פיקוד העורף משקיע 400 מיליון שקלים בפיתוח מערכת התרעות לחירום
תת-אלוף דדי שמחי, ראש מטה פיקוד העורף: "נראה לי מוזר שכל רשות מקומית מפתחת מערכת שו"ב משלה ושאין סינכרון ביניהן" ● לדבריו, "מכשירי הקשר המצויים בידי אנשי פיקוד העורף הם מלפני עשרות שנים - צריך להתחבר לטכנולוגיה של 2015"
פיקוד העורף מוביל תכנית התרעה לאומית לאזרחי המדינה, בפרויקט בהיקף 400 מיליון שקלים. כך חשף תת-אלוף דדי שמחי, ראש מטה פיקוד העורף.
תא"ל שמחי דיבר בכנס "מגיבים ראשונים" שנערך היום (ה') בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס נערך בשיתוף קרן בירד (BIRD Foundation, ראשי תיבות "Binational Industrial Research and Development") – קרן דו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל וארצות הברית, אגף סיב"ט במשרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים.
לדברי תא"ל שמחי, "אנו מביטים לעבר שנת 2025 ובוחנים מה הם הכיוונים של פיתוח המערכת: האם עדיין נשתמש בצופר או בסירנה, או שמא אלה יהיו הולוגרמות ולייזרים? אנו משקיעים 100 מיליון שקלים כדי שהצופרים יהיו ברשת. אנו עוסקים רבות בנושא ההתרעה הממוקדת. ההנחה שעל בסיסה אנו פועלים, היא שהאויבים שלנו לא יהפכו לפתע פתאום להיות חובבי ציון – ולכן יש להיערך לקראת סוגים שונים של איומים".
הוא ציין כי הסיבה לקבלת התקציב לפיתוח ולהקמת מערכת ההתרעה הלאומית, היא בשל העובדה שהוצגה לדרג הקברניטים, לפיה התרעה ממוקדת חוסכת כספים רבים. כך, אמר תא"ל שמחי, במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, היו בישראל שישה אזורי התראה, ב-2007 השטח של מדינת ישראל חולק ל-25 אזורים, ואילו כיום המדינה מחולקת ל-250 תאי שטח להתרעה. המטרה, אמר רמ"ט פקע"ר, "היא לתת התרעה והנחייה מיידית להתרחשות של סכנה צפויה ולתוצאות שלה, לכל אדם בכל מקום וזמן – באופן ממוקד, אמין ומוסכם. זאת, על מנת להציל חיים ולצמצם את היקף הנפגעים".
התראה רב-ערוצית, סלקטיבית ודינמית
ההתרעה, אמר ראש מטה פיקוד העורף, "תהיה רב-ערוצית, סלקטיבית, דינמית, היא תכלול הנחיות מגוונות ורלוונטיות".
במסגרת התוויית התוכנית לפיתוח מערכת ההתרעה הלאומית, אמר ראש מטה פיקוד העורף, "אנו רוצים לשנות את המצב הקיים כיום, של מונולוג, במסגרתו אנו נותנים הנחיות לפעולה לאזרחים – למצב של דיאלוג. אנו רוצים להגיע למצב, בו כל אזרח ידווח לנו וכך נוכל להעשיר את תמונת המצב הלאומית – ממידע שהגיע מהאזרחים והאזרחיות". כך אמר, "במבצע צוק איתן, הכוחות הגיעו מהר יותר למקומות בהם היו נפילות טילים – בשל דיווחים של האזרחים".
דילוג על דור טכנולוגי בתקשורת
בהתייחסו לרמת הטכנולוגיה של התקשורת במערכות הפיקוד והשליטה, אשר משמשות את גורמי החירום וההצלה, אמר תא"ל שמחי כי "מכשירי הקשר המצויים בידי אנשי פיקוד העורף הם מלפני עשרות שנים. צריך להתחבר לטכנולוגיה של 2015". לכן, אמר, בכוונת פיקוד העורף להעביר את מערכות התקשורת ממצב אנלוגי למערכות LTE, תוך דילוג על מערכות במצב דיגיטלי. ההחלטה, אמר, אושרה כבר על ידי אלוף פיקוד העורף והיא תצא לדרך בקרוב.
תכנית נוספת שהפיקוד עסוק בה, אמר תא"ל שמחי, היא "עורף רשתי", והיא מבוססת במידת מה על תכנית "צה"ל רשתי". מהות התכנית, הסביר, היא מעבר מקישוריות לשילוביות. "אנו עורכים פיילוטים עם רשויות מקומיות, להתממשקות של מערכות השו"ב (שליטה ובקרה) שלנו עם מערכות השו"ב של הרשויות המקומיות". ראש מטה פיקוד העורף מתח ביקורת על המצב הקיים בתחום כיום: "נראה לי מוזר המצב בו כל רשות מקומית מפתחת מערכת שו"ב משלה ואין סינכרון ביניהן. בראייה של פיקוד העורף, עליהן להיות מפותחות יחדיו, להיות מחוברות עם ממשק אחד. כל המוקדים העירוניים צריכים להיות מחוברים יחד. התחלנו להשקיע בנושא כסף".
הוא אמר כי "אנו מנסים להתחבר למערכות הקיימות ברשויות המקומיות. כבר כיום, המצלמות הפרוסות בירושלים, מחוברות לפיקוד העורף. זה מצמצם את כמות הכוחות הנדרשים לתצפת על גגות. אנו בשאיפה לבניית מערכת שו"ב מבוססת ארכיטקטורה פתוחה וגמישה, בה יבוצע היתוך ומיצוי המידע, עם מערכות ממוכנות להצגת נתונים למפקדים, ועם מערכות תומכות החלטה".
בסופו של דבר, סיכם תא"ל שמחי, "נדרש שתהיה מערכת שהיא בבחינת בריכת מידע ענקית, בה מצוי כל המידע ממגוון חיישנים, מקורות ופלטפורמות תקשורת – ממצלמות, מהרשתות החברתיות, מהאינטרנט, ואף חלק מהמידע שיגיע מאגף מודיעין. כך, כל אחד – על בסיס הרשאות וסיווגים – יוכל לקבל משם את המידע הנחוץ לו. המטרה היא למצות את הנתונים המגיעים מכלל החיישנים".
כל מספר שנים ישנו פרסום על צורך ברכש מערכת דומה. הקיצר, המחלבה \ משלם המיסים יצטרך לעבוד שעות נוספות.