"תפקיד הרשות – לעודד את פיתוח אקו-סיסטם החדשנות בישראל"

"הרשות לחדשנות תעסוק גם בטיפול באקו-סיסטם שסביב החדשנות – למשל החינוך הטכנולוגי ומערכת החינוך בכלל, הפתיחה למדינות אסיה, המלצות לשינוי חוקי מס ועוד". כך אמר אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה, ויו"ר הרשות לחדשנות.

חסון דיבר בכנס שערך ארגון הבוגרים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "המערכת היזמית הישראלית – למנף את עתידה הטכנולוגי-עסקי של ישראל".

לדבריו, "פקידים ממשלתיים לא צריכים להחליף את היזמים, והיזמים לא צריכים להחליף את פקידי הממשלה. הממשלה יכולה לעזור בתשתיות: הון אנושי, סביבת מס נכונה, מרכזים ייעודיים כגון מרכזי הננו-טכנולוגיה וסביבה רגולטורית. כל אותם דברים שיוצרים את הסביבה שבהם חוקר, מדען ממציא, יזם או מנהל יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם."

חסון הסביר כי "יש דברים שהיזמים אינם יכולים לעשות כי זה תפקיד הממשלה, למשל לשנות את חוקי המס, או דברים הדורשים השקעה שהם אפילו מעבר ליכולת של חברה גדולה בודדת – חינוך לדוגמה. יש לנו יתרון יחסי בהבנת נושא הסיכון. כשאני אומר בעולם שרוב המיזמים נכשלים – אנשים מתחילים לרעוד. את הישראלים זה לא מפחיד".

יותר סיכונים ולא רק דברים קלים ומיידיים

"לי כממשלה יש אינטרס שתיקחו יותר סיכונים ושלא תעשו רק את הדברים הקלים והמיידיים – שתעשו יותר פרויקטי מו"פ ותסתכלו קדימה", אומר חסון. "יש לי יכולת הרבה יותר גדולה לשאת בסיכון. לכאורה זה נשמע לא הגיוני כי תפקיד הממשלה איננו להמר בכספי הציבור ובדרך כלל הממשלה משתמשת בכספים לדברים בטוחים. זה הגיון אינטואיטיבי. ההגיון האמיתי בדיוק הפוך. גם חברה שנכשלה – דבר שמתסכל את היזם ואת המשקיעים, אבל המדינה עשויה להרוויח מכך משום שאנשים פותחים חברות אחרות, והם גם למדו מהכשלונות. ישנם לא מעט פרויקטים שנכשלו ויצרו זליגה של ידע שחלחלה הלאה".

"אני המדען הראשי, אבל אני חלק ממשרד הכלכלה והתעשייה. לכן ברור שהתפקיד שלנו הוא מדע לא לשם מדע, ולא חדשנות רק לשם החדשנות – אלא לייצר את הדברים שדוחפים את הכלכלה את הצמיחה ואת התעסוקה – ואת כל זה עושים באמצעות מדע, טכנולוגיה, מחקר ופיתוח".

בהמשך הסביר חסון כי נוצר שוק פיננסי מאוד משוכלל בישראל שכולל הון סיכון, אנג'לים ואקסלורטירם. "יש פה רוח יזמית ותרבות של חדשנות", הוא אומר.

"בארץ פועלים 300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות", אמר חסון. "רבים מהם הוקמו בעקבות רכישה של חברות ישראליות, להרבה מהם זה מרכז הפיתוח היחיד מחוץ למדינת האם – לדוגמה 50% מההכנסות של אינטל (Intel) נובעות מישראל".

אם בעבר רוב החברות היו אמריקניות, כיום יותר ויותר חברות מגיעות מאסיה, טאיוואן, סינגפור, סין. יזם שאין לו אסטרטגיה באשר לסין שיתחיל לדאוג לכך. יש חשיפה הולכת וגוברת של ישראל כלפי השווקים הללו ולהיפך", אומר חסון.

החיים לא פשוטים

כאן מגיע חסון לסימני האזהרה. "בעוד 50% מהיצוא התעשייתי הוא היי-טק, נתון המהווה כ-15% מהתוצר, תעשיית ההיי-טק מעסיקה פחות מ-9% מהמועסקים במשק".

"בעוד בנתוני החברות הצעירות אנו רושמים שיא של כל הזמנים בגיוסים ובפרמטרים נוספים, בשנים האחרונות ניכרת סטגנציה ביצוא, ובאופן ספציפי בחבורות הבוגרות יותר – המוכרות בעשרות מיליונים בשנה ויותר. יש יותר ויותר חברות כאלה: מלאנוקס, טבע, צ'קפוינט, אמדוקס. אפילו Given Imagin נקנתה כשמכרה בסדרי גודל משמעותיים. כשמסתכלים מה קורה בחברות הללו, החיים לא פשוטים – הסיבה הכי ברורה היא שהתחרות הולכת וגוברת. התחרות של חברה ישראלית מובילה איננה מול חברה ישראלית אחרת אלא חברה שיושבת בפאלו אלטו, אוקריאנה, שנחאי ועוד. המשמעות היא שכשאנחנו נכנסים לטפל בתעשיה הזו כממשלה אנו צריכים להבחין בין החברות".

חסון מסביר כי "תקציב המדען הראשי עומד על 1.5-2 מיליארד שקל. המספר הזה לא השתנה דרמטית, אבל לפני 20 שנה הוא היווה רבע מההשקעה הלאומית למו"פ עסקי – היום הוא מהווה פחות מ-5%. התפקיד שלנו לתת את הכסף למקום בו הוא יעשה את ההשפעה הגדולה ביותר".

"מטרת הרשות הוא חיזוק התעשיה והשאת התועלת הכלכלית למשק", אומר חסון. "בשל כך אנו תומכים במקרים בהם ישנם כשלי שוק. היום הרוב מוחלט של הכסף הולך לחברות קטנות ובינוניות, בשונה ממה שהיה לפני 10 שנים".

"אנו נפעל להרחבת ארגז הכלים שמצוי כיום, כשעל הדרך אנחנו עושים שינוי דרמטי ובונים מבנה יותר מוכוון לקוח" מסכם חסון. "הרעיון הוא לבנות את הארגון בצורת זירות חדשנות שלכל אחת מהן יהיה סט לקוחות ומשימות מוגדר, תקציב מוגדר ומנהל שאחראי על קידום המשימה, וזאת עם ועדה מקצועית שמתמחה בתחום של אותה זירה".