גל רז, ARAN-RD: "עתיד ההדפסה התלת מימדית – בייצור להמונים"

"עתיד ההדפסה התלת מימדית הוא בייצור להמונים. העולם הזה מתפתח רבות ובהתמדה, שם יש את הפוטנציאל ושם נמצא הכסף", כך אמר גל רז, מנהל PR/RM ב-ARAN-RD.

רז אמר את הדברים בכנס הדפסה תלת מימדית, 3DPrinting. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ויריב ענבר, מנכ"ל מדיאטק-ג'ון ברייס.

בדבריו ציין רז כי "מוכרות כיום שבע שיטות של הדפסה תלת מימדית. ניתן לחלק אותן לשלוש קטגוריות: קטגוריית הכניסה של המדפסות השולחניות, פרוטוטייפ ו-'ייצור נוסף'".

"המדפסות השולחניות זולות יחסית והקטגוריה הזו התפתחה מאוד בחמש השנים האחרונות. עם זאת, מבחינת ייצור סדרתי, השימוש בהן מועט יחסית", אמר.

"הפרוטוטייפ שלט בתחום לאורך 20 השנים האחרונות", הוסיף רז. "הקטגוריה הזאת כבר לא ממש גדלה, כי מייצרים בה חלקים שמלבד כמה מקרים יוצאי דופן, קשה מאוד להשתמש בהם כמוצר סופי".

"לעומת זאת, הקטגוריה שעולה בצורה הבולטת ביותר היא זו של ה-'ייצור הנוסף' – ייצור של מוצרים סדרתיים, להמונים", לדבריו.

כך, הוא ציין שניו באלאנס (New Balance) צופה שכבר בשנה שעומדת בפתח היא תייצר נעל שתוטמע בה סוליה שיוצרה בתלת מימד.

בהמשך עמד רז על האתגרים הטכנולוגיים לפני ההדפסה, בתהליך ההדפסה ולאחריה.

"לפני ההדפסה, יש להתאים את המודל לטכנולוגיית הייצור; להשתמש בכלי CAD ליצירת גיאומטריה מתאימה; לבצע סימולציה מכאנית לחלקים מודפסים; לערוך סימולציה של תהליך ההדפסה; ולעשות אופטימיזציה של תהליך הייצור", אמר.

"בתהליך עצמו, האתגרים הטכנולוגיים קשורים להיצע החומרים, שילוב חומרים שונים, מגבלות נפח, דיוקים ושמירה על טולרנסים, התערבות בתהליך הייצור וגם כאן – אופטימיזציה שלו", ציין רז.

הוא הוסיף כי "אחרי ההדפסה חסרים כלי ניהול ובקרת תצורה, ויש לבצע ניקוי של החלקים, תהליכי גימור וצבע, עיבוד משלים ובקרת איכות ומידות".

רוני אדן, מנהלת מכירות ב-SU-PAD. צילום: קובי קנטור

לסיום, נתן רז דוגמאות למוצרים שייצרה החברה ולפרויקטים שבהם היא הייתה שותפה, בכללם סימולטור לרפאל, מערכת ישל"ט מוקשח בנייד, חלקים סופיים שהודפסו ומשמשים למל"טים ומזל"טים, וחלקים, עם צבע ובלעדיו, שהודפסו במכונות של אינדיגו (Indigo).

המימד הפמיניסטי של עולם התלת מימד

רוני אדן, מנהלת מכירות ב-SU-PAD, התייחסה אף היא להדפסת תלת מימד בעולם התעופה.

היא ציינה מוצר ECS Ducting שיוצר עבור איירבאס (Airbus). בתחילה היה צורך ב-140 חלקים שונים, אולם הייצור בתלת מימד הוריד את מספרם ל-16 חלקים. כמו כן, הוא צמצם את זמן הייצור של כל יחידה מ-54 ל-25 שעות, הוריד את העלות מ-55,400 ל-23,800 דולר וחסך בהוצאות העקיפות.

"כיום ניתן לבצע באמצעות התלת מימד אופטימיזציה של תכנון ולייצר באמצעותו דברים שלא ניתן לייצר בשום טכנולוגיה אחרת. בנוסף, הייצור יכול להתבצע ישירות בחברה, ללא צורך בקבלני משנה, וכך גם החלפת החלקים, במקרה הצורך – מה שמאפשר גמישות. במקרה של איירבאס, היכולת לייצר את החלקים גרמה להתאמה לתאריך ההשקה של צי המטוסים", אמרה אדן.

"בימינו כבר יודעים לשלב טכנולוגיות מסורתיות עם כאלה מתקדמות, כמו התלת מימד", ציינה. "כמו כן, ברגע שמייצרים את המוצר כמוצר סופי בתלת מימד, אין מגבלות שאופייניות לעולם המסורתי, כמו CNC והזרקה".

עם זאת, לדבריה, "עדיין אי אפשר לבצע ייצור המונים בתלת מימד. עדיין לא יודעים להחליף עשרות ומאות אלפי חלקים". היא ציינה כי הדבר עתיד לקרות בעתיד הקרוב וציטטה הערכה של ג'נרל אלקטריק (GE) שלפיה עד 2020, מעל 100 אלף חלקים בעולם התעופה ייוצרו בתלת מימד.

אדן הדגישה שיש בעולם התלת מימד גם מימד פמיניסטי: "הוא פותח מקום רב מאוד לנשים, משום שהוא דורש חשיבה אחרת, פחות מקובעת ויותר מעניינת ויצירתית. נשים יכולות לתרום הרבה בנושא".

לסיכום, היא ציינה כי "בעולם התלת מימד לא צריך להביא בחשבון את המגבלות של הטכנולוגיות המסורתיות, אלא אפשר לפתוח את הראש ולהגיע למשהו הרבה יותר מעניין – עם אופק ומעוף".