חסימת המודעות באתרי אינטרנט – שיפור איכות החיים?

מודעות באתרי אינטרנט, אי אפשר איתן והאתרים למעשה לא יכולים בלעדיהן. המשתמשים לא אוהבים שיש בדפים אליהם הם גולשים יותר מדי מודעות, והם ממש שונאים את אלה הקופצות מלמטה ומלמעלה ונפתחות בכל הכיוונים, לעיתים בדפים משל עצמן, והם עוד פחות אוהבים את כל מודעות המולטימדיה המושקעות – בפני עצמן, שמופעלות ברגע שנכנסים לאתר כזה או אחר ולעיתים אף קצת מקשות למצוא את ה-X הקטן שיסגור אותן.

האתרים כמובן מעוניינים בכמה שיותר מודעות כי הן מקור הכנסה, והרבה מאוד אתרים מתקשים למצוא, או לא מוצאים בכוונה תחילה, את הקו הנכון שיאפשר להם מצד אחד לשלב מודעות באתר, ומצד שני לא להפריע יותר מדי לחוויית הגלישה.

הפופולאריות הגבוהה של אנדרואיד (Android) גרמה לכך שמגמת המודעות הגיעה כמובן אליו וביתר שאת, אבל כעת אפשר לחסום אותן לחלוטין בעזרת הדפדפן AdBlock Browser שמבוסס על המנוע של AdBlock Plus, האפליקציה שנחשבת כיום למובילה בתחום חסימת המודעות.

מגן מפני רושעות ונוזקות

לפי מפתחת הדפדפן והאפליקציה אייאו (Eyeo), השימוש ההולך וגובר במודעות בסביבת האנדרואיד מובילה לצריכה של כ-20% מזמן הסוללה, וזאת מעבר לכך שהוא כמובן גורם להעברת מידע רב שמבזבז, בלי לתת תמורה אמיתית, חלק נכבד מכמות המידע שמסופקת לכל משתמש בגלישה סלולרית. עוד טוענת החברה שהשימוש בדפדפן מגן מפני רושעות ונוזקות שיכולות להתחבא בתוך מודעות, וכן משפר את השמירה על הפרטיות של המשתמש מפני איסוף מידע ללא ידיעתו.

הדפדפן עצמו דומה, לפחות במראה החיצוני, לדפדפנים אחרים. מתחת לשורת הכתובת יש מספר תוויות שמאפשרות לראות אתרים לפי חתכים שונים, החל מלשוניות אחרונות שנפתחו, דרך היסטוריית גלישה ועד אתרים שמוגדרים כראשיים והינם למעשה האתרים בהם המשתמש מרבה לבקר – וזהו דף שמתעדכן ברציפות כדי להציג תמיד את האתרים הפופולריים ביותר.

יש עוד דבר אחד שהדפדפן עושה, וזה להעלות דפים יותר מהר. מכיוון שאין צורך להמתין עד לטעינת המודעות, ובאתרים לא מעטים מדובר בכמה וכמה מודעות בדף, הדף עם המידע הרלוונטי שרוצים לקרוא ולעיין בו עולה הרבה יותר מהר, תוך שמירה יחסית מוצלחת על המבנה המקורי של הדף.

בין שאר התכונות שמציע הדפדפן אפשר למצוא גם מאפיינים שצפוי כיום למצוא בדפדפנים מודרניים. כך למשל אפשר לפתוח לשונית לגלישה פרטית, כלומר גלישה בה לא מבוצע מעקב אחר המשתמש על ידי שתילת קובצי קוקיז.

שליטה בחסימת המודעות

מעבר לכך מאפשרת החברה למשתמשים לשלוט ברוב ההחלטות בעצמם, וזה כולל החלטות סביבתיות כמו כיצד בדיוק ייראה דף הבית של האפליקציה עם פתיחתה: אלו תוויות יופיעו, מה יהיה סדר הצגתן ואיזו תווית תוצג ראשונה מבין כולן, או באלו מנועי חיפוש ישתמש הדפדפן. ניתן גם, כמו בדפדפנים אחרים, להגדיר מצב "אל תעקוב אחרי" (מבוטל כברירת מחדל).

אבל החלק הכי חשוב בהגדרות הוא כמובן השליטה בחסימת המודעות, כי אחרת אין סיבה הרי להשתמש בדפדפן הזה. כך לדוגמה, ניתן לקבוע שלא יוצגו מודעות בכלל בכל מצב, או להרשות למודעות שאינן נחשבות כפולשניות להופיע (הגדרת ברירת המחדל). למעשה, אחד הדברים שבחברה רוצים להשיג באמצעות השימוש בדפדפן הזה הוא לגרום לתקנון של מודעות כך שלא יהיו פולשניות – ומי שמעוניין יכול אף לבחון את הקווים המנחים שהחברה הניחה על השולחן לדיון.

דבר נוסף שניתן לבצע הוא לקבוע אלו שפות יגרמו לחסימה, כשבישראל, כברירת מחדל, מדובר כמובן באנגלית ועברית. אם רוצים לאפשר לאתרים מסוימים לעלות במלואם, אפשר תחת האפשרות More Blocking Options להגדיר רשימה "לבנה" של אתרים בהן חסימת המודעות של Adblock Browser לא תופעל.

אבל יש לשים לב שישנו לפחות חסרון אחד: אתרים בהם משולבים סרטוני וידיאו בתוך אלמנט שהוא למעשה מודעה, יהיו חסומים גם הם. במקום זאת מקבלים הודעת שגיאה שמספרת שהמודעות לא מוגדרות. בין האתרים הללו נמצא גם יוטיוב (YouTube), ובמקרה הזה מדובר בחלק מהלחימה של גוגל (Google) עצמה נגד אפליקציות, ועכשיו גם דפדפן, שחוסמות מודעות, שהינן כמובן מנוע ההכנסה הגדול ביותר של החברה.

בשורה התחתונה מדובר בדפדפן סביר ומהיר שחסימת המודעות היא הייחוד שלו ובעצם הסיבה היחידה להעדיפו על פני אחרים.

להורדה מ-Google Play לחצו כאן.