ערן אלראי, Software AG: "ב-2020, שליש מההוצאות הארגוניות על מחשוב יהיו בעולם הדיגיטלי"

"בסך הכל לרבע מהגופים בעולם כיום יש אסטרטגיה דיגיטלית ברורה. לכולנו נדמה כי כולם בפנים עקב הטכנולוגיה לה אנחנו חשופים בפרסומות וכד', אך מעט מאוד ארגונים נמצאים בעולם הדיגיטלי. העולם הזה הוא לא אפליקציית מובייל – זה רק רכיב קטן מאוד". כך אמר ערן אלראי, מנכ"ל Software AG ישראל.

אלראי דיבר בפורום ניהול חדשנות עסקית אשר נערך אתמול (א') במכללת מגמות בפתח תקווה בהפקת אנשים ומחשבים. את הפורום הנחתה שמעונה נווה, יועצת בכירה, לשעבר מנמ"רית אקסלנס נשואה.

אלראי אמר כי "רק בשנת 2020 שליש ההוצאות יהיו בעולם הדיגיטלי. ההערכה היא כי 50% מהתקציבים יהיו לטרנספורמציה דיגיטלית כזו או אחרת".

"אם בוחנים היום מדוע לעבור לדיגיטלי, אנחנו רואים את התועלת העסקית. למשל, אם אישור משכנתא ייקח יום אחד במקום שלושה ימים, החיסכון הארגוני הוא ענק. המאמצים הללו נראים בחיסכון התפעולי: ביצוע ידני של שלושה עד חמישה ימים, ישתדרג ל-15 דקות בביצוע דיגיטלי. זמן לשחרור גרסה אשר אורך 12 חודשים במערכות ישנות, יהפוך לחודש אחד במערכת חדשה", מסביר אלראי.

"בנוסף, רבים לא שמים דגש על נושא הורדת העלויות כיוון שהמאבקים העיקריים מתמקדים בהעלאת הכנסות".

אלראי הסביר כי לחברה יש פלטפורמה עסקית דיגיטלית המראה איך החברה נמצאת בגופים בעולם ובארץ. "הפלטפורמה בנויה מארבעה רבדים: העליון הוא אנליטי, השני הוא התהליך, השלישי אינטגרציה, והרביעי זה In-memory data".

לא משנה מאיפה בעולם מניעים את הפרויקט

"Software AG נמצאת בעולם במקומות בהם יש ערך רב למערך ה-IT: בנקים, ביטוח, שוק ההון וקמעונאות", מסביר אלראי. "יש לגשר בין הסניפים לבין המערך הקיים. הפלטפורמה הדיגיטלית צריכה לטפל ברגולציה מצד שמאל ובערוצים מצד ימין, ובגלל שבאנו ממערכות הליבה אנחנו יודעים להשתמש במערכת הליבה ולקחת אותם יותר לאן שהמצב הוא כיום. הפלטפורמה מכסה את כל האלמנטים ומאפשרת לעשות שימוש חדש או נוסף".

אלראי שיתף במספר דוגמאות כיצד Software AG תורמת באמצעות הפלטפורמה אותה פיתחה. "אמדוקס (Amdocs) למשל, מבצעת בזכות הפלטפורמה של AG את כל נושא ניתוח הפערים. זו תרומה דיגיטלית לפרויקטים, משהו מאוד מוחשי שאפשר באמצעותו לנהל את הפרויקט מכל מקום לכל מקום, ולא משנה מאיפה בעולם מניעים את הפרויקט הזה. התהליך יקר, אבל אחריו יש חיסכון רב מאוד שמשיגים כתוצאה ממנו".

דוגמא נוספת שנתן אלראי היא כלל ביטוח, שם "כל נושא המאבק הרגולטורי עם שיפור שירות לקוח ובו זמנית להריץ עסק קיים, הוא מאבק מטורף. אנחנו אומרים שיש את המבוטח החכם והפלטפורמה מאפשרת לטפל בו, וכך לסייע למבטח ולמבוטח. בסופו של דבר הלקוח בא עם אפליקציה דיגיטלית ורוצה מהארגון את אותו שירות שהוא מקבל ביישום, וצריך לדעת לתת לו את אותו מענה".

עדיין לא הישראל הדיגיטלית אליה רוצים להגיע

אלראי מתייחס גם לקידמה הדיגיטלית בממשלה. "היא שועטת  קדימה – מדינת ישראל נמצאת במקום טוב. ישראל דיגיטלית נמצאת במקום טוב מאוד לעומת גרמניה וארצות הברית. אך זאת עדיין לא הישראל הדיגיטלית אליה רוצים להגיע. משרד הרווחה למשל, רוצה לבנות תיק רווחה דיגיטלי – זה אחד הדברים המורכבים שיש, או טיפול מרחוק בצרכנים של שירותי הרווחה, או מחשבון למיצוי זכויות. הרעיון הוא איך מטייבים את הביצוע של זה. ההתפתחות היא מאוד איטית והיא לוקחת את הזמן שלה, והחברה מתאימה אליה את הקצב".

דוגמה לכך לקוחה דווקא מהטוטו. ב"שנים האחרונות העסק התפתח וקפץ, אך הדבר הכי מעניין הוא שרוב הפעילות נעשית בתחנות הטוטו: 87.3%. הרבה מהפעילויות הדיגיטליות לא קורות בכלל. 6.8% אחוז פועלים דרך אתר אינטרנט, ו-5.8% מהסלולר. כך אנשים מהמרים. בשביל להגיע למקומות האלה צריך להגיע למובילות טכנולוגית. אלה לא דברים שהיו כאן לפני 30 שנה, וזה מאוד דינאמי ומאוד חדש", אמר אלראי לסיכום. יש שינוי באופי האנשים – העולם משתנה וצריך לדעת לעמוד בו".