ראש מטה הסייבר: "קידום התעשייה בתחום – יעד לאומי"
"שילוב בינה לבין הממשלה והאקדמיה יצעיד את ישראל בתחום הסייבר לעשרות השנים הבאות", אמר ד"ר אביתר מתניה, ראש המטה, בכנס שנועד לעודד שיתופי פעולה בין הצדדים
"קידום תעשיית הסייבר הוא יעד לאומי. שילוב שלה עם הממשלה והאקדמיה יצעיד את ישראל בתחום זה לעשרות השנים הבאות", כך אמר ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי.
ד"ר מתניה דיבר בכנס שערכו היום (ה') המטה, מכון הייצוא ולשכת המדען הראשי במרכז הכנסים של הבורסה בתל אביב. מטרת האירוע הייתה להכיר לבכירים בתעשיית הסייבר בארץ את הפעילות הממשלתית בנושא ולקדם את שיתוף הפעולה בין הצדדים.
ראש המטה ציין את הפעילויות שעורכת הממשלה בתחום כאשר לדבריו, "המהלך החשוב ביותר הוא הקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר, במקביל למטה שלנו. הגוף הזה הולך להיות אחראי מקצה לקצה על הגנת המשק, הרשות האחת והיחידה בתחום. הוא עתיד להפעיל את ה-CERT הלאומי ולבלוע לתוכו את כלל הפעילויות שנעשות כיום בסייבר. הרשות תהפוך את ישראל למדינה מאוד מוגנת ומובילה בעולם".
ה-CERT הלאומי פועל "בשקט", לדברי ד"ר מתניה, מיולי 2014. לדבריו, "הוא הולך ומתחזק, ומהווה אחד המוקדים החשובים ביותר להגנה על ישראל".
"במקביל, אנחנו נמצאים בהליכים להעברת ה-CERT הלאומי לבאר שבע. יהיו בו, מעבר ליכולות אנליזה ויכולות טכנולוגיות יוצאות דופן לעזור למשק, מערכות הגנה שניתן יהיה לקשר אותן בין הגופים השונים", הוסיף.
המדינה מקימה בימים אלה, בשיתוף עם התעשייה והאקדמיה, CERT-ים נוספים למגזרים שונים, בהם האנרגיה ושוק ההון. "אנחנו נמצאים בנוסף בתהליכי הקמה של SOC ממשלתי, שיגן על משרדי הממשלה וגם הוא יהיה חלק מה-CERT הלאומי", אמר ד"ר מתניה. "כך, המידע מהממשלה יוכל לעזור למשק. נשמח שחברות יהיו מחוברות ל-CERT הלאומי כלקוחות וכשותפים".
"מטה הסייבר הלאומי הוקם לפני ארבע שנים ואחד היעדים העיקריים שלו הוא לקדם את היכולת הישראלית להיות אחת המדינות המובילות בעולם בתחום = באמצעות הממשלה, התעשייה, האקדמיה, ההון האנושי והאקו-סיסטם שבונה את הכוח הקיברנטי של המדינה", פירט. "חלק גדול מהפעילות שלנו נועד כדי לתמוך ולעזור לתעשייה, גם כקטר כלכלי של המשק וגם כקטר שעושה את ההגנה על מדינת ישראל טובה יותר. זה אחד התחומים המרכזיים שלנו ואנחנו משקיעים בכך רבות".
בהמשך הוא דיבר על הפעילות של המטה במשותף עם האקדמיה, במסגרתה הוקמו מרכזי מחקר בחמש אוניברסיטאות: תל אביב, בן גוריון, העברית, בר אילן והטכניון. המהלך עלה רבע מיליארד דולר, כאשר חצי מהסכום הגיע מתקציב המדינה וחציו השני – מהאוניברסיטאות עצמן.
פעילות נוספת שנמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של המטה היא "חיזוק העמידות של המשק – לתרום להסדרה ולהעלאת רמת המודעות של החברות. אנחנו באמצע תהליך הקמה של יחידות להסדרת הכללים של כלל המשק בתחום הסייבר. חלקן כבר קמו וחלקן קמות בימים אלה", אמר ד"ר מתניה.
עוד הוא ציין את המהלך שהוביל המטה, שמחייב כל אחד ממשרדי הממשלה למנות אחראי על תחום הסייבר ולהקצות תקציבים לתחום. כמו כן, המטה מתכוון לפרסם עד סיום השנה הנוכחית דו"ח שיכלול החלטה אילו מקצועות סייבר חיוניים בארץ, ויורה על העברת הכשרות בתחום וחיוב הממשלה להעסיק בפעילות הסייבר שלה רק אנשים שעברו את ההכשרות הללו.
צמיחה בהשקעות בסייבר הישראלי
טל גולדשטיין, ראש תחום תכנון ומו"פ במטה הסייבר הלאומי, שגם הנחה את האירוע, ציין ש-"תעשיית הסייבר מהווה מרכיב חשוב בחוסן הלאומי, ביכולת של ישראל להתמודד עם האיומים".
"אנחנו נאלצים להיאבק מול טובי המוחות והרבה מאוד חדשנות מצד התוקפים, ולרתום את טובי המוחות ואת החדשנות הישראלית להגנה. זה אחד הדברים הטובים שהתעשייה בישראל יודעת לעשות", אמר.
גולדשטיין הוסיף שלעומת מדינות רבות אחרות, בהן ההשקעות בסייבר יציבות לאורך התקופה האחרונה, ישראל צומחת, ומתחילת השנה הושקעו בחברות ישראליות בתחום קרוב ל-500 מיליון דולר.
תגובות
(0)