"אין הגדרה חד-משמעית מהי עיר חכמה – ואולי טוב שכך"

"אין הגדרה מוסכמת מה זהיא עיר חכמה – כל עיר מתמקדת בחוזקה של העיר. תל אביב שמה לדגל מעורבות תושבים ויחס אישי לכל תושב, מידע ישירות לתושב, תחת התפיסה של דיגיטל. בצד זה התפתחו צירים נושאיים בתחום המאור, גם ההשקיה שלנו מבוססת סנסורים,  פינוי האשפה ועוד". כך אמרה ליאורה שכטר, מנהלת מערכות המידע של עיריית תל אביב.

שכטר דיברה באירוע "האינטרנט של הדברים", IoT.con. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים באחרונה באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

שכטר נתנה מספר דוגמאות לשימוש באינטרנט של הדברים להפיכת תל אביב לעיר חכמה. "אנו יודעים כמה זוגות אופניים יש בכל נקודת תלאופן, וכמה מקומות תפוסים ופנויים בחניונים. אנו מספקי את השירות לתושב בזמן אמת, ומעודדים סטארט-אפים לבנות אפליקציות שישפרו את השירות לתושב באמצעות הנתונים שאנו משדרים".

"כנ"ל מערך הרמזורים – הוא ממוכן, מבוסס מצלמות, חיישנים שסופרים את התנועה ברחובות הראשיים, והדבר מאפשר לנו לנהל טוב יותר ונכון יותר את מערך הרמזורים. התחברנו ל-Waze ואנחנו יודעים בכל נקודת זמן מה העומסים בעיר. כך ננתח ונמצא תבניות קבועות כדי לטפל בהם. אנחנו מפתחים בפיתוח פנימי את רוב המערכות, ולכן אנו יכולים לקשר סנסור לכל המערכות האפשריות".

מערכת מסובכת הדורשת ניהול מורכב

לדברי אייל פדר, מנכ"ל ZenCity, אחת החברות שזכו במכרז להפיכת תל אביב לעיר חכמה, "מה שהופך את העיר למערכת מסובכת הדורשת ניהול מורכב, הוא הגורם האנושי. כשמדברים על האינטרנט של הדברים מאוד חשוב לדבר על החיבור בין החיישנים לבין האנשים. במובן מסוים, כשאנחנו מסתכלים על ערים – רשת הסנסורים הפרוסה ביותר היא האנשים. כמעט לכולם יש סמארטפונים. רשת הסנסורים של הסמראטפונים יכולה לספק לנו מידע".

עוד מוסיף פדר כי "הדבר השני הנדרש בעיר חכמה – שהפלטפורמות לא רק יספקו מידע אלא גם ייצרו אינטאראקציה. הפתרון שזכה בעיריית תל אביב –  ברגע שאדם מגיע לתחנת אוטובוס, הוא יקבל הודעה בפוש לטלפון מתי יגיע האוטובוס".

שלומי אשכנזי, מנכ"ל GreenQ, תיאר את מערך ניהול איסוף האשפה באמצעות חיישנים המותקנים על המשאיות. "אנחנו אוספים מידע על ייצור האשפה, וכך אנחנו יכולים לכוון את מערך איסוף האשפה ולייעל את המידע כדי לא להגיע לבניין רק בשביל לאסוף חצי פח, לדוגמה . אנחנו הופכים את המשאית לחכמה כי זה הרבה יותר מעשי מלהציב חיישנים על 70 אלף הפחים בעיר. העירייה מפעילה 76 משאיות ואפשר לעשות זאת בתהליך הרגיל של החלפת צי המשאיות".

אורי בן ארי, מומחה לערים חכמות ויזם חברתי, אומר בתשובה לשאלתו של אלתר, האם עיר חכמה היא לוקסוס של 15 הערים החזקות – כי "כל עיר חייבת להיות עיר חכמה. לפני 10-15 שנים כבר התחילו להכניס מערכות ERP ו-CRM לכל הערים. לאט לאט מתחבר פרוטוקול לערים חכמות שמאפשר למדוד אותן לפי מדדים".

בן ארי מסביר כי "השגיאה הנפוצה היא שבדרך כלל מקובל שראש עיר מעביר למנמ"ר ומתייחס לעיר חכמה כפרויקט לא כמהות. התייחסות שעיר חכמה צריכה להיות מהות שמשלבת את כל המרכיבים ומשתמשת בטכנולוגית ICT כדי להתייעל לשפר את איכות הסביבה ולשמור על הקיימות".

אסטרטגיות של עיר חכמה

לדברי בן ארי, "יש מאפיינים עיקריים שמתחתיהם 60-90 תתי מדדים. כל ראש עיר חייב לדעת שהוא מנהל ארגון, הוא צריך לדאוג לתושבים. כל אחד מהתושבים הוא לקוח ולא חושבים על זה. כשליאורה התחילה עם עם דיגיתל כדי לתת שירות לתושבים, לא היו לה אסטרטגיות של עיר חכמה ואני שמח שכעית ניתן ליישם זאת. מדברים על מדדים ברורים שתוצאתם אזרחים מרוצים עם עלויות תפעוליות נמוכות. רשויות מקומיות במצוקה תקציבית יכולים להתמקד במשהו כמו ניהול תחבורה, ולהמשיך בכך".

"ערים הופכים לחכמות בפועל כשאתה בא למשל לקנות מכונית – לא תקנה מכונית עם רדיו וקלטת אלא תקנה מכונית עם אמצעים של 2016", מסביר בן ארי. "כנ"ל כשקונים עמודי תאורה, רמזורים ועוד, בהכרח החוכמה נכנסת לכל העיר. האתגר הוא לפתח אפליקציה בהם עמודי התאורה יהיו יכולים לדבר עם פחי האשפה. לגבי פורום ה-15. העלויות לעיר חכמה מאוד גבוהות ואינני רואה ערים גדולות במדינתנו שמסוגלות לקחת זאת על עצמם. אבל צריך לזכור כי לפני 20 שנה עלויות ה-CRM היו יקרות וכניסת המערכות היתה נמוכה. המחיר היום נמוך בהרבה והחדירה משמעותית. אני מעריך שזה יקרה גם בתחום הערים החכמות".

על כך הוסיף אשכנזי כי "הערים נבנות במשך הרבה שנים והחלפת תתשתיות אורכת זמן רב. לפיכך אנו מביאים מערכות שמתלבשות על המערכות הקיימות. כמו כן, ישנו אתגר נוסף – ההבנה שעיר חכמה צריכה להיות Commodity. עיריית תל אביב עושה אינטגרציה בעצמה – רוב העיריות לא יכולות לעשות אינטגרציה וחיבורים בין המערכות. אנחנו צריכים להתמקד ברמת הספקים".

מאיר גבעון, מנכ"ל GIV Solutions, אמר כי "הפתרון הוא פלטפורמה שמאפשרת בכל תחום שעיר עוסקת בו, לטפל בשרשרת הערך החל מאיסוף הנתונים מכל המקורות – טכנולוגיים ואנושיים, פילטרים שמוציאים את הג'אנק. הסנסורים מציפים במידע שדורש סינון, ויש לבחון אותו בתוך טולרנסים בעלי התנהגות פרואקטיבית שקובעים מה עושים עם כל סוג של אות ואיזה תהליך ומה ההודעה בסופה. יש לבצע הפעלת תהליכי עבודה לוגיסטים ופיננסים וגם BI, הכולל ניתוח לאחור לצורך שיפור מתמיד".