"צריך למצוא דרך להכניס חדשנות לממשלה בלי המגבלות של חוק המכרזים"

"צריך למצוא דרך להכניס חדשנות לממשלה בלי המגבלות של חוק המכרזים – מודל שכזה קיים בבריטניה". כך אמר רז הייפרמן, מנהל חטיבה ברשות התקשוב הממשלתית, שאחד מהתפקידים אותם הוא ממלא הוא לקדם רכש של חדשנות לטובת הממשלה.

הייפרמן דיבר במסגרת פאנל שעסק בחדשנות בכנס המחשוב הממשלתי, שנשא את הכותר From eGov to dGov. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג') במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה.

"חוק המכרזים נועד לרכוש מחברות גדולות ובתהליכים ארוכים, כדי להביא את המחיר הטוב ביותר", אמר הייפרמן. סטארט-אפים זה עסק קצת שונה ולא משתלב בצורה טובה על חוק המכרזים.

בתשובה לשאלת מנחה הפאנל, חיים קופנס, שותף ו-CTO של JVP Media lab, כיצד הסטארט-אפים יכולים לסייע לממשלה להתגבר על אתגרי ה-IT ומה צריך להיות הבסיס לשיתופי הפעולה, אמר הייפרמן כי "עצם העובדה שאנחנו מוטרדים מהנושא היא כבר בגדר חדשות טובות. אנחנו מבינים כממשלה שאנחנו חייבים לנצל את רוח החדשנות שנושבת בארץ. אנו עושים זאת בשני כובעים – ראשית כדי ליהנות מהחדשנות שבאה מתוך הסטארט-אפים, ושנית – לעודד את חברות הסטארט-אפ. כל חברה שתוכל לבוא ולהגיד שיש לה רפרנס בתוך גוף גדול, יעזור לה כשהיא תגיע לחו"ל".

סיפור הצלחה מדהים

"המודל שאנחנו מסתכלים עליו הוא המודל הבריטי", אמר הייפרמן. "הם פיתחו קונספט שנקרא G Cloud, פלטפורמת רכש שבתחילת הדרך נועדה לאפשר רכש מהיר של שירותים בענן, ועם הזמן זה התרחבה לנושאים נוספים. המיזם הפך לסיפור הצלחה מדהים. הממשלה קונה דרכו במאות מיליוני ליש"ט. במערכת יש מאגר ספקים שניתן להיכנס אליו יחסית בקלות. פעם בחצי שנה הם פותחים את השערים וכל מי שרוצה למכור משהו הוא כותב מראש את המחיר, ואז הממשלה יכולה להחליט אם לקנות ממנו בלי חוק המכרזים".

הייפרמן מסביר כי "הוקם צוות בראשותה של מיכל קדם, ראש מינהל הרכש בחשכ"ל, שתפקידה 'לגייר' את התפיסה הזו לסביבה הישראלית כך שתתאפשר כניסה מהירה לתוך מאגר הספקים גם לחברות קטנות וסטארט-אפים, ואפשרות לכל משרד ממשלתי שחושב שהמוצר מתאים לו לאפשר את הרכש".

קופנס אמר כי כל ההרצאות והפאנלים בכנס דיברו על חדשנות ואג'יליות. אחת הדרכים להשתנות ולהתחדש זה במאצעות חברות סטארט-אפ שהן חדשניות, שזזות מהר ושיתוף פעולה נכון של גופים ממשלתיים עם חברות סטארט-אפ יביא לחדשנות וליכולת לתת שירות הרבה יותר מהיר לאזרח".

באירוע השתתפו גם נציגים של חברות סטארט-אפ. שי יגור, מייסד ו-CTO של טימוקו תיאר את המוצר של החברה, וכיצד הוא מתקשר לרכש ממשלתי. "אנו מפתחים משחקי מחשב מבוססי עקיבת תנועה לילדים עם צרכים מיוחדים ולתחום הפיזיותרפיה. המוצר מיועד למרפאים בעיסוק, מורים, תרפיסטים של שפה, לילדים עצמם ועוד. חלק מהשוק הטבעי למוצר כזה הם ארגונים ממשלתיים: בתי ספר, גני ילדים, בתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים וקופות חולים. מצד שני, אי אפשר להיכנס עם המוצר דרך המנמ"רים. מי שמבין בתועלות שלו, אלו לקוחות קצה שיש להם פחות השפעה על דרגים גבוהים יותר של קבלת החלטות".

יש לחץ להיות יותר גמישים

יובל דימניק, מייסד ומנכ"ל Nooba תיאר את המוצר של החברה, Storage As a Service, שמאפשר למשרדי ממשלה שרוצים לעבור לענן אך אינם מורשים להשתמש בו במקרים רבים, לעבוד באורח דומה אך בענן פנימי. "אחסון  הוא תחום מאוד שמרני ובצדק, כי כשיש בעיית איכות במוצר ההשפעה תמידית. יש לחץ להיות יותר גמישים גם על ארגונים ממשלתיים אבל גם על ארגונים עסקיים. המציאות של פעם היא שלקראת הפרויקט יושבים, מתכננים מתקצבים ואז יוצאים לדרך. בעולם הסטארט-אפ זה לא עובד – המודל הוא אב טיפוס ויציאה מהירה לדרך. לדעתי שני הצדדים יוצאים מופסדים – גם הסטארט-אפים וגם הממשלה".

עמוס שאלתיאל, מייסד ומנכ"ל DBSH תיאר את המוצר של החברה המאפשר לארגונים גדולים לבצע אינטגרציה בין בסיסי נתונים יחסיים ולא יחסיים, כך שהם יכולים לעבוד עם יישום בסיס הנתונים הקיים וגם לפתח יכולת Big Data בתוך הארגון. "הבעיה היא שכשאתה בתוך הארגון הממשלתי, אתה קונה רק מה שאתה יכול לקנות, לא מה שאתה רוצה לקנות. אתה יכול לפנות לגופים שהחשכ"ל חתם איתם וללכת ביחד איתם. במצב כזה אין לסטארט-אפים אפילו טעם להיכנס לפרויקט בממשלה", אמר.

"הקמנו מערכת שתאפשר לשר הבריאות, יעקב ליצמן, לדעת בזמן אמת מה קורה בחדרי המיון בכל הארץ. המנמ"רית אמרה שצריך לצאת למכרז. הגשנו הצעה ביחד עם Bsecure שנמצאת במאגר החשכ"ל, ובסוף זה לא התממש למרות רצונה של המנמ"רית".

שאלתיאל סיכם ואמר כי "אם מישהו רוצה לעשות משהו חדשני במשרד ממשלתי הוא לא יכול. המדינה משקיעה בי כספי מדען אבל כדי למכור לה אני צריך לבוא עם אחת מחמש החברות הגדולות. השאלה היא איך משנים את המצב ומאפשרים לחברות הסטארט-אפ שהן אג'יליות ומהירות להתמודד עם הקשיים שהרגולציה גורמת"?