"המחסור במתכנתים ובמהנדסים אקוטי – וניתן לפתור אותו"

משרד האוצר פרסם באחרונה סקירה עם ממצאים קשים על ענף ההיי-טק בישראל, ובמרכזם קביעה שבחמש השנים האחרונות הענף מאבד גובה בצורה מתמדת. הדו"ח קובע עוד שההיי-טק פסק להיות מנוע הצמיחה של המשק ושחלקו בייצוא הישראלי פוחת ברציפות מאז 2010. הקביעה החמורה ביותר היא שבגלל הירידה בקצב הצמיחה של הענף, מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות גלובלית מתערער.

יצוין כי משרד האוצר הוא לא היחיד שמתריע על בעיה זו. לא מכבר פורסם מדד החדשנות העולמית Global Innovation Index, שמראה שישראל הידרדרה מהמקום ה-15 למקום ה-22 ברמת החדשנות בהשוואה לשאר מדינות העולם.

דו"ח האוצר הוא דו"ח חמור מאוד, אולם למרות זאת, ההתייחסות אליו פחות רחבה ממה שהיה ניתן לצפות. נוצר הרושם שבענף לא עושים עניין מהאפשרות שישראל תפסיק להיות אומת הסטארט-אפ ותחזור להיות מדינה שידועה כיצואנית של פרי הדר.

עופר שושן, מייסד ומנכ"ל סוכנות התרגומים המקוונת One Hour Translation ויזם סדרתי בחברות היי-טק, סבור שיש בנתונים שפרסם האוצר הרבה מהאמת, אך לא מדובר במצב שלא ניתן לתיקון.

"הירידה בקצב הצמיחה של הענף נובעת ממחסור בכוח אדם. השקעה מסיבית בחינוך טכנולוגי והנדסי, הכשרת מנהלי מכירות ופנייה לשווקים בעולם שאינם דוברי אנגלית יבטיחו שההיי-טק הישראלי לא יאבד את מקומו כמנוע הצמיחה של המשק ושמעמדנו המוביל בחדשנות הגלובלית יישמר", אמר.

"צריך להבין שכוח האדם המיומן שדרוש להיי-טק הוא בוגרי מתמטיקה, מדעים, מדעי המחשב והנדסה", ציין שושן. "גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר הקפיץ את ההיי-טק שלנו קדימה ואפשר את צמיחת הענף בשנות ה-90 וה-2000. בשנים האחרונות הענף ממשיך לצמוח ונדרשים עובדים מיומנים רבים נוספים שיתמכו בצמיחה. המחסור במתכנתים ובמהנדסים הוא אקוטי ובלי כניסה מסיבית של עובדים נוספים לענף לא תתאפשר המשך הצמיחה. בנוסף, יש מחסור באנשי מכירות ופיתוח עסקי גלובליים, ששולטים לא רק באנגלית אלא גם בשפות של שווקים במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובמדינות אירופיות מובילות כמו גרמניה, צרפת, איטליה וסקנדינביה".

מה צריך לעשות כדי לצמצם את המחסור בכוח אדם?
"כדי שההיי-טק ימשיך להוביל את המשק הוא חייב הזרמה מסיבית של מיטב כוח האדם המיומן. כולם מדברים על זה והממשלה ומשרד החינוך מקדמים את הנושא דרך כלים כמו תוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה, הטכנולוגיה, המדעים והסייבר. עם זאת, צריך לוודא שהתוכניות המצוינות שנמצאות כרגע על השולחן יתורגמו במהירות למציאות בשטח. צעירים שבוחרים מסלול קרירה צריכים להבין שבעתיד הנראה לעין, החזר ההשקעה הטוב ביותר עבורם, כמו גם הביטחון התעסוקתי שלהם, טמונים ברכישת השכלה הנדסית, טכנית או מדעית. זה מתחיל מלימודי חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית, ועובר דרך תואר בהנדסה או טכנולוגיה.

זאת ועוד, ההיי-טק איבד חלק מכוח המשיכה שהיה לו וכדי לשנות את המגמה ולנצל את מלוא פוטנציאל כוח האדם יש צורך להבטיח שהדור הצעיר ירצה ללמוד את המקצועות הרלוונטיים. כדי לעודד מגמה זו יש להבטיח שההטבות שההיי-טק מביא לציבור יחלחלו לכל חלקי החברה.

כדי שזה יקרה, צריך לעודד חברות לפתוח שלוחות בפריפריה. אני מדבר מניסיון: מייד אחרי שהחלטנו לפתוח מרכז תמיכה ומכירות בבאר שבע, שמעסיק כ-100 עובדים, ראינו כמה דברים מדהימים, ובמרכזם את האיכות והכמות של המשאב האנושי שנמצא בדרום. לצד זאת, הבנו מיד שאנחנו פותרים כמה אתגרים בו זמנית: מספקים תעסוקה לאוכלוסיית סטודנטים ובוגרים מהדרום, מרחיבים את הפעילות שלנו ומאפשרים לעוד ספקים בנגב להרוויח ממכירת שירותים ומוצרים ל-One Hour Translation ולעובדים החדשים שלה מהדרום".

ומה בעניין בעיות הייצוא?
"צריך לצאת מהקיבעון שאומר: 'השקתי מוצר, שירות או אפליקציה ואני מתמקד בארצות הברית, אנגליה או רק במדינות דוברות אנגלית'. בהקשר זה אני אופטימי ומזהה מגמה ברורה של יותר חברות, יזמים ומנהלים שרואים את הפוטנציאל בשיווק ומכירות במדינות נוספות לאלה דוברות האנגלית. אין סיבה לא למצות את הפוטנציאל של שווקי יעד במדינות מבוססות במערב אירופה, או לנסות לפרוץ לשווקים עצומים במזרח אסיה או בדרום אמריקה".

על מה אתה מבסס קביעה זו?
"בנוסף למחקרים של חברות כמו Common Sense, שמראים שצרכנים מעדיפים לקנות בשפת האם, אנחנו רואים בכל יום איך גופים ישראליים וזרים שעושים לוקליזציה של האתרים, הקמפיינים, המוצרים והאפליקציות שלהם מזניקים את המכירות בתוך זמן קצר. סטארט-אפים וחברות היי-טק יצואניות צריכים לפרוץ לשווקים מחוץ לארצות הברית שצמאים לטכנולוגיות מתקדמות. בהרבה מקרים מדובר בשווקים קרובים יותר פיזית, מה שמקל על עשיית העסקים מולם".

"בסיכומו של דבר, ההיי טק הישראלי חייב ויכול להמשיך להיות הקטר המוביל את המשק", ציין שושן. "המפתח ברור: אותה רוח יצירתית שהניבה את הפיתוחים המדהימים מישראל יכולה לגבש וליישם את הפתרונות לאתגרים הכלליים של ההיי-טק הישראלי – וזה לא חייב לקחת הרבה זמן".