מנהלת תוכנית החממות: "אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לקצב השינויים"

בימים האחרונים פרסמנו, באנשים ומחשבים, משאל רחב היקף עם בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בו הם התבקשו להביע את דעתם האם ישראל עצמאית מבחינה כלכלית ומה הענף והממשלה יכולים לעשות בנושא.

התשובות היו רבות ומגוונות – מאלה שענו שאחרי 68 שנים המדינה הגיעה לעצמאות כלכלית ועד לאלה שטענו שיש לה עוד כברת דרך ארוכה על מנת להגיע לשם.

כך או כך, הקטר של המשק מוביל את רכבת הכלכלה הישראלית בדרך אל היעד, הרבה מזה בגלל הייצוא הרב של חברות ההיי-טק. הבסיס של הענף נמצא בסטארט-אפים, והבסיס של חלק לא מבוטל מהסטארט-אפים בישראל נמצא בחממות הטכנולוגיות, שפועלות תחת פיקוחו של המדען הראשי, ושתפקידן לסייע לחברות הללו ולהזניק אותן.

בראש תוכנית החממות הטכנולוגיות עומדת אניה אלדן, שמכהנת בתפקיד מאז דצמבר 2014. אלדן הגיעה אליו לאחר קריירה ארוכה בתחום ההיי-טק. "ברוב חיי התעסוקתיים עסקתי בתחומים רבים שקשורים להיי-טק, בהם תעשיות חלל, ביו-מד וקרנות הון-סיכון", היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים. "עוד כשהייתי בשוק הפרטי עמדתי בקשר עם המדען הראשי, ולפיכך ידעתי עוד לפני שנכנסתי לתפקיד איך העניינים עובדים. זו אחת הסיבות שהסכמתי לקחת על עצמי את התפקיד. בנוסף, אני מאמינה מאוד בחשיבות תוכנית החממות, שמאפשרת לקחת רעיון ולהפוך אותו לעסק משגשג".

מהן ההתפתחויות העיקריות בפעילות תוכנית החממות שנכנסת לתפקיד?
"ראשית, התוכנית היא חלק מענף ההיי-טק, שהשינויים בו מהירים מאוד. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לשינויים בקצב הנדרש. התוכנית חייבת להדביק את הקצב, כדי לסייע לחברות שמשתתפות בה על הצד הטוב ביותר.

זאת ועוד, כשנכנסתי לתפקיד, לשכת המדען הראשי הייתה בעיצומו של שינוי מהותי – מעבר להיותה הרשות הלאומית לחדשנות. המעבר ממחלקה ממשלתית במשרד הכלכלה ליחידת סמך מאפשר לרשות גמישות רבה יותר וישפר את יכולתה לסייע בהקמת סטארט-אפים.

כבר התחלנו במהלך והכנסנו שורה של שינויים, פרוצדוראליים בעיקרם. שינינו את הדגשים בקבלה לחממות. אנחנו שמים כיום דגש רב יותר על חדשנות ועל אתגרים טכנולוגיים. המשמעות היא שאנחנו מוכנים לקחת יותר סיכונים, שכן זאת הדרך לקדם טכנולוגיות פורצות דרך.

בנוסף, שינינו את הקריטריונים לזכייה בניהול חממות, עם דגש על הערך המוסף שהן יעניקו לסטארט-אפים. אנחנו שמים בעיקר דגש על יכולתם של הזכיינים לסייע במימון הסטארט-אפים לאחר שאלה מסיימים את המסלול של תוכנית החממות, שנמשך שנתיים. יש מקרים רבים שבהם אחרי שסטארט-אפ מסיים את התוכנית הוא לא יכול להמשיך כי הוא מתקשה למצוא את המימון הדרוש כדי להמשיך את פעילות המו"פ שלו".

יש הטוענים שהפרטת החממות לא נאמנה לעקרון שבשמו הן קמו – סיוע של המדינה להקמת סטארט-אפים. מה דעתך בעניין?
"אני מאמינה שהפרטת החממות היא הצלחה גדולה. לפני כחודשיים סגרנו את ארבעת המכרזים האחרונים לבחירת זכיינים שינהלו את 19 החממות לתקופות קצובות. כך, למשל, אחת מהחממות האלה היא בעלת אוריינטציה רפואית ברורה והזכיין שנבחר לנהל אותה הוא קונסורציום של שתי חברות רפואיות חשובות: Boston Scientific ו-Intellectual Health Ventures. כששתי חברות גלובליות בסדר גודל כזה מוכנות לקחת חלק בתוכנית החממות של ישראל, זה אומר שהתוכנית היא הצלחה.

זה גם אומר שהערך המוסף שהזכיינים יכולים להעניק לחברות החממה גדול מאוד – הן במישור הטכנולוגי, הן במישור הפיננסי והן בפתיחת ובפיתוח שווקים עבור אותם סטארט-אפים. זהו הדבר שאנחנו מחפשים: זכיינים שמסוגלים לתת ערך מוסף לחברות החממה, ואת זה ניתן להשיג באמצעות זכיינים פרטיים".

אלדן ציינה מספר גופים בולטים נוספים שנבחרו כזכיינים בתוכנית החממות, בכלל זה קונסורציום של טבע עם פיליפס (Phillips), כמו גם יבמ (IBM), קרן ההון-סיכון פיטנגו ובית החולים רמב"ם.

לדבריה, "הפרטת החממות היא הצלחה, משום שהיא מיטיבה עם שני הצדדים: המשקיעים חשופים למספר בלתי מוגבל כמעט של רעיונות חדשניים והסטארט-אפים מקבלים ערך מוסף רב, ובנוסף קשורים לחברה רב לאומית, שמסוגלת לסייע להם רבות בשיווק המוצרים שלהם מעבר לים".