, רכש, ייצוא ועוד – ועל הארגון להבין איך כל מודל משפיע על האחרים, איך הנציגים של הארגון משפיעים על השירות שהוא נותן", הוסיף. "ואולם, ארגון הוא לא אי בודד – אי אפשר להסתכל רק פנימה, אלא צריך להסתכל גם החוצה".

זיימן ציין כי בדומה לחברות אחרות, גם לשטראוס מים חשוב מה אומרים וכותבים עליה, ולכן היא מבצעת כריית מידע מהאינטרנט. "אנחנו עוקבים אחרי מילות מפתח בפורומים, באתרי חדשות וברשתות חברתיות, ויודעים כמעט בזמן אמת אם מתרחש בהם אירוע שאנחנו צריכים לטפל בו וכיצד מגיבים לקמפיין שלנו. אם פתאום יש קפיצה בכמות השיחות ברשתות החברתיות, אנחנו יכולים להבין למה היא אירעה".

אלי גולדפרב, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של SIT. צילום: ניב קנטור

"יש המון API's למאגרי מידע מהסוג הזה שנגישים באינטרנט", אמר זיימן. "חשוב לדאוג להשתמש ב-API יציב, שניתן לסמוך עליו שהוא מספק נתונים אמיתיים ושייתן אותם לאורך זמן. כדאי למקבלי ההחלטות בארגון לחשוב בנוסף על הצרכים העתידיים והאם אותו API מתאים להם".

מה בין צילום דיגיטלי לנדל"ן בניו-יורק?

אלי גולדפרב, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של SIT, שותפה עסקית של Tableau, סיפר על פתרונות החברה, אבל התחיל בזיכרון ילדות. "מאוד אהבתי לצלם ובגיל 12 ההורים שלי קנו לי מצלמה של פנטקס. הלכתי לחנות הצילום והיה שם אדם ששאל אותי שאלות טכניות – כמה תמונות אני רוצה בפילם וכדומה. אמרתי לו שייתן לי את מה שקונים כולם", אמר.

"צילמתי במשך שבועות ולקחתי את הפילם למומחה במעבדה מתאימה. לאחר שקיבלתי את השקית ופתחתי אותה, גיליתי שזה לא בדיוק מה שהתכוונתי", המשיך. "כיום הצילום הוא דיגיטלי ומאפשר למשתמש לצלם ולראות את התוצר באותו הזמן – ובזמן אמת. הוא יכול לצלם שוב ושוב, עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה. יש לו שליטה מלאה. ההתפתחות אחרי הצילום הדיגיטלי היא הסלפי, שעוזר לאנשים לראות ולהבין את התמונה שלהם עצמם".

"אני מוצא הקבלה בין הסיפור הזה לחזון של Tableau – לנסות לעזור לאנשים להבין את הנתונים שלהם", הוסיף גולדפרב. "משתמשים עסקיים לא יודעים לבנות דו"חות אבל הם רוצים לנתח את הנתונים של עצמם בעצמם. הם צריכים להבין איך לעשות זאת. חשוב שמערך ה-IT יהיה יעיל וייתן לאנשים זמן להנגיש את הנתונים".

גולדפרב הראה, באמצעות כלי הניתוח של Tableau ותוך הסתמכות על אתר Airbnb Insider, שמאגד נתונים על נכסים, כיצד ניתן לדעת נתונים בזמן אמת על מה שקורה בשוק הנדל"ן בניו-יורק, כמו רמות המחירים של הנכסים, כמה אנשים יכולים להתגורר בכל נכס, מתי כל אחד מהמשתמשים הצטרף לאתר ועוד. הוא הראה שהתוכנה מאפשרת את חלוקת הנתונים, צירופם וניתוחם.