עמיחי גרנביץ', עוז לתמורה: "הטכנולוגיה מאפשרת לשפר את הפדגוגיה"

"שאלה שנשמעת הרבה היא: איפה הכסף? לפחות בתחום אחד, קל למצוא את הכסף באמצעות הטכנולוגיה: החינוך. הטכנולוגיה נותנת את הכלים הנכונים, שמאפשרים לספק פדגוגיה טובה יותר", כך אמר עמיחי גרנביץ', מנכ"ל משותף של חברת עוז לתמורה.

גרנביץ' דיבר בכנס השנתי של מערכת עוז לתמורה מבית One1 (אין קשר לתוכנית של משרד החינוך), שערכה אתמול (ד') החברה ב-yes Planet בראשון לציון. הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים והשתתפו בו מאות אנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה והחינוך.

בדבריו סיפר גרנביץ' כי הוא בעל ניסיון רב בתחום הכספים, בכלל זה כראש אגף התקציבים של משרד התחבורה וכסמנכ"ל הכספים של רשת עמל. בין לבין הוא שימש כמנהל הקרן הלאומית לבטיחות בדרכים (כיום הרשות לבטיחות בדרכים). "ברשת עמל התוודעתי לממשק שבין תקציבים לחינוך", אמר. "ראיתי שני דברים מדהימים בתקציב השני בגודלו במדינה: ראשית, בכל שנה, משרד החינוך לא מנצל מיליארדי שקלים מהתקציב. כשהייתי במשרד התחבורה, חודשים לפני סיום השנה עשינו הכול כדי לנצל את התקציב, לממש את תוכנית העבודה. זה לא קורה במשרד החינוך. שנית ודבר יותר מהותי, ראיתי את חוסר השקיפות: תקציב משרד החינוך עומד על כ-60 מיליארד שקלים וכל התקציבים המרכזיים שלו נמצאים ב-2-3 סעיפים. אין פירוט. שם נדלקה לי נורת אזהרה".

בהמשך הוא הציג את מערכת עוז לתמורה ואמר כי "היא יודעת לתת את הפתרונות לאיסוף ולניתוח המידע הקשור לתקציבים ולחינוך. המערכת פותחה ב-10 שנים והושקעו בה מיליוני שקלים, והבית שדרכו אנחנו מציעים את הפתרונות הוא בית יציב וטוב".

"בכל סקטור אחר שאנחנו מכירים, אי אפשר לנהל בלי שיש את הנתונים", אמר גרנביץ'. "מזינים את ההוצאות הקבועות, ומשם רושמים את האירועים – הכנסות והוצאות. אם רוצים לדעת משהו – פשוט לוחצים על כפתור. לא צריך פרויקט על כל דבר. רק במערכת החינוך אין את הדברים האלה – כל דבר תלוי בפני עצמו. שם, כל אחד מדבר בשפה אחרת ואין גוף מאחד שבאמצעותו ניתן להבין את המשמעות ולהפיק את כל הלקחים. בגלל זה שאין ERP, כל אחד מדבר בטרמינולוגיה שלו ואי אפשר להבין את הממשקים".

רו"ח עמוס אמיר, מנכ"ל משותף של חברת עוז לתמורה. צילום: קובי קנטור

"הדברים הם עד כדי כך שמנהל בית ספר צריך להבין בהסכמי שכר, תשלומי שכר לימוד, חישובי פרופיל ורמת שירות, קיזוזי שאילה והחזרי השאלה, דיווח מצבות של תלמידים ועובדי הוראה, ומעל כל זה – יש לו ביקורת של רואה חשבון והוא צריך להתנהל בתקציב מאוזן. אם אין למנהל כלים, הוא לא יכול להתנהל נכון, וממנו זה עולה אל הדרגות הגבוהות יותר במשרד החינוך".

"עוז לתמורה נותנת תשובות שמשרד החינוך לא נותן"

רו"ח עמוס אמיר, שיחד עם גרנביץ' משמש מנכ"ל עוז לתמורה, פירט על הרכיבים הקיימים במערכת. "היא מאפשרת לבית הספר לראות האם הוא מקבל את מה שהוא צריך מהרשויות השונות, לתכנן את התקציב, לבצע בקרת שכר – לבדוק האם הוא משלם למורים את מה שעליהם לשלם, לא פחות ולא יותר, ולתכנן את שיבוץ המורים", אמר. "כמו כן, מערכת עוז לתמורה מתממשקת למערכת השעות ולמערכת עובדי ההוראה של משרד החינוך, וכן למערכות שכר שונות. היא מבצעת בקרת שגיאות שכר לימוד ומעקב דיווח היעדרויות, וכן מתחזקת אוסף גדול של טבלאות בסיס של משרד החינוך ומכלול דו"חות עבור תהליכי ניהול ובקרה".

הוא ציין כי מודל העבודה של המערכת הוא תוכנה כשירות (SaaS) בענן.

לדבריו, "מקורות המידע של המערכת מגיעים מפירוט התשלומים ששולח משרד החינוך, דיווח של בית הספר על מצבת התלמידים, שיבוץ היסטורי ומתוכנן של מורים ונתונים כספיים שונים".

"ניתן לבצע עם המידע בקרת הכנסות", אמר עמיר. "לראות איך חושב פרופיל בית הספר, האם נתוני המורים מעודכנים, איך חושבה רמת השירות, לנתח את עלות ההכנסות מול ההוצאות, האם יש שגיאות בדיווחי מצבת תלמידים והאם בית הספר קיבל את התקציב שתכנן".

כך, למשל, הוא ציין כי "משרד החינוך מתיימר להחזיר לבית הספר את שכר המורים המשולם על פי ותק ממוצע שלהם. יש עם זה בעיה, כי המערכת של המדינה לא מצליחה לדעת מה ערך השעה של שעות בפירוט אחרי הנקודה העשרונית, ומעגלת את הנתונים למעלה או למטה. זה יוצר פער גדול, בהיקפים של עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש. מערכת עוז לתמורה אוספת את המידע הזה ובודקת אותו".

"בנוסף, משרד החינוך לא נותן תשובות איך מחשבים את רמת השירות – והמערכת שלנו עושה זאת. היא יודעת להגיד מה צריך להיות בכל סעיף לעומת מה שקורה בפועל", כך אמיר.

לסיכום הוא אמר כי "מערכת עוז לתמורה חוסכת למשתמשים עשרות מיליוני שקלים בשנה".