השופט בדימוס שלמה שוהם: "נדרשת התאמה בין היכולת ליצור חזון של העתיד והצלחת המימוש האמיתי שלו"

"על מנת לנווט אל העתיד בצורה מוצלחת, נדרש לדעת מהו היעד. יש קשר ישיר בין מידת היכולת ליצור את החזון של העתיד לבין ההצלחה במימוש חזון זה", כך אמר השופט בדימוס שלמה שוהם, יושב ראש ועדת השחרורים בשירות בתי הסוהר.

השופט בדימוס שוהם, לשעבר נציב הדורות הבאים, היה דובר המפתח בכנס BIG DATA & BI. הכנס בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. לכנס הגיעו מאות מקצועני BI, והנחה אותו אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro.

בכפר קטן אחד ברוסיה, אמר השופט שוהם, "בקור רב, היה איש חכם יוצא להתפלל. מדי בוקר היה קם בארבע, חוצב חור בקרח וטובל כדי להיטהר. יום אחד הגיע שוטר חדש לעיירה, ראה איש מזוקן ערום במי הקרח ושאל אותו: 'מה אתה עושה?' השיב לו האיש החכם: 'אתה משתכר עשר קופיקות ביום. אשלם לך 20 קופיקות, כדי שתשאל אותי כל יום, מי אתה, מה אתה רוצה, ולאן אתה הולך".

צילום ועריכת וידאו: יוסי ציפקיס

הסיפור, הסביר השופט שוהם, "נועד להמחיש כי לא תמיד אנו  שואלים באמת את השאלות הנכונות. כפי שנאמר, קשה מאוד לצפות, ובעיקר קשה לצפות את העתיד". לדבריו, "כל אדם צריך לשאול את עצמו, מי אתה, מה אתה רוצה ולאן אתה הולך".

עיסוק בחקר העתיד מקרב למימוש החזון

השופט ציטט מחקרים שהעלו כי בכל קבוצת גיל, החל מילדים ועד עובדים מבוגרים, "עצם זה שנעסוק בחקר העתיד יוצר יותר סיכויי הצלחה למימוש החזון. תורת חקר העתיד, שהיא  בחיתוליה – מראה שעצם העובדה שהאדם מכוון לכיוון כלשהו לגבי עתידו, יש לה כוח וזה מגדיל את פוטנציאל המימוש".

השופט ציטט את הפילוסוף והמדינאי הרומאי סנקה, "רב החובל הטוב ביותר, השט על הספינה הטובה ביותר, עם הרוח הטובה – לעולם לא יגיע לנמל הבית אם הוא אינו יודע איפה נמל הבית". לדבריו, "השאלה היא לא מה יקרה אלא מה רוצים שיקרה. השאלה שיש לבחון היא מהו העתיד הרצוי ולא חקר העתיד ומהו העתיד הסביר".

על מנת להגיע לכך, אמר השופט שוהם, "כדי ליצור עתיד, רצוי לשכוח את העבר ואת מה שאנו רואים. מה שאנו רואים ביום אחד, סבא שלנו לא ראה כל ימיו. סבא שלנו הלך, קם בבוקר ידע כיצד ייגמר יומו. אם הייתה מלחמה בכפר ליד – הוא לא בהכרח היה יודע עליה. אנו כיום נתונים להשפעות בשל מניפולציות של המציאות".

"השאלה היא קודם כל אישית", אמר השופט, "ולאחר מכן במעגלים הרחבים יותר – החברתי, העולמי. אנו חיים ועסוקים בהווה – ולא בעתיד".

לסנכרן בין הטכנולוגיה לבין צרכי האדם

"אני עוסק בסיוע לארגונים ליצירת עתיד ארגוני רצוי", אמר השופט בדימוס. "אנשים לא מבינים את העוצמה שביצירה הזו. הדבר הזה אפשרי בכל ארגון. התקווה וציפיות לעתיד הן דבר בסיסי ביכולת ליצור עתיד רצוף, איפה נמל הבית, מה רוצים שיקרה".

"אחת הבעיות הקשות בטכנולוגיות היא שהן רצות קדימה ולא שואלות האם הן משרתות את האנושות" אמר השופט. יש לסנכרן בינן ובין צרכי האדם".

חקר עתיד, אמר השופט שוהם, "כולל ארבע מתודולוגיות מרכזיות: חיזוי מגמות, לימוד תרחישים, בנייה ועיצוב תפיסות של העתיד, ולימוד תרחישים ישימים". כך, אמר שוהם, "אחת הבעיות, היא שאנו לומדים מהעבר וממנו מקישים על העתיד. בכור הגרעיני בפוקושימה שביפן סבירות התרחיש שקרה הוערכה כאחד למיליון שנה, אבל הוא קרה בחלוף שבע שנים. נדרש, לכן, לעסוק גם בתרחישים שהראש שלנו אינו תופס כסבירים. יש לעצב את תפיסות העתיד ולפיהן להתנהל וליצור מציאות בשטח. פעמים רבות החלטות ניהוליות לוקות בחסר, כיוון שהן מגיעות ממקום לא נכון, למשל – של חרדות".

יו"ר ועדת השחרורים סיים בציטוט של לורד האצ'ינסון: "כל אשר אתה חולם עליו – החל לעשותו. בהעזה יש גאוניות, עוצמה וקסם".