“שוק הרחפנים פתח את השמים; לא ירחק היום ונראה מוניות מעופפות"

"תחום הרחפנים בישראל חי ובועט, ולוקח את העולם הטכנולוגי בארץ ובעולם כולו למקום חדש. המהפכה כבר החלה, והשמיים נפתחו והפכו לנחלתם של רבים", כך אמר רן קליינר, מנכ"ל עם הרוח.

קליינר דיבר בכנס אנשים ורחפנים 2016, הכנס המקצועי הראשון בתחום, שנערך היום (ד') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. האולם התמלא במאות מומחים ומתעניינים בתחום, שהאזינו להרצאות שעסקו במגוון הזוויות של התחום המתפתח. הנחו את הכנס פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, וקליינר.

לדברי קליינר, "עד לפני כמה שנים היו השמיים נחלתם של מעטים, שהפעילו כלי טיס גדולים. עד אז היו אפשרויות הטיסה בשוק האזרחי מצומצמות, משיקולי עלות ואיכות הסביבה. שוק הרחפנים פתח את זה. הם פשוטים ולהפעלה, ומחירם זול יחסית, מה שהופך אותם לזמינים לצרכנים, שעושים בהם שימושים כיד הדמיון הטובה – מצילום ועד לאווירובטיקה ומתן שירותים מסחריים".

"בנוסף", ציין, "חברות סטארט-אפ ישראליות נכנסות לתחום הרחפנים. אמנם, בפיתוח שלהם איחרנו את הרכבת, אבל בתחום החיישנים והיישומים לרחפנים האפשרויות לשוק הישראלי רבות".

עוד ציין קליינר את העדר הצורך בטייסים שקיים ברחפנים. "עד לפני חמש שנים, השירותים בשוק התעופה סופקו רק על ידי טייסים. כיום אפשר למצוא הרבה כלי טיס בלתי מאוישים, רובם הגדול רחפנים. כיום מוטסים הכלים האלה על ידי אנשים שנמצאים על הקרקע, אולם בעוד 10 שנים ואולי פחות הם יטוסו בכוחות עצמם ויימנעו בעצמם ממכשולים במהלך הטיסה, באמצעות מערכת בקרה מרכזית. לא ירחק היום והכלים האלה יהיו מוניות ואוטובוסים אוויריים. נראה את זה עוד בימי חיינו".

קצת היסטוריה

בהמשך סקר קליינר את ההיסטוריה של עולם המזל"טים והרחפנים. לדבריו, "המזל"טים הראשונים ששידרו וידיאו לקרקע ושירתו בצבא נולדו בישראל, על גדות תעלת סואץ, ב-1969. המצרים קיבלו מערכות רוסיות חדשות נגד מטוסים והיה מסוכן לחצות את התעלה. בצה"ל חיפשו פתרון לכך. באו כמה חבר'ה שהתעסקו בטיסנים ואמרו: בואו נשים מצלמה על הטיסן, נטיס אותו מעבר לתעלה ולא נסכן אף אחד. הם עשו זאת ואמנם, הטיסן עשה את העבודה. אז הבינו את הפוטנציאל של הכלי הזה והתחילו בסודי סודות לפתח את המזל"ט".

"המזל"ט הראשון היה של תדיראן ונקרא סורק", ציין. "הוא טס עם שידור רדיו, הייתה עליו מצלמת וידיאו ואפשר היה כבר אז לזהות את המיקום שלו. הוא עשה מהפכה בצבא. זה הבסיס לתשתית הטכנולוגית של הרחפנים. מאוחר יותר האמריקנים החלו להתעניין בתחום וקנו מאתנו. בשנות ה-90 הם התחילו לפתח כלי טיס בלתי מאוישים בעצמם וכיום הם מהווים 60% מהשוק".

ההתרחבות של הרחפנים ושאר כלי הטיס הבלתי מאוישים לעולם התעופה האזרחית אירעה לפני כמה שנים, לאחר שחברות החלו ללטוש אליו עיניים ושחובבי טיסנים בנו פתרונות רלוונטיים, אמר קליינר. הוא ציין כי "יש שלושה חסמי כניסה עיקריים לשוק האזרחי: המחיר, הרגולציה והפיקוח הביטחוני על הייצוא. כל כלי טיס, גם אזרחי, צריך לעבור פיקוח של משרד הביטחון ומבחינת המפתחים הטכנולוגיים בתחום זה חסם. נדרש להעביר את הפיקוח על הטכנולוגיות הקשורות לרחפנים האזרחיים למשרד הכלכלה".

"עולם התעופה משתנה", ציין. "תעשיות כלי הטיס המסורתיות פוגשות את עולם הקוד הפתוח, כמעט כל אחד יכול להרשות לעצמו להחזיק כלי טיס ובסיס הטכנולוגיה של כלי הטיס הבלתי מאוישים אזרחי לחלוטין".
לסיום ענה קליינר על השאלה: מה צופן העתיד? "נראה הגדלה משמעותית מאוד במספר כלי הטיס והאפליקציות הרלוונטיות לשימושים אזרחיים, הבטיחות והאמינות של כלי הטיס ישתפרו, הניסיון יצטבר, יהיו עוד יכולות אוטונומיות, התערבות המטיס בהפעלת הרחפנים תצטמצם, החקיקה בתחום הרחפנים תתפתח ושחקנים גדולים כמו גוגל (Google), אמזון (Amazon) ופייסבוק (Facebook) ייכנסו עוד יותר לתחום", סיכם.