"סטיב ג'ובס וטים קוק תמכו ברעיון שלי להקים מרכז פיתוח בחיפה"

"בשנת 2011 הצעתי לפתוח מרכז פיתוח בחיפה בזכות הכשרונות שיש כאן ומערכת ההשכלה הגבוהה ההנדסית הטובה. הרעיון קיבל תמיכה מסטיב ג'ובס ומטים קוק". כך אמר ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגית חומרה באפל (Apple).

את דבריו אמר סרוג'י בהרצאה פומבית ראשונה שלו בעולם, בערב הבכירים של כנס ChipEx2016, שם זכה לפרס על המובילות הגלובלית בתעשיית המוליכים למחצה. "אני שמח להיות איתכם פה ולקבל פרס מכובד זה. זה במיוחד חשוב בשבילי כי נולדתי וגדלתי בישראל. הצלחתי לא היתה מתאפשרת בלי התמיכה של אשתי והילדים."

יחד איתו קיבלו את הפרס ארווין פדרמן, שותף מנהל בקרן USVP, פרופ' סטיב פרבר מאוניברסיטת מנצ'סטר, ממציא המחשב הבריטי הראשון BBC וארכיקטורת המעבד של ARM, ופרופ' אורי וייזר, ממציא ה-Pentium הראשון וטכנולוגית MMX.

לדברי סרוג'י, "הדבר הראשון היה שכירת המורה שלי לתכנון אלקטרוני, איתו עבדתי ביבמ (IBM) ושמרתי על קשר כל השנים. אחר כך רכשנו את אנוביט (Anobit), שהיום אנו מוכרים את התוכנה שלהם למאות מיליוני מכשירים. 800 העובדים של אפל בישראל אחראים לפיתוחים אסטרטגיים לעתיד החברה".

"העבודה שלנו כמתכנני סיליקון לא היתה יותר חשובה מאשר היום. בסיס הלקוחות של אפל מכיל מיליארד מכשירים שבכולם הושקעה עבודה הנדסית. סיליקון נמצא בלב של כל תמונה המצולמת ב-iPhone", אמר סרוג'י. "כל תמונה כזו עשויה להיות התמונה האישית החשובה ביותר של האנשים, ואנחנו מתייחסים לכך ברצינות. גם מוצרים אחרים של אפל כגון ה-Apple Watch, הצילו אנשים כשסייעו להתריע מראש על סיכון לחלות במחלות לב".

"לצוות המהנדסים שלנו בישראל יש חלק מפתח בהישגים שלנו עד כה. העבודה שנעשית כאן עוזרת לנו ליצור את העתיד", אמר והוסיף כי "כאשר אפל ניגשת לקנות חברה, כמו לדוגמה במקרה של אנוביט, היא אינה חושבת כמו קרן הון סיכון, אלא מחפשת קודם כל את ה-IP, אם הוא מצוין ופותר מקום שבו יש חסר לחברה (למשל בקרי זכרון במקרה של אנוביט), וכמובן את הכשרונות הטובים ביותר. לאו דווקא מכירות".

התאמה לפילוסופיה של אפל

את עיקר הרצאתו הקדיש סרוג'י למספר אירועים ומפגשים עם אנשים שהשפיעו עליו. תחילה היתה זו מנהלת בית ספר הנזירות כרמלית שלימדה אותו להיות צנוע כאשר לא היתה מתביישת לאסוף לכלוך במקום לבקש ממישהו אחר שינקה.

"בימי ראשון היה לנו חופש ולכן בימי שישי הלכנו לכנסיה, וכמה פעמים ברחתי מהכנסיה כדי לשחק כדורגל והיא תפסה אותי. כעונש נשארתי אחרי שעות הלימודים והכריחו אותי לקרוא ספר פתגמים באנגלית. היה לי קשה, אבל העונש הזה עזר לי ללמוד טוב אנגלית", אמר.

מודל שני היה אביו, שוויתר על לימודים גבוהים כדי לסייע בעסק המשפחתי, והיה מייצר תבניות למוצרי מתכות. הוא תמיד לקח על עצמו אתגרים קשים שאף אחד אחר לא היה יכול לפתור. הוא התמקד בעמידות של המוצרים, היה מוקף במהנדסי מכונות אבל דרש מהם לא לבנות סתם משהו טוב אלא משהו שיישאר לנצחו.

גורם שלישי שהשפיע עליו היה עמית בטכניון שהיה מומחה בכל שפות המחשב – Unix ,Assembler, הוא אפילו פיתח קוד המתקן את עצמו, והפעיל בשעות הפנאי דטה סנטר מתוך הטכניון.

המודל האחרון היה אחד המנהלים שלו שלימד אותו על החשיבות להבנת אנשים, ככל שזה נוגע להנעת העובדים ומתן השראה. "הוא הראה לי איך להקיף את עצמי באנשים חכמים, ולהיות דורשני אך מבין", אמר סרוג'י.

"כל הלקחים הללו מתאימים אחד לאחד לפילוסופיה של אפל. בגלל זה אנחנו לא מסתמכים על תכנונים של צד שלישי כי אף פעם לא יספקו לנו את התכונות הכי מתקדמות שאנחנו רוצים שיהיו במכשיר. הלכנו פעמים רבות נגד החוכמה המקובלת. אחת מהן היתה כשהחלטנו לעבור לשבב משלנו A4 (כיום אפל כבר משבצת במכשירים שלה את המעבד A8 מבוסס ARM). ששימש אותנו במכשירי ה-iPad הראשונים וב-iPhone 4. עד היום השבב הזה ויורשיו שווקו במאות מיליוני יחידות. היינו צריכים לבנות ארגון ממושמע, חושב הלאה ולא מחשיב אף משימה כקשה מדי ובלתי אפשרית".

הדרך הקלה היא לרוב הדרך השגויה

לסיכום אמר סרוג'י כי "התפקיד שלנו כמהנדסים הוא לפתור בעיות קשות. אי אפשר לפתור בעיה בלי ההשכלה המתאימה והניסיון ההנדסי. הדרך הקלה היא לרוב הדרך השגויה. קחו סיכונים אך עשו זאת תוך שמירה על האתיקה והישארו צנועים. בלי שיפור וחדשנות נהיה מיושנים ומיותרים. כל הדברים הללו הם ב-DNA של אפל. ולכן אני שמח להיות חלק מהחטיבה שבונה את העתיד."