זהר בלום, עיריית רחובות: "הטכנולוגיה שינתה את פני החינוך בעיר"

"ביצענו מהפכה טכנולוגית במערכת החינוך ברחובות, ששינתה אותה ללא הכר", כך אמר זהר בלום, סגן ראש העירייה והממונה על תיק החינוך.

בלום דיבר במסגרת פאנל לקוחות שהתקיים כחלק מהכנס השנתי של מערכת עוז לתמורה מבית One1 (אין קשר לתוכנית של משרד החינוך)ץ החברה ערכה את הכנס באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות אנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה והחינוך.

בדבריו ציין בלום כי "יש ברחובות ארבעה בתי ספר בבעלות העירייה. לפני הכנסת מערכת עוז לתמורה ידענו רק את ההוצאות ולא את ההכנסות שלהם, וגם אותן – רק ב-31 בדצמבר בכל שנה. רצינו לשנות את המצב, זה היה הטריגר למהפכה הטכנולוגית שלנו".

"המערכת עשתה מהפכה במערכת החינוך ברחובות, ואפשרה לנו להתמקד בנושא הפדגוגי ובמגמות שעלינו לפתח", אמר בלום.

ד"ר אלי פרץ, מנהל בית הספר מבואות הנגב. צילום: קובי קנטור

ד"ר אלי פרץ, מנהל בית הספר מבואות הנגב, ציין כי "עוז לתמורה מאפשרת למנהל להרוויח זמן, שניתן להפנות אותו לדברים חשובים אחרים שעליו לעשות".

הוא הוסיף ש-"התרומה של המערכת מבחינת זמן ותקציב לדברים אחרים היא משמעותית".

רו"ח גיורא מרקר, יו"ר המוסד החינוכי צפית בכפר מנחם. צילום: קובי קנטור

רו"ח גיורא מרקר, יו"ר המוסד החינוכי צפית בכפר מנחם, אמר כי "כשקיבלתי את התפקיד ניסינו להבין איך 2014 נגמרה ולמה זה קרה. בכל יומיים קיבלנו דו"ח אחר. ראינו שאי אפשר להמשיך ככה ולכן החלטתי להכניס את מערכת עוז לתמורה. לקח זמן לשכנע את האנשים אבל חודש אחרי שהמערכת נכנסה הבנו שהאיזון שחשבנו שיש לנו מבוסס על הנחות אופטימיות ושבעצם יש לנו גרעון של מיליון שקלים".

"אי הבהירות שהייתה הוסרה", ציין, "ובנינו את תקציב בית הספר סביב המערכת. המערכת מאפשרת לנו שקיפות, ויש מסופים שלה במועצה האזורית ואצלנו, בבית הספר. היא מאפשרת למנהל להתעסק בדברים החשובים".

"המערכת פתרה את הבעיות מבלי שהתאמצתי בכלל", אמר רו"ח מרקר. "היא הכניסה רגיעה וביטחון לבית הספר".

עמיר מאור, ראש תחום פיתוח ובקרה ברשת אמי"ת. צילום: קובי קנטור

דובר נוסף בפאנל היה עמיר מאור, ראש תחום פיתוח ובקרה ברשת אמי"ת. הוא ציין כי "החלטנו להכניס מערכת ERP, כדי שיהיו יותר שקיפות ויותר הבנה של הדברים. לפני הכנסת המערכת עבדנו עם גיליונות אקסל (Excel), שמשלב מסוים אי אפשר היה לשלוט בהם. החלטנו לבנות מערכת אחת שתיתן את כל הנתונים. משם התחלנו את התכנון התקציבי ושל משאבי האנוש".

לסיכום אמר מאור ש-"מערכת עוז לתמורה שיפרה את השירות שאנחנו נותנים למורים, לשאר העובדים ולתלמידים. מנהלים מבינים שהיא מאפשרת לממש תקציב לדברים שהם רוצים".

"הפתרון הוא לא תוכנה אלא שינוי תרבותי"

ליאור עומסי, סמנכ"ל הכספים של רשת אמי"ת, סיפר במהלך הכנס סיפור לקוח של הרשת. גם הוא ציין כי לפני הטמעת מערכת עוז לתמורה, "תכנון התקציב שלנו התבסס על מערך גיליונות אקסל מסובכים, שגרם לבעיות קשות בקבלת תמונת מצב כוללת ובאמינות הנתונים. אחת הבעיות המרכזיות הייתה שעבדנו עם מערכות רבות".

"מערכות הבקרה על ההכנסות היו מוגבלות מאוד", הוסיף. "מיליוני שקלים שהגיעו לרשת לא התקבלו, היה גרעון של 50 מיליון שקלים בדו"חות הכספיים ושל 15 מיליון שקלים בקופות הגמל. זה היה מצב של או-טו-טו סוגרים את האור".

בהמשך הוא התייחס לבעיות שבפיתוח מערכות מידע בעולם החינוך. "לעתים קרובות, ל-'שותפים' בדבר אין עניין לשתף פעולה – משרדי ממשלה, עיריות, מנהלים ועובדים. בנוסף, המשתמשים לא מיומנים, חלקם אלה אנשי פדגוגיה שהמערכות זרות להם. שיטות החישוב מורכבות ואינן בהירות לבני אנוש".

ליאור עומסי, סמנכ"ל הכספים של רשת אמי"ת. צילום: קובי קנטור

"הפתרון הוא לא תוכנה אלא שינוי תרבותי", אמר עומסי. "צריך גב חזק של מנכ"ל שמוכן לבצע את השינוי. על המטה להיות מגויס ושהמנהלים יהיו מובילי שינוי. כמו כן, יש צורך בפישוט תהליכים, שקיפות מלאה, אחריותיות, זהות אינטרסים בין הנהלת הרשת להנהלת בתי הספר והבנה של הצורך בחיבור בין העולם הערכי-פדגוגי לעולם המנהלי-תקציבי-תפעולי".

"המערכת היא פיננסית לוגיסטית מבוזרת, מותאמת חינוך, מאפשרת בקרת הכנסות ממשרד החינוך ומההורים, בקרת רמת שירות, מענה לרגולטור ודיווח שכר", לדבריו. "היא ממומשקת למערכות של משרד החינוך, למערכת השעות בבית הספר ולמערכת השכר, ומותאמת ל-BI ול-CRM".

לסיכום אמר עומסי כי "בעולם החדש, הילדים מתעניינים ויצירתיים יותר. הטכנולוגיה סייעה לנו למצוא את הכסף להשקיע על מנת לעזור להם להביא זאת לידי ביטוי".