"הטכנולוגיה בלמידה חשובה, אך היא הכלי – ולא המטרה"

"הטכנולוגיה בלמידה היא חשובה – אבל היא כלי ולא מטרת הלמידה". כך אמרה רינת אהרוני-פרי, מנהלת תחום למידה מתוקשבת בחטיבת ההדרכה של נס.

אהרוני-פרי דיברה בפורום לקוחות – מנהלי ומנהלות הדרכה, אותו ערכה נס. הכנס, שנערך היום (ה'), באולם אירועים סטוקו, מגרשי הטניס הדר יוסף תל אביב, עסק בטכנולוגיות וחדשנות בלמידה, ונעשה בשיתוף פעולה עם לוטם – אסטרטגיות לפיתוח ארגונים.

אהרוני-פרי פתחה את דבריה בציטוט, לפיו "הניסיון למצוא את הדרך הנכונה ללמד, במציאות של ריבוי טכנולוגיות חדשות ורעיונות חדשים, אשר מציפים בקצב מסחרר – דומה לחיפוש הצפון האמיתי בעת סופת שלגים".

היא הביאה נתונים ממחקר, לפיהם תחום פיתוח המנהלים אוחז בנתח של 14% מכלל הלמידה בארגונים, תחומי תהליכים עסקיים ונהלי עבודה אוחזים בנתח של 12% כל אחד, "ואילו תחום מערכות המידע הוא הנלמד הכי מעט, ומהווה רק 5% מכלל הלמידה הארגונית". מחקר אחר בחן את האופן בו לומדים בארגון. לדברי אהרוני-פרי, "הדרך הפרונטלית נלמדת ב-73% מהמקרים, למידה עצמית מתוקשבת מהווה 10%, ושיעור וירטואלי סינכרוני, רק 3%. אין ספק כי עולם הלומדות הולך ותופס נפח משמעותי יותר מכלל תמהיל הלמידה".

שאלה נוספת שיש לבחון, אמרה אהרוני-פרי, "היא מהי הדרך הנכונה והנוחה ללמוד? יש הלומדים עם עמיתים, יש ממאמרים מודפסים, יש מי שעושה זאת בקבוצות לימוד, יש הצופים בסרטונים בסלולר ויש האוהבים הדרכה פרוטנלית, סדנאות או הדמיות וניתוח מקרים. לכל דרך לימוד יש את היתרונות והחסרונות שלה, יש מי שאוהב דרך אחת ויש כאלה האוהבים לגוון".

לדבריה, "יש סגנונות למידה שונים: שמיעתי, חזותי וכתיבתי. אנשים שונים לומדים בסגנונות למידה שונים, והמטרה היא שאנשים שונים יהיו מונגשים ללימוד באופן שונה". היא הוסיפה כי "לא רק הלומדים משתנים, גם שוק העבודה משתנה, המיומנויות משתנות – וכך גם צורכי השוק".

אילו מתודולוגיות למידה כבר לא רלוונטיות?

היבט נוסף, לדברי אהרוני-פרי, הוא "מתודולוגיות למידה שפג תוקפן – דברים בלמידה המסורתית שיש להוציאם מארגז הכלים: למידה ארוכה, פורמלית, סטטית, ההנחה לפיה החוכמה מצויה אצל המורה, פתרון למידה אחד אשר מותאם לכולם – שלא לוקח בחשבון שונות של התלמידים. עוד 'פג תוקף' הוא הלימוד בזמנים קבועים, וההנחה לפיה מה שהיה – הוא שיהיה". מנגד, ציינה, "יש אסטרטגיות למידה נצחיות: גישת למידה פורמלית וא-פורמלית, אשר הולכת בקו אחד עם הארגון ומצליחה לגרום ללומדים להימצא במעורבות רגשית".

אהרוני-פרי הציגה כמה מגמות עתידיות שתהיינה בעלות משקל סגולי רב בלמידה העתידית: האחת, אמרה, "האינפוגרפיקה: הצגה חזותית של מידע ורעיונות, לטובת עיכול קל ומהיר". השניה, "למידת-מיקרו: נגיסי למידה, עזרי למידה מגוונים, נגישים, קצרים, ממוקדים, אשר מותאמים אישית ללומד". השלישית, "סביבת למידה מותאמת לארגון". הרביעית, "יעילות בלמידה: כל מה שאני צריך זה לחפש בזמן הנכון, עכשיו, בצורה שאני רוצה, עם פרסונליזציה".

"נדרש לקחת לטובת הלמידה את כל מה שאפשר לטובת שיפור ביצועי הארגון", אמרה אהרוני-פרי, "יש להפנים את עלייתן של המגמות החדשות, ובראשן, BYOD, ראשי תיבות של Bring Your Own Device – 'הבא את המכשיר הנייד האישי שלך לעבודה'. הלמידה תיעשה מכל מקום ועל כל מכשיר. המובייל יהפוך לפלטפורמת למידה מרכזית. ייעשה – וכבר נעשה, שימוש ברשתות החברתיות לשיתוף, העשרה והעצמה. הטכנולוגיה היא מניעה של למידה, היא מאפשרת להעשיר אותה".

אהרוני-פרי סיימה את הרצאתה בדימוי לפיו "היחס ללמידה צריך להיות כמו שימוש בשתי עיניים המביטות על הכדור: מצד אחד נדרש לדעת מה קורה בעולם, אילו טכנולוגיות ניתן לגייס לטובת הלמידה הארגונית. מצד שני יש להביט פנימה לתוך הארגון, מה יכול להועיל, מה לא, מה עובד בו, מה יעבוד. בין שתי העיניים נמצא המוח, הנדרש לחבר בין שתיהן".

ערן לכברג שנקמן, מנהל מחלקת שיפור ביצועים, לוטם – אסטרטגיות לפיתוח ארגונים. צילום: קובי קנטור

עדית שומן אדטו, שותפה מנהלת, וערן לכברג שנקמן, מנהל מחלקת שיפור ביצועים – שניהם מלוטם, שותפה עסקית של נס, הציגו את מערכת Vision, פרי פיתוח של נס, המטפלת בהיבטים שונים של הלמידה: ניהול השינוי, ניהול תהליך הלמידה, הטמעת היבטים של משחוק (גיימיפיקציה), ויצירת כלי יעיל לניהול הידע הארגוני – תוך מענה לאסטרטגיות העסקיות של הארגון והלימה לרגולציות. הכלי, סיכמו, "בונה לארגון תמהיל למידה מיטבי".

עדית שומן אדטו, שותפה מנהלת, לוטם – אסטרטגיות לפיתוח ארגונים. צילום: קובי קנטור

עוד דיברה רותי סלומון, מומחית לתשתיות למידה במכון מופ"ת, על העשרת הזהות הדיגטלית כמוטיבצייה ללמידה. את הכנס סיים ד"ר דן מרום, בהרצאה על Crowd Learning ועל רתימת הידע הארגוני כמקפצה לעולם הלמידה.