המדען הראשי: "הסיוע הממשלתי להיי-טק דורך במקום"

"התפקיד של הממשלה הוא לעזור לענף להמשיך לפרוח ולהקים חברות נוספות כמו צ'ק פוינט", אמר אבי חסון, המשמש גם כיו"ר הרשות הלאומית לחדשנות ● בראיון מיוחד ליום העצמאות הוא מדבר על תפקידיה של הרשות ומה היא מתכוונת לעשות

אבי חסון, היו"ר היוצא של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. צילום ארכיון: אמנון האס

"הסיוע הממשלתי להיי-טק דורך במקום. אם בעבר המודל של המדען הראשי הישראלי היה פורץ דרך ומדינות רבות העתיקו אותו, כיום אנחנו כבר לא מתקדמים בתחום הזה. הקמת הרשות הלאומית לחדשנות תסייע להדביק את הפער", כך אמר לאנשים ומחשבים המדען הראשי ויו"ר הרשות לחדשנות, אבי חסון, בראיון מיוחד ליום העצמאות.

לדברי חסון, "התפקיד של הממשלה הוא לעזור לתעשיית ההיי-טק ולהביא אותה להמשיך לפרוח ולהיות הקטר של המשק. הממשלה תסייע כדי שיקומו כאן חברות נוספות כמו צ'ק פוינט (Check Point)".

ההיי-טק הוא בין התעשיות המרכזיות שהביאו את ישראל לעצמאות הכלכלית היחסית שבה היא נמצאת כיום. והרי כפי שאמר ג'ווהרלל נהרו, ראש הממשלה הראשון של הודו: "ללא עצמאות כלכלית אין עצמאות מדינית שלמה". ייתכן שהיינו מגיעים לעצמאות כלכלית גם בלי ההיי-טק, אבל בכל מקרה, הוא נתן לכלכלה הישראלית דחיפה חשובה, בין היתר בזכות החברות המקומיות והרב לאומיות שפועלות בארץ, והייצוא הישראלי.

אחד הגופים שאמורים לתת דחיפה לענף הזה הוא לשכת המדען הראשי. השנה שינה הגוף הזה פנים והפך לרשות הלאומית לחדשנות, כאשר המדען הראשי עומד בראשה.

"הרשות הלאומית לחדשנות היא תאגיד סטטוטורי, כמו בנק ישראל, המועצה להשכלה גבוהה ועוד כמה עשרות גופים דומים במדינה", אמר חסון. "זהו גוף ציבורי שמנוהל על הנהלה עצמאית שחלק מחבריה ממונים על ידי המדינה ופועלת על פי תקנות שאושרו על ידי המדינה".

"הקמנו את הרשות לאחר עבודת מטה בת שנתיים. ההיי-טק משתנה במהירות בכל העולם והגענו למסקנה שיש לשנות את המודלים הישנים של הסיוע הממשלתי. גילינו שיש צורך בגוף יותר דינמי וגמיש, שיכול להתאים את עצמו במהירות לשינויים שמתחוללים בתחום שבו הוא פועל", הוסיף.

חסון ציין ש-"הרשות החדשה לוקחת על עצמה את רוב המשימות האופרטיביות שהיו בידי המדען. היא כפופה למשרד הכלכלה והתקציב שלה הוא חלק מהתקציב של משרד זה".

"במסגרת הרשות החדשה, המעדן הראשי נשאר", אמר. "הוא היועץ של הממשלה בכל הקשור להיי-טק ותפקידו כמדען הוא ייעוצי. עם זאת, כיו"ר הרשות, תפקידיו האופרטיביים הם כבעבר".

מה ההבדל בין החדש והישן?
"ההבדל הוא בצורת הביצוע. בעבר דיברנו על חשיבות הענף לעצמאות הכלכלית של ישראל ואחת המשימות שלנו היא להבטיח את המשך החשיבות של הענף לכלכלה הישראלית, כדי שנוכל להמשיך לייצא. אחת המשימות העיקריות שלנו היא להבטיח את המשך מיקומה של ישראל כגורם מרכזי בהיי-טק העולמי, לשמר את ישראל כמרכז חדשנות עולמי. זה לא דבר של מה בכך, עקב התחרות הגוברת מצד מדינות אחרות בעולם".

איך אתם מתכננים לטפל בכך?
"המבנה של הרשות מותאם להגיב מהר לשינויים המתחוללים בסביבה שבה פועל ההיי-טק הישראלי. הקמנו שבעה גופים ומחלקות עם מנכ"לים ותקציבים כדי לטפל בכל אחת מהסוגיות שמטרידות את ההיי-טק הישראלי: הרחבת ההשפעות המיטיבות של הענף למספר הרב ביותר של אנשים; סטארט-אפים בשלבים מוקדמים; עידוד הקמת חברות גדולות; סיוע לתעשייה הקונבנציונלית; תשתיות טכנולוגיות; שיפור השירותים הממשלתיים; ושיתופי פעולה בינלאומיים.

הרשות, באמצעות החטיבות שלה, תפעל כדי לקרב להיי-טק אוכלוסיות כמו המגזר הערבי וחרדים; תסייע לסטארט-אפים ולהקמת ופעולת חברות ענק ישראליות נוספות; תמשיך לעודד את התעשיות הקונבנציונליות לעבור לטכנולוגיות מתקדמות; תקדם פרויקטים תשתיתיים שיכולים לסייע לענף כולו, כמו פרויקטים אמפיריים בתחום הננו-טכנולוגיה והמאגר הגנטי הרפואי הלאומי; ותקדם פרויקטים שיכולים לסייע לשיפור השירותים הממשלתיים בתחומים שונים, כגון הבריאות, החינוך, שיפור הקשר עם הציבור ושיפור פעילויות ממשלתיות שונות, כמו גביית מסים; ותבצע פעילויות להעמקת הקשרים עם העולם, כמו קרנות דו-לאומיות והסכמים לשיתופי פעולה עם חברות היי-טק גלובליות".

חסון ציין שעוד מוקדם לדעת מהו התקציב המלא של הרשות לחדשנות לשנה זו, אולם "מדובר בכ-1.5 מיליארד שקלים".

הוא גורס ש-"טוב עושה הממשלה שהיא לא מתערבת בשיקולים של המשקיעים. אם המשקיע סבור שיש לו מוצר טוב עם היתכנות כלכלית, ואם אנחנו בודקים את המוצר ונוכחים לדעת שזה נכון – אנחנו מאשרים. אני סבור שהשוק הוא זה שיודע הכי טוב".

לדבריו, "הוויכוח האם לקדם תוכניות מיקוד (Targeting) ממשלתיות או לתת לשוק לעשות את שלו מתנהל במקומות רבים בעולם. הניסיון מראה שעל כל הצלחה שיש במסגרת ה-Targeting יש 10 כישלונות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים