משרד האוצר: "מיעוט הנשים בהיי-טק פוגע במשק"

סקירה שפרסם היום (א') משרד האוצר על מצב תעסוקת הנשים בהיי-טק הישראלי מעלה נתונים עגומים: רק קצת יותר מרבע (26%) מהמועסקים במקצועות הליבה של התעשייה, כמו פיתוח תוכנה וחומרה, הם נשים, ושיעור השכירות בהיי-טק הוא 35% בלבד. הנתונים פורסמו לקראת יום האישה הבינלאומי, שיחול מחרתיים (ג').

המספרים, שמבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעלים כי ב-2014 הועסקו 36,100 נשים במקצועות הליבה של ההיי-טק לעומת 102,300 גברים. על פי האוצר, הדבר משפיע על פערי השכר בין גברים לנשים בתעשייה, שכן עובדים במקצועות הליבה משתכרים יותר מאשר, למשל, מנהלות משאבי אנוש או אדמיניסטרציה.

מעבר לכך, נכתב בסקירה, "מיעוט הנשים בתחום כרוך בהפסד החדשנות והיצירתיות שהיו יכולות לתרום נשים מוכשרות שאינן משתלבות בענף. משמעותו של הפסד זה מתעצמת נוכח ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן הדרוש לתעשיית ההיי-טק הישראלית. מכאן שהרחבת השתתפותן של נשים בתעשייה היא צעד מתבקש".

פחות תלמידות – פחות עובדות

אחת הסיבות המרכזיות לפערים הללו היא, על פי האוצר, המיעוט היחסי של נשים שלומדות את מקצועות ההיי-טק והמחשוב. "פחות נשים בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים הרלוונטיים – במיוחד מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה – קודם ברמת חמש יחידות בבית הספר התיכון ואחר כך, וביתר שאת, במסגרות ההשכלה הגבוהה. בחירות אלה נעשות על אף העובדה שהשכר של בוגרות לימודים אלה גבוה בהרבה מהשכר של בוגרות תחומי לימוד אחרים, וסיכוייהן של הנשים הלומדות בחוגים אלה להשלים את התואר בזמן התקני גבוהים משל גברים", נכתב בסקירה.

כך, בעוד שנערות מהוות 47% מתלמידי חמש יחידות מתמטיקה לבגרות, השיעור שלהן מהלומדים חמש יחידות בפיזיקה (37%) ובמדעי המחשב (31%) נמוך הרבה יותר. לעומת זאת, הבנות לומדות הרבה יותר תנ"ך, מדעי החברה ואומנות. עוד יצוין כי נערות ערביות בוחרות בלימודים מוגברים במתמטיקה ובמדעים יותר מאשר נערות יהודיות ונערים ערבים.

כן מראים הנתונים כי הבידול המגדרי בולט גם בהשכלה הגבוהה: שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההנדסה עומד על 25% בלבד, ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – על 29%. לעומת זאת, המקצועות הפופולאריים ביותר בקרב הנשים הם מדעי החברה, הוראה ומקצועות עזר רפואיים.

לא גזירת גורל

המומחים טוענים כי לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל, אולם היא ניתנת לשינוי, שכן בניגוד לעבר, רוב הלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה הם נשים, ומקצועות שנחשבו "גבריים" מאוד, כמו משפטים ורפואה, עברו מהפכה וכיום, כמחצית מהסטודנטים בהם אלה נשים.

יצוין כי מבין 30 מדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת במקום ה-15 ברשימת בוגרות התואר הראשון במקצועות הרלוונטיים להיי-טק, עם 26.1% – מעט מעל הממוצע של כלל המדינות. למקום הראשון בדירוג זה מגיעה יוון, כשאחריה איטליה, לוקסמבורג, טורקיה ודנמרק. סוגרות את הרשימה צ'כיה, הונגריה, הולנד, שווייץ ויפן.

במשרד האוצר טוענים כי "הגורמים למיעוט הנשים במקצועות הנ"ל הם מגוונים, כאשר לרוב נוטים החוקרים בתחום להדגיש גורמים חברתיים, סביבתיים ופסיכולוגיים שמובילים נשים לבחור נתיבים שונים מגברים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה".

עוד הם מציינים ש-"למיעוט הנשים בתעשיית ההיי-טק השפעה לא מבוטלת על אי השוויון בשכר בין נשים לגברים, וכן על פריון העבודה וצמיחת המשק. לכן, על מנת להגדיל את כוח העבודה המיומן הדרוש לצמיחת ההיי-טק הישראלי, יש להתייחס גם לבידול המגדרי במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ולחפש כלי מדיניות אפקטיביים לצמצום התופעה".